אוי לה למדינה שאלו גיבוריה.

קשה לתאר את דן חלוץ כמלח הארץ, הרמטכ"ל שנאלץ להתפטר לאחר כשלון צה"ל במלחמת לבנון השניה, שהראה מנהיגות מהי כאשר ביום בו החל מבצע צבאי פינה לעצמו זמן על מנת לעסוק בתיק מניותיו ושלא התבייש לתבוע את עלבונו הכספי לאחר שפרשיה זו התפוצצה (על אף שהפשרה בסוף לא כללה פיצוי אישי), שבזמן שפנה לעסקים פרטיים גרם לכך שבין מינויו למנכ"ל קמור מוטורס ופרישתו מהתפקיד, איבדה המניה כ-70 אחוזים מערכה; אדם כזה אינו ראוי להוביל, והראה כי אינו גם המנהיג הראוי למדינה, לצבא או לחברה מסחרית.

מניית קמור מתחילת 2008, מעט לאחר כניסת חלוץ לתפקיד ועד 2011, מעט לאחר סיומו.

וכעת, בסוף שנת 2010, מחליט לו דן חלוץ להתפקד לקדימה, אותה אלטרנטיבה שלטונית יחידה לשלטונו של בנימין נתניהו. ומה המהלך הראשון המשמעותי שחלוץ נוקט בו? אכן, חלוץ בוחר לגלות סודות מדינה לציבור ומספר, במסגרת אירועי שבת תרבות בבאר-שבע, כי לישראל היתה ההזדמנות לקיים מצוות פדיון שבויים ולרכוש את רון ארד. זוהי אינה האחריות הלאומית אליה הוא מכוון, אלא תקיפה של אותו דרג פוליטי לו היה כפוף, תוך נסיון לקרוץ לעבר מי שהיה הממונה עליו באותה התקופה שהיה רמטכ"ל וכעת הוא יריבו הראשון בקרב על ראשות המפלגה. אכן, אחרי שכשל עם צבא העם, והראה כי עם כישורי הניהול שלו אין למשקיעים חשש לכספם, כעת מעוניין חלוץ לנהל את כספי כלל הציבור ולשמור על בטחונים.

אכן, חלוץ בהתבטאות אחת פשוטה גרם למערכת הבטחון נזק גדול יותר מענת קם. זו רק חשפה את ערוותו של הצבא, אך חלוץ גם ביצע בו מעשה סדום. האם אדם עם אחריות כזו לסודות המדינה, לכספי הציבור, לכספו שלו, הוא האדם שראוי להנהיג את המדינה, או שמא עדיף לבחור בכיוון אחר לגמרי?

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

5 thoughts on “אוי לה למדינה שאלו גיבוריה.

  1. פוסט הזוי. כאילו אדם שמעלה ערכה של מניה ראוי להנהגה, כאילו נגרם למדינה נזק מחשיפתו (מה זה חשיפה, ממש לוהטת מהתנור) של המידע בנוגע לרון ארד. כאילו וכאילו.

  2. דן חלוץ הוא איש ראוי ביותר.
    כן, ביום בו התרחש ארוע בטחוני (כמו בעוד כ-200 ימים בשנה) הוא ענה לטלפון ממנהל תיק ההשקעות שלו.
    הוא לא תבע עלבונו. הוא תבע על פגיעה בצנעת הפרט שלו. דווקא ממך ציפיתי להתייחסות אחרת.
    בין מינויו לבין פרישתו חצי עולם איבד כ-80% מערכו בגלל משבר כלכלי שתפס לא מעט את הכותרות. עם כל ה(חוסר )כבוד לחלוץ – לא היתה לו הרבה השפעה בנושא.
    דן חלוץ הוא איש עתיק זכויות וניסיון והתפקד לקדימה. גם לא סתם רוצים אותו שם.
    הוא לא סיפר שום סוד מדינה. או לפחות *זה* לא סוד. הדבר ידוע כבר שנים. רק צריך לקרוא.
    זה *בטוח* לא תקיפה של דרג פוליטי כי כל הדרג הפוליטי דאז היום כבר לא פוליטי או לא בין החיים או שמעון פרס. ובכלל, איזה נזק יש בזה?

    הסיכוי שחלוץ יזכה בקולי הוא נמוך. לא נראה לי שאצביע לקדימה, איתו או בלעדיו. אבל חלוץ הוא איש יותר מראוי.

  3. אני לא מבינה מה הפליאה, הרי ברור וידוע שמי שכושל בתחום האזרחי / צבאי פונה לפוליטיקה. מנהג ידוע הוא במחוזותינו

  4. גם אני, לו הייתי איש מוכר בציבור, הרוצה להבטיח לעצמי נוכחות בכנסת הבאה (ועל כן כח ושררה) ללא צורך במחוייבות כלשהי לאידיאולוגיה או דרך, הייתי מתפקד לקדימה.
    הנה, מסתבר שעמיר פרץ ואיתן כבל בדרך לשם גם.
    קדימה היא מפלגה פוסט-מודרנית במובן המלא. למעשה, היא בכלל לא מפלגה. אין לה שום מנגנונים של מפלגה, רק נציגים. ברלוסקוני וסרקוזי בוודאי היו גאים.

Comments are closed.