0.
[קודם דיון תיאורטי ורק לאחר דבר פרקסיס]; בעקבות מחאת הקוטג', יצאו ישראלים זועמים ואמרו לעצמם: מדוע אנו נזעמים על מחיר הקוטג'? הבעיה האמיתית בישראל היא לא המחירים הגבוהים ולא יוקר המחיה, אלא העדר הפרופורציה בין שער המטבע לבין הערך האמיתי שלו. אנו יודעים בדיוק כמה עבודתנו שווה וכמה אנחנו מוכנים לשלם עבור מוצרים. לכן, הנה נמציא מטבע חדש, נקרא לו ה"בקל" והוא יהווה את המטבע בו אנו, המורדים הקטנים, מקבלים תשלום ומשלמים את הוצאותינו. חיש מהר נפתחה קבוצה ברשת החברתית לצורך הנהגת המרד: משלמים ב"בקלים" אמרה הקבוצה. הכלל היה פשוט: כל אזרח שהצטרף קיבל מראש הקצבה של 1,000 בקלים ויכל להעבירם לכל אזרח בכל מקרה שיחפוץ לעשות כן. רישום הבקלים ינוהל על ידי מערכת מרכזית.

החברים ינהלו גם סחר מבוסס על הבקלים: כל חבר שירצה לרכוש מחבר אחר מוצר יוכל לעשות כן על ידי תשלום בבקלים, כך גם תשלום משכורות. אם אזרח מסוים ירצה להמיר שקלים, ההילך החוקי במדינת ישראל, בבקלים, הוא יוכל לקנתם מחבר אחר תמורת כסף. כמובן שההכנסות בבקלים ירשמו וידווחו לשלטונות המס. כך שלא יווצר כאן חשש להעלמות מס.

1.
המקרה המדובר כלל אינו תיאורטי, הוא התרחש לתקופה קצרה מאוד בחודשים האחרונים באמצעות BitCoins; שירות מטבעות בקוד-פתוח מבוסס עמיתים (Peer to Peer); נוצרה בורסה שהחליפה בין מטבעות BitCoin לבין מטבעות אחרים ואף אתרים מסוימים קיבלו תשלום במטבע זה. הרעיון של יצירת מטבע שכוחו תלוי אך ורק באמון הקהילה בו מייצר חברה וכלכלה יציבה יותר, שאינה תלויה בממשלות מרכזיות [וראו סקירה יפה על המטבע].

2.
אלא, ששתי בעיות מרכזיות מונעות מBitCoins להיות מטבע רציני ולהחליף את אמצעי התשלום המקובלים; הראשונה היא חקיקה והשניה היא פגיעות (לבינתיים) בתהליך ההמרה למטבע אמיתי. נתחיל בבעיה הראשונה; אמש, הודיע הEFF, ארגון שבדרך כלל עומד לצד הגולשים, כי זה לא יוכל לקבל תרומות לארגון באמצעות BitCoins מסיבות חוקיות. כיוון שאיני מוסמך בעריכת דין בארצות הברית, לא אוכל להכנס לסוגיות המסובכות בדיני ניירות הערך וההילך החוקי שם, אבל נראה שדווקא בישראל יש פרצה בחוק שיכולה להתיר תשלום תחת BitCoins. חוק בנק ישראל, שתוקן לאחרונה בצורה מאסיבית, קובע כי הבנק רשאי להוציא מטבע (סעיף 41) וכי שום אדם זולת הבנק לא יוציא מטבע אשר הנגיד קבע כי הם תחליף מטבע (סעיף 44). אלא, שהחוק מתיר שימוש ב"מטבע חוץ" (וביטל את חוק הפיקוח על המטבע ההיסטורי). כלומר, אם BitCoin הוא מטבע חוץ, הרי שמותר להשתמש בו בארץ בכפוף לשער החליפין שנקבע בשוק הפתוח. וכיצד אפשר לקבוע האם הוא מטבע חוץ ולא מטבע ישראלי? אם הוא עומד בהגדרה: "שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל".

3.
כלומר, כדי שBitCoin יהיה מטבע חוץ וניתן יהיה לסחור בו בישראל, די בכך שמדינה אחת, אי שם בעולם תכיר בו (כולל SeaLand המפוקפקת) תכיר בו כהילך חוקי והשוק החופשי יהא רשאי לסחור ב בהתאם לשערי חליפין שיקבעו. אכן, התפיסה הטריטוריאלית בעניין זה כאילו מטבע מסוים חייב להיות צמוד למדינה הוא מאוד בעייתי בעידן בו גוש היורו מחזיק מטבע אחד (כך שהכלל של מטבע אחד למדינה אחת נעלם) ויכול שתהיה מדינה אחת שיש בה יותר ממטבע אחד.

4.
הבעיה השניה היא פריצה שארעה לאחרונה לאחת הבורסות שהחליפה BitCoins שגרמה לשינוי בשער הBitCoin לדולר האמריקאי. אלא, שגם כאן אין ייחוד לBitCoin; בהעדר מחזור כספי גבוה מספיק, ניתן לבצע פריצות ומניפולציות גם לשערי חליפין אחרים. דווקא כאן, פריצה לאתר אחד יכולה לייצר עודף היצע במקום מסוים למטבע, אבל העניין יאוזן מהר מאוד כיוון שלחברי בקהילה יש תמיד את האינטרס לשמור על ערך המטבע.

5.
למה BitCoin כל כך נחוץ? שער המטבע נקבע כפונקציה של יחס בין כלכליות ובין כח השוק של מדינה מסוימת ויציבותה. לכן, כאשר יצרני השמפו או תוצרת אחרת מתלוננים ששער השקל מפריע להם לייצא את הסחורה שלהם הם יכולים להשתמש במטבע מסוג כזה על מנת לקבל תשלום במטבע עצמאי, שיהיה תלוי בכח הכלכלה הספציפית ולא בכוחה של הכלכלה הישראלית ככלל. במצב כזה, הBitCoin יכול לעזור להם לייצר כלכלה עצמאית לגמרי מהשוק הישראלי, ולאפשר סחר אמיתי.

6.
היתרון המשמעותי של BitCoin הוא השרידות מדובר בדרך למנוע קריסה של מטבע יחד עם קריסה של כלכלה ודרך לחזק את העולם כחברה חזקה יותר. מי רוצה למנוע את זה? בנקים מרכזיים, חברות ענק ומי שיש לו אינטרס להמשיך לשחק במשחק של שערי חליפין גלובאליים.