איך הGPL לא מתחרה בעצמו | מודלים עסקיים זה פאסה.

האתיקה של עולם הקוד הפתוח אינה תמיד ברורה: רוב החברות שעוסקות בקוד פתוח ותוכנה חופשית מבססות את הכלכלה שלהן על שירותים. לא משנה אם אתה חברת Red Hat שמספקת שירותי תמיכה למערכת הפעלה ולארגונים שפועלים עם מחשבים שמריצים את מערכת ההפעלה לינוקס, או אם אתה עסק קטן שמספק שירותי אחסון על סמך תוכנה ששוחררה בGPL. בעצם, עד כה המודל העסקי העיקרי של קוד פתוח היה למכור את השירותים הנלווים ולחלוק בעלויות הגבוהות של פיתוח התוכנה. אולם, דווקא מכיוון אחר לגמרי, מגיע פתרון קל אחר.

הסיפור שמובא בסלאשדוט מדבר על חברת תוכנה שפיתחה משחק לאייפון. המשחק, XPilot הוא משחק קלאסי ישן, שמאפשר משחק רב משתתפים על שרת. המשחק שוחרר תחת רשיון GPL, כך שכששני חברים החליטו לייבא אותו לiPhone, הם יכלו לעשות כן בקלות יחסית. הם ישבו ופיתחו את המשחק, וכשהגיעו לתוצאה הסופית, חלקו אותו עם כל הציבור באמצעות חנות היישומים של הiPhone. אלא מה, החברים החליטו לגבות 2.99$ עבור כל הורדה; הסכום עצמו אכן צנוע לחלוטין ולא יזיק לאף אדם, במיוחד שקוד המקור של המשחק זמין באתר החברה, כך שכל אחד יכול לקבל אותו ורשיון הGPL עצמו לא מופר. התשלום הוא, בעצם, עבור הנוחות שנובעת מהמנעות מהורדת קוד המקור, הידור של הקובץ, התקנה שלו על הiPhone  בגרסאת ניסוי וכדומה.

רגע של אתנחתא על החירויות ברשיון הGPL: כשמדברים על תוכנה חופשית, לא מדברים על תוכנה שחייבים לתת בחינם, להפך: מותר לכל אדם (לא רק למפתח)  לגבות תשלום עבור העתקה של תוכנה ששוחררה באותו רשיון, כל עוד מי שרוכש ממנו את התוכנה יכול לשנות אותה, להעביר אותה לאחרים (בתשלום או בחינם) או לא לעשות איתה כלום. אף אחד לא מכריח אותי לתת אותה בחינם, ואף אחד לא יכול למנוע ממני לגבות כסף: הבעיה היא השוק החופשי.

אלא שמפתחי המשחק המקורי לא התלהבו מהרעיון שנגבה כסף. לפחות בפוסט בSlashdot הובהר כי הם מעוניינים שהמשחק ישוחרר בחינם; אמנם הדבר אינו חובה לפי הרשיון, שכן כל אחד יכול להעתיק את המשחק ולהעבירו לאחר אם הוריד אותו. יתר על כן: כל אחד יכול גם להוריד את המשחק ואת קוד המקור ולמכור אותו באותה חנות יישומים במחיר של 0.99$ או אפילו בחינם.

בעצם, לו היינו מדברים על המודל "הקלאסי" של שוק מוצרי קוד פתוח, היה ראוי לו מפתחי המשחק היו גובים תשלום על השימוש בשרת: מנוי חודשי למשחק שמחזיר את הוצאות החזקת השרת. זהו מודל השירותים שאנו מכירים מחברות כמו MySQL ואפילו WordPress (שגם הוא לא ממש ברור). אלא שכאן מדובר על מודל אחר:החברים ב7b5Labs נותנים משהו בתשלום כשכולם יכולים לתת אותו בחינם; הם מציעים משחק שכל אחד יכול לקבל תמורת 2.99$ ואז למכור אותו לאחרים ב2.98$ ומטה, ועדיין לא להפר את זכויות היוצרים שלהם.

ולכן המקרה של XPilot הוא כל כך מעניין: מדוע פנו המפתחים המקוריים אל המפתחים ב7b5Labs ולא פשוט עשו את זה? למה הם לא לקחו את התוכנה, העתיקו אותה לAppStore ונתנו אותה בחינם לאחרים? יכול להיות שאנשים מבינים שגם אם אפשר לקחת משהו בחינם, תמיד אפשר לתגמל עליו? יכול להיות שהמודל העסקי של קוד פתוח יהיה באמת מכירה של תוכנה, והשחקנים לא ישחקו בצורה רציונאלית וכלכלית?

דמיינו שהייתם יכולים לרכוש שיר בiTunes ב0.99$ ואז למכור אותו או לתת אותו בחינם, האם אז השיר היה עדיין נמכר רק על ידי האמן המקורי? אני בספק אם אותה אתיקה, שמופיעה כאן, היתה קיימת במידה והשירים היום משוחררים תחת רשיון חופשי. אם יש דבר אחד שאפשר ללמוד מהמקרה הזה, הוא שההבדל בין חינם לחופשי ברור לציבור.

12 תגובות ל-“איך הGPL לא מתחרה בעצמו | מודלים עסקיים זה פאסה.

  1. MySQL לא השתמשה במודל השירותים. היא מכרה גרסה קניינית. לשם כך היה עליה לשמור שליטה מלאה על הפיתוח של המוצר.

  2. לא הייתי בונה על זה שההבדל ברור לציבור. יותר נראה לי שרוב הציבור לא רק שלא מבין מה זה GPL, הוא אפילו לא מודע שקיים כזה דבר, ובטח לא שXPilot משוחרר תחת רשיון כזה.
    יותר מזה: אם היית מביא את משתמש הiPhone הממוצע להבנה של כל הנ"ל אני משוכנע שהוא היה עדין מעדיף את הפשטות לשלם $3 עבור ההורדה הפשוטה במקום להוריד, לקמפל, וכו'.
    אבל שוב – נקודת המוצא, לדעתי, היא שאין להם מושג.

  3. אין פה משהו חדש – מאז ומתמיד מוכרים לינוקס בתור מוצר.

    http://bdcomp.co.il/services/buylinux.html

    במקרה של משחק לאייפון זה אפילו הרבה יותר מוצדק, כי אם אתה רוצה להתקין אותו על האייפון אתה צריך לפרוץ את האייפון.

    דרך אגב – אתה אומר שאם מישהו רוצה הוא יכול להעלות את אותו משחק בחינם – אני בספק אם אפל ירשו למישהו להעלות משחק זהה רק במחיר אחר.

    זה מזכיר קצת את המקרה של הtivoization.

  4. הבעיה עם MySQL היא שבמידה ולא רוצים לשחרר את הקוד שעובד עם המסד נתונים עצמו חזרה, צריך לשלם על רישיון מסחרי.

    ישנם הרבה מאוד הפרות של ה GPL בכל מה שקשור לעבודה עם MySQL עצמה, ולכן על ידי הרבה מאוד אנשים MySQL נחשבת ללא פתוחה באמת בגלל ההגבלות האלו.

  5. נראה שרוב המגיבים שם מסכימים (וזה נראה גם די ברור לי) שהמפתח המקורי שוגה בהבנת הרשיון. הרשיון כלל לא מונע ממישהו אחר למכור עותקים של התוכנה כל עוד הוא מפיץ אותם בהתאם לתנאי ה־GPL (בפרט, לדוגמה, דואג לספק עותק אמין של קוד המקור).

    כתבת:

    > מדוע פנו המפתחים המקוריים אל המפתחים
    > ב7b5Labs ולא פשוט עשו את זה?

    לא ברור לי למה התכוונת. 7b5labs היא החברה הקטנה של שני המפתחים שהיסבו את המשחק לפלטפורמת ה־iPhone:‏

    http://7b5labs.com/about

    הם טוענים שהם גובים כסף כדי לכסות עלויות כגון שרותי אכסון ורשיון המפתח של אפל.

    כלומר אנו רואים שהפלטפורמה הסגורה של אפל יצרה הן את ההוצאות (הצורך בשרת נפרד וברשיון מפתח) והן את האפשרות לגבות כסף בקלות. כמובן, איפה שיש אפשרות לגבות כסף, יהיה מי שינסה לגבות. לדוגמה, מקרה שבו המפתחים המקוריים החליטו להשתמש בפלטפורה הסגורה כדי לגבות כסף:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Xchat#Shareware_controversy

    חכם סיני אחד כתב פעם שכשהפלטפורמה לא חופשית, ימשיכו להיות צרות כאילו:
    http://www.gnu.org/philosophy/java-trap.html

  6. צפריר,
    ברור שההבנה של 7b5Labs היא הנכונה: מותר להם למכור. אני תוהה למה המפתחים המקוריים לא לקחו פשוט את האפליקציה והעלו אותה גם כן, הפעם בחינם. הרי מותר להם לעשות את זה.

    וכן, אני חושב שהפלטפורמה של אפל חולה, ולכן צריך לתת למקרים כאלה לצוף.

  7. מעניין, נגיד שלא יכלת להתקין את המשחק לא דרך האתר של אפל. (בגלל בעיות חתימה או נז"ק למשל), האם הייתה פה הפרה של תנאיי הרישיון?

  8. למה אתה נותן כסף לקבצן ברחוב? הרי רוב הסיכויים הם שהוא רמאי או גרוע מכך…
    מסתבר שהשיטה הזו עובדת גם בעולם הדיגיטלי, אלא שבעולם הזה יש לכך חזות "מכובדת" של אפליקציה בחנות מסחרית של חברה הנחשבת לשיא האציליות.

  9. יהונתן: למה להם להסתבך עם זה? מדובר כאן על רווח קטן, אם בכלל.

    (בלי קשר לשאלה המוסרית – אחד מהם בברור חושב שאסור לו למכור)

    לגבי שאלת הנז"ק: שאלה מעניינת וטובה.

  10. אלי,
    אם מדובר בגרסא 2 של הג'יפיאל, אני לא חושב שזו בהכרח הפרה, במיוחד אם הקוד זמין לציבור. גרסא 3 זה עולם אחר לגמרי.

  11. יהונתן: השאלה היא בעצם הפוכה: למה אתה מניח שרק למחבר המקורי מותר למכור? (מבחינה מוסרית ו/או מעשית).

    אם, לדוגמה, ריצ'רד סטולמן היה קנאי ולא היה מוכן למכור לאף אחד עותקים של תוכנת הפלא Emacs, תמיד היה נמצא מי שיעשה את זה במקומו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>