על הגבלת המהירות והזכות לפרטיות (מדינת ישראל נ' נ.ל)

0.
בדרך הכלל, אני מאוד אוהב את פסיקותיו של השופט אברהם טננבוים בתחום המחשבים. טננבוים הוא שופט שקול, שמבין את מהות הטכנולוגיה ואת העובדה שלפעמים האות השחורה בספר החוקים לא ממש מתאימה לטכנולוגיה הקיימת היום וצריך לפרש אותה בצורה הרגילה והסבירה. לדוגמא בפ 9497/08 מדינת ישראל נ' משה הלוי השופט קבע כי הזנת מספר תעודת זהות לתוך אתר בתי המשפט לא ממש מהווה "חדירה לחומר מחשב" אם מספר הזהות ניתן על ידי בעל התעודה; במקרה אחר, של ת"פ (י-ם) 3047/03 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"מ תשס"ג(3)  769 קבע כי בדיקות אבטחה שנועדו לבחון את אתר המוסד לתפקידים מיוחדים אינה פריצה לאתר, אלא רק בדיקת אבטחה.

1.
לכן, הבעיה שלי עם תתע 6600-02-12 מדינת ישראל נ' נ.ל; המקרה הוא פשוט: נ.ל קיבל הודעה כי אימו הובהלה לחדר מיון, ונסע ברכב במהירות מופרזת על מנת להגיע לבית החולים מהר ככל האפשר, ולא שם לב למד המהירות. נ.ל נתפס במהירות של 169 קמ"ש. טננבוים מנהל דיון בן חמישה עמודים על השאלה "האם לא ראוי לאפשר לטכנולוגיה להגביל את מהירות הרכבים במקום לקבוע עבירה". על כך, לפני חמש שנים, כתבתי:

מכמונות המהירות היו המצאה גדולה. ניתן היה להציב מכמונות בכל מקום, ולסמוך על ממצאיהן כדי להרשיע בצורה אוטומאטית את עברייני המהירות. לאחר מכן, החלו להגביל את המהירות המקסימאלית של המכוניות על מנת שאלו לא יעברו על החוק. הגבלת המהירות בוצעה על ידי תוכנות בקוד קנייני, כאשר לא ניתן היה לפקח כלל על מערכת אכיפת החוק. לאזרח הפשוט היה ברור: מאותו רגע, עבירות התנועה הן עניין של העבר. בתוך עשר שנים מהיום, כל מכונית תצויד במקלט GPS מתוחכם שיחובר למערכת הזרקת הדלק, לא יהיה ניתן לעבור בתמרור עצור מבלי לעצור, לא יהיה ניתן לפנות ימינה כאשר אסור לעשות זאת. הרובוטיזציה של הנהיגה תהיה ההתחלה.

2.
אני רוצה להתכתב לרגע עם הקוד של טננבוים, ולדון בשאלה כיצד שופט כל כך מתקדם, כל כך חכם וכל כך מבין בטכנולוגיה, חושב שיהיה זה רעיון טוב לאפשר לטכנולוגיה להגביל את האנושות ולא להפך. הצעותיו של טננבוים הן:

2.1

‫ניתן להפעיל את הרכב כך שברגע שהרכב יעבור את המהירות המקסימלית במס' ק"מ‬ שנקבע מראש, יחלו האורות להבהב וצפירה קלה תישמע. כך יוזהר הנהג אם לא שם לב לכך, וכך‬ ‫יוזהרו המכוניות שסביבתו כי הוא עובר את המהירות המותרת ומן הסתם יש סיבה טובה כך.‬

ההצעה הראשונה של טננבוים היא לחייב את יצרני הרכב, כמו שהם חייבים בהתקנת חגורות בטיחות, להזהיר את הסובבים כאשר אדם נוסע במהירות מופרזת; כלומר, לייצר מוצר נכה משהו ובעייתי. ההצעה הזו, מבין כל הצעותיו, היא הבעייתית פחות מכולן, אבל היא עדיין פוגעת: היא מחייבת את יצרני הרכב לייקר את עלויות הייצור (ולהטיל את עלויות האכיפה על עצמן) והעלות תגולגל לצרכנים. היא גם מונעת מהטכנולוגיה להתקדם. הרי, ברור לנו שככל שהטכנולוגיה משתפרת אנו נוכל בסופו של דבר לנסוע מהר יותר. כלומר, אם נגביל מעכשיו את המהירות, נגביל גם את היכולת שלנו לפתח את הטכנולוגיה.

2.2

‫ניתן לקשר את המכונית באמצעות ‪ GPS‬למיקומה. באופן תיאורטי, ניתן יהיה לקבוע‬ ‫מהירות מקסימלית המתאימה לכביש. קרי, בדרך בינעירונית יוגבל הרכב למהירות המקסימלית‬ ‫שם, ובדרך עירונית למהירות המקסימלית במקומה‬

טננבוים מציע לחייב את יצרניות הרכב להגביל את המהירות בהתחשב במיקום. בעצם, בפתרון הזה של טננבוים יש שאלה מהותית: האם מדובר על חיבור on-line שבודקת היכן אנחנו נמצאים (כמו שמתכנן משרד התחבורה כבר) או שמדובר במאגר שעל הנהג לעדכן מעת לעת (כיוון שאז עולה השאלה מה קורה אם בטעות יש כשל בתוכנה?). הפתרון הזה לא רק שבעייתי מבחינת פרטיות, אלא גם נתון לתקלות: כלומר, נכנס כאן חור אבטחה נוראי שמאפשר לי להגביל מהירויות של רכבים על ידי שיבוב רכיב הGPS (בין אם אני הנהג או מישהו שרוצה לפגוע בנהג).

2.3

‫ניתן להתקין 'טכוגרף' דיגיטלי. כזה הרושם ומתעד את המהירויות בכל רגע ורגע (וישנם‬ ‫רכבים כאוטובוסים ומשאיות שקיימת חובה שכזאת). במקרה מעין זה, כל טענה של הנהג כנגד‬ ‫מהירות שנמדדה על ידי מכשירי המשטרה תידחה על הסף.

האופציה השלישית היא של רישום, ולא של הגבלה. כאן מדובר בשאלה ראייתית ממעלה ראשונה, של דיון בשאלה האם הרכב עבר על החוק. בעצם, לחייב נהג לתעד בכל עת ועת היא פגיעה בפרטיות; קודם כל, תיעוד של מהירויות (שנגישות בדרך הכלל לאנשים אחרים) יכולה להוות פגיעה גם בלי הליך שיפוטי (תחשבו על בעל שמגלה שאישתו נסעה למקום X בו גר המאהב שלה). שנית, החובה למסור את המסמכים פוגעת בזכות של אדם להליך הוגן שמקנה לאדם חסיון מפני הפללה עצמית (ע"פ 1761/04 גלעד שרון נ' מדינת ישראל) .

2.4

‫ניתן לחבר את כל המהירויות ל – 'כרטיס חכם' שיהיה ברכב. כל שתצטרך המשטרה ו/או‬ ‫משרד הרישוי לעשות הוא להוציא את הכרטיס אחת לשנה מהרכב ולבדוק את כל הפעמים שהרכב‬ ‫נסע במהירות שאינה מותר ואת מיקומן. קנסות ו/או עיצומים מינהליים אחרים יחולו בהתאם.‬

כאן מדובר על הצעה עוד יותר בעייתית: לא רק שהמסמכים יוכלו לאפשר לאדם להוכיח את חפותו, אלא אחת לשנה תבדוק המשטרה את מהירויות הנסיעה של אדם ותטיל עליו קנסות. אכיפה אוטומטית היא בעייתית כיוון שבמצב כזה אין אפשרות לדעת מי נהג ברכב, מדוע עבר על המהירות (ויש הגנות בחוק) ועוד.

3.
בעצם, ההצעות של טננבוים כולן מניחות שישנה טכנולוגיה וחייבים להשתמש בה; במקום לאפשר את שיקול הדעת האנושי, במקום לשאול את השאלה הפשוטה של "האם אדם שגילה כי אמו הובהלה לחדר מיון ולא שם לב שעובר הוא על המהירות המותרת צריך להיות זכאי" שואל טננבוים שאלה טכנולוגית מובהקת, וחבל שכך. שאלת הגבלת המהירות, כמובן, היא שאלה תיאורטית כיוון שאין בסמכותו של טננבוים לקדם חקיקה או תקינה (ואולי חבל שכך); אלא, ששאלות תיאורטיות כאלה מביאות למחוקקים רעיונות רעים.

8 thoughts on “על הגבלת המהירות והזכות לפרטיות (מדינת ישראל נ' נ.ל)

  1. יהונתן, כרגיל אתה כותב דברים מעניינים.
    לא מתווכח איתך, רק יש לי הערה קטנה ולא ממש קשורה לטכנולוגיה. אתה יודע מה הטענה הכי נפוצה אצל עברייני המהירות? אני לא יודע, אבל מסתובבת שמועה שהטענה היא: "קיבלתי הודעה שאימי הובהלה לבית החולים, נסעתי מהר כדי להגיע לשם כמה שיותר מוקדם". חבר למקצוע סיפר לי פעם שהתכוון לטעון את הטענה הזאת בתיק הראשון בו ייצג נאשם בבית משפט לתעבורה. הוא המטין בסבלנות לטורו. רק שבתיק שלפניו, היתה לו הפתעה, וזה לפי דבריו כאילו שמישהו שפך לו דלי מיים קרים על הראש באמצע אולם המשפט.
    עכשיו בוא נתקדם רגע. אתה מסוגל לנהוג ב 169 קמ"ש ולא לשים לב שזה מעל המותר? מילא, 100 קמ"ש, 120 קמ"ש ולא מרגיש? פשוט לא מרגיש? אז הבחור ממש מסוכן, אם הוא לא מרגיש. הוא גם יכול לדרוס מישהו ולא להרגיש…
    אני האחרון שתומך במדפסת הכסף שנקראת דוחות המהירות, אבל מי שכבר נתפ, שיבוא לפחות עם טעונים יותר מלוטשים. וסליחה על ה"אוף" הפראי.
    עכשיו לעצם העניין: יש יצרני רכב שמגבילים את המהירות ל 225 קמ"ש. האם המכוניות האלה נכות? אני חושב שלא. הגבלה ל 110 קמ"ש? מסכים איתך, רכב נכה.
    רכב שמונע ממך לפנות בניגוד לחץ או תמרור, עלול להיות מאד מסוכן. זה אומר שאתה כבר לא נהג, זה הופך למשהו דומה לרכב של גוגל הנהוג על ידי עוור. אם הרכב מונע ממני לפנות, להסתובב, לעשות עוד פעולות, אני חושב שאני כבר לא אחראי לנהיגה.
    הערה אחרונה: חשבתי על זה שנניח, מישהו עבריין מהירות מועד. דיבל גם על תנאי והוא בסכנת שלילה. הייתי נותן לו אפשרות להתקין ברכב, מרצונו החפשי, תוכנה להגבלת המהירות. אולי הייתי נותן לו על כך אפילו הטבה. הכל וולונטרי. תן למר/גב' ישראלי הטבה כספית, כמו למשל הורדת האגרה השנתית לרכב ב 50% ותראה איך הוא/היא רצ/ה למתקין ושם הגבלה.
    ומהצד השני: תחייב אותו להתקין, תראה איך הוא מוכן לשלם הרבה כסף בשביל לקבל "אנטי מחיקון".
    (אאל"ט)פעם היה אסור לייבא גלאי רדא"ר, אז כולם השיגו. ברגע שהאיסור בוטל, כבר לא קונים. זה לא מעניין.

  2. השאלה הטכנולוגית מעניינת.

    מחשב שיכול לכבות את האוטו כדי למנוע עבירת תנועה זה רעיון נוראי. גם אם התוכנה לא תשגע לעולם (כן בטח), עדיין ישנם מקרים שבהם צריך לעבור על חוקי התנועה כדי להימנע מתאונה (נניח הולך רגל המתפרץ לכביש).

    חיבור סטנדרטי לקריאת מידע ברכבים היה מאפשר דברים די מגניבים, לדוגמא לחבר מצלמה למחשב שתנסה לזהות את חוקי הדרך על פי הסימנים מסביב (תמרורים, סימנים על הכביש וכו…), בשילוב עם המידע מהאוטו אפשרי להתריע לנהג. מערכת כזאת תוכל להציל חיים ותהיה דבר טוב כל עוד היא תהיה בבעלות ושליטת בעל הרכב\נהג.
    באופן אישי הייתי שמח למערכת כזאת, בעשר דקות האחרונות אלו לי כמה רעיונות נחמדים למדי שאפשר לעשות.

    ניסיון לעקוב אחרי התנהגות נהגים על ידי קופסה שחורה זה פתח לצרות, מה מונע הפללת אדם אחר על ידי פריצת המערכת ?

  3. לפני שנים הייתי בסינגפור וכבר אז היה לכל רכב מסחרי צ'אקלאקה על הגג שהופעלה כשהרכב עבר את המהירות החוקית.
    זה היה נראה לי רעיון לא רע. הרכב לא מוגבל טכנית כך שבמצבי חירום הכל עובד, ורק הבושה מונעת ממך להאיץ בעצם, לא דו"ח.

  4. כיכר המיואשים,

    אנחנו חיים בישראל. לא מזמן נעקפתי על ידי ניידת משטרה בזמן שאני נוסע במהירות המקסימלית המותרת לאותו כביש. ברגע שהניידת עקפה אותי נעקפתי על ידי שיירה שלמה של מכוניות, מכונית אחת לא נשארה מאחורי.
    לאף אחד מהם לא הזיזה הבושה כי אין כזאת, ברגע שהם ראו את הניידת עוקפת והבינו שלא יקבלו דו"ח כולם עקפו.

  5. מאמר מעניין, כרגיל. כל הכבוד. קראתי ונהניתי.

    הערה קטנה וחשובה: לפני שנים התחלתי מיזם שכוונתו היתה דומה להצעתו של השופט טננבוים. דומה, אך שונה באופן מהותי.

    לחלקים לא קטנים באוכלוסיה… בעצם, לא מדדתי, כך שאיני יודע. אבל, לי בוודאי חשוב מאוד לדעת מתי אני עובר על המהירות המותרת. הייתי שמח מאוד לו הייתי יכול להתקין במכוניתי, על חשבוני, רכיב אשר יתריע בפני בכל פעם שאני עובר על המהירות המותרת.

    כן, יש רכיב כזה, בתכניות הניווט המתקדמות. אבל, לי חשוב שהפעלת האביזר הזה, לא תדרוש שום פעולה מיוחדת ומורכבת ומצידי. כאשר איני חוגר את חגורת הבטיחות, אני מקבל על כך התראה. אני מבקש לקבל התראה, ואפילו התראה קולנית, בכל פעם שמבלי לשים לב לכך, אני חורג מהמהירות המותרת.

    איני רוצה לסכן את עצמי או אחרים בגלל חוסר תשומת לב. איני רוצה לשלם קנסות בגלל הסחת דעת רגעית. איני רוצה לעבור על החוק, לא במתכוון, ולא שלא במתכוון. ואני מקווה שיש עוד רבים כמותי.

  6. שאלות מעניינות, יהונתן, אך בלי להתמודד עם הבעיה האמיתית – מדינת הפקידים, הטוטליטריות הזוחלת שממשיכה לחשוב על עוד ועוד דרכים לשעבד את האזרחים שממנים את המשכורות שלהם. הרי לשוטרים עדיין יהיה מותר לעבור על החוק, ואצלם לא יותקן מחיקון המהירות, וגם שהשופט ימשיך להיות מיוחס ולקבל את המשכורת מאותו הכיס כמו יתר הביורוקרטים הפרזיטים.

    אני לא יכולתי לשאת יותר את הבולשביזם הזוחל של ישראל וברחתי לאמריקה, שהיא לא כליל השלמות, אבל שם לפחות פרופסורים כמו יוסי גיל הם במיעוט, ולא מקווים שיש עוד כמוהו.

    שלא לדבר על עו"ד זיסו שמחפש דרכים יצריתיות שבהם לקוחותיו יכולים לירות לעצמם ברגל. מזכיר לי את עו"ד הסובייטיים, שנלחמו על זה שלקוחותיהם יוצאו להורג בתליה ולא ביריה.

    כמה טוב שאתם שם ואני פה.

    אך זאת יש לי לומר במיוחד לפרופסור גיל: עם כל הכבוד, מלאת כרסך בספרים, אבל חכמה בסיסית של החופש שאותה הבינו האבות המייסדים בארה"ב כבר לפני יותר ממאתיים שנה עוד לא רכשת. אתה עבד מהסוג שכל משטר דיכוי אוהב ביותר – עבד מרצון. בימי סטלין היית בוודאי מהלל את אבי העמים על הסדר שהוא משליט.

    הרשה לי לומר לך רק דבר אחד: אתה לא צריך אור מהבהב שיזכיר לך שעברת על חוק תורן שהפקידים המציאו כעוד אחד מאינסוף דרכים לחלוב אותך ואת מיץ חייך.

    הצ'אקאלקה כבר מותקנת אצלך בראש.

  7. לבחור שמתקרא "ברחתי מכם לאמריקה": לדעתי, יש לך בעיות רציניות בתחום הבנת הנקרא, אבל אולי אתה קצת יותר טוב בהיסטוריה, תזכיר לי איך הגדיר אתכם יצחק רבין בשנת 76?
    טוב, לא חשוב, הבלוג הזה קרוי intellect or Insanity. יש כאלה שרוצים להוכיח שהם מהסוג השני.
    אם אתה כבר ב"אמריקה" תזהר לא לנהוג מהר מידי, כי אם יתפסו אותך, תוכל לראות מקרוב איך מתבצע טיפול משטרתי בעברייני תנועה.

  8. יהונתן,
    כל מי שנוסע בכבישים יודע ששיקול הדעת האנושי בנהיגה הוא גילוי יומיומי של גאוניותם של בני-האדם או של נוכחות האל בחיינו היומיומיים. אחרת אי אפשר להסביר כיצד עם כמות כזו גדולה של נהגים גרועים, מספר התאונות איננו רב בהרבה.

    הטיעון שהגבלת שיקול הדעת האנושי בהקשרים כאלה הוא מהלך שגוי מאוד בעייתי בעיניי. אם הטכנולוגיה היתה בשלה להעביר הנהיגה מידי בני-האדם לידי רובוטים גם היית מעלה את אותה הטענה ? אם כך, הרי שגם מעבר ממנתחים אנושיים למנתחים רובוטים פסול בעיניך ? ובאותה מידה גם עצם השימוש במערכות מחשוב שמחליפות את שיקול דעתם של בני-אדם פסול בעיניך ?

    חירויות/זכויות מגבילים כשהפעלתן פוגעת בחירויות/זכויות אחרות. היש פגיעה קשה יותר מזו שנהג עבריין פוגע באחרים שסביבו ?

    האומנם יש להם לבני-האדם זכות קנויה לנסוע במהירות ככל העולה על דעתם ? ואם אין זכות כזו, מה כל-כך נורא בכך שכל מכונית שיורדת לכביש לא תוכל לנסוע יותר מאשר במהירות המקסימלית הקבועה בחוק ? (מה גם שכל זמן שידובר במנגנון מכני ולא ממוחשב, עדיין יתאפשרו עבירות של מהירות גבוהה בשטח עירוני וכיו"ב, כך ששיקול הדעת האנושי עדיין יישאר בתוך המערכת…)

    אין שום הבדל בין התנגדות להצעתו של השופט טננבאום על סמך "הוא מאיים על זכויותינו!" לבין התנגדות להצעות לצמצום היקף הנשק בארה"ב. האומנם אלה רעיך לדעה ?

Comments are closed.