http://2jk.org/mt/archives/2006/01/post_253.html לא בקלות אני מקליד מילים אלו, לא בקלות קל להתנתק מהשקעה של שנים. צריך אבל לדעת מתי למזער נזקים ומתי להציל את עצמך כשהספינה טובעת, במיוחד כשקפטן הספינה מנווט אותה ליעד שהוא שונה ממחוז חפצך. בדצמבר 2003 החלה בישראל מהפכה חשיבתית; עד ליום ההוא, האחד בדצמבר 2003 שרו רוב אזרחי ישראל בהרגשה שאין פרטנר ושהסכסוך הישראל-פלשתיני לא יגמר לעולם. באותו יום, הראשון לדצמבר היתה לי הזכות לצפות במחזה מרהיב, בכירי הפוליטיקאים בישראל, יחד עם משלחת פלשתינית מכובדת התקבצו להם באולם מאובטח היטב בז'נבה בשוויץ, האפשרות לשלום הגיעה. יוזמת ז'נבה היתה תקווה חדשה לישראל שאפשרה למיליוני אנשים בין הירדן לים לחלום על שלום. החלום היה על עתיד ורוד בו "ירווה לו משפע, מאושר, בן ערב, בן נצרת ובני". התרוממות הרוח שליוותה את יוזמת ז'נבה אפשרה למפלגת מרצ לסיים את האיחוד עם תנועת שחר ולהקים את מפלגת יחד. מפלגת יחד כוננה בתחילת שנת 2004 ולראשותה נבחר נביא השלום, דר' יוסי ביילין. המפלגה החדשה עשתה ככל יכולתה לקדם את השלום: ארגנה כנסים, יצאה לרחובות, הפגישה בין ישראלים לפלשתינאים ואף שינתה את סדר היום. אולם, למצער, לא היתה מפלגה זו קובעת המדיניות אם כי אדם אחר, ראש הממשלה אריאל שרון. אותו ראש ממשלה בחר בדרך אחרת, שאינה דרך ההסכם - ההתנתקות. אותה התנתקות היתה הרעה הפחותה מהכיבוש והספיקה בדיוק לישראלים, היא סיפקה להם תירוץ למה לא לשאוף לשלום. במקביל, ובחסות ההתנתקות המשיכה הממשלה בעוולותיה: תקציב למלחמה בעניים, מעצרים מנהליים, זיהום הסביבה, חיסולים, המשכת ההתנחלויות באיזור מעלה אדומים ובמתתיהו מזרח, אלימות כנגד מפגינים בבילעין וסלילת כביש חוצה ישראל. על כל אלו יחד, שהפכה בינתיים בחזרה למרצ, הבליגה. מרצ הלוחמנית עם סדר... en-us http://2jk.org/mt/archives/2006/01/post_260.html אתמול יצאתי עם חברים לפאב. אחרי מאורעות השבוע, בהן עזבתי את מרצ והצטרפתי לבחירה הדמוקרטית נצרכתי להסביר לחברים בעצם מה ההבדלים. את ההבדלים...