מדעי המשפט, או איך מחשבים פיצוי ללא הוכחת נזק.

לדמיינו את המצב הבא: אתם עורכי דין בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, עוולות מסחריות, לשון הרע או פגיעה בפרטיות. הבאתם את עדיכם, לא משנה באיזה צד אתם נמצאים, מייצגים את התובע או את הנתבע, ואתם כעת רוצים להגיע לעניין הנזק. איך תדעו מהו הסכום שיפסוק לזכותכם בית המשפט? כאשר מדובר בפיצויים ללא הוכחת נזק, כאלו שניתנים לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות או סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, אתם יודעים שהפיצוי הוא "עד" סכום מסוים. ל"עד" הזה יש משמעויות.

מה המשמעות הראשונה? המשמעות הראשונה היא שברוב המקרים, וכאן חוק זכויות יוצרים הוא חריג, אין כללים לדרך בה יפסקו הפיצויים. נקח לרגע את חוק איסור לשון הרע. הסעיף קובע כי "במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק". באותה סתימות, אגב, אין כל קריטריונים לקביעת פיצוי, ואנחנו רואים מצב שבו שופטים בדרך כלל לא מנמקים מדוע פסקו סכומים כאלו או אחרים.

לדוגמא, ורק כדוגמא, בעניין תא 29226-12-10 דוק השקעות ואח' נ' צבעוני פסקה כב' השופטת חנה ינון כי "בתביעה דנן, לא הוכיחו התובעים בפני כי נגרמו להם נזקים כספיים ממשיים כלשהם, וכי אכן בוטלו עסקאות עתידות עימם עם לקוחות פוטנציאליים, או כי נפגע משלח ידם, ויש בנסיבות אלה על מנת לשמש אבן בוחן לעניין גובה הפיצוי. אשר על כן, פוסקת אנוכי לתובעים פיצוי בסך של 25,000 ש"ח בגין הוצאת דברי לשון הרע הפוגעים והמשפילים כנגדם הנמצאים בבסיס התובענה".

אבל לא מדובר על פסיקה חריגה, בעניין תא 4486-02-13 איניגו יזמות בע"מ נ' אלון דוידאן פסק בית המשפט כי "לאחר שמיעת עדותם ושקילת השיקולים הרלוונטיים לעניין הפיצוי … אני מחליטה להעמיד את הפיצוי שעל הנתבע לשלם לתובעת על סך של 30,000 ש"ח".

שתי הדוגמאות אינן חריגות. לעיתים נדירות בכלל (ותא 4854-07 בלומנפלד נ' חובוד הוא אחד מהם) בתי המשפט מנמקים מדוע הגיעו לגובה הפיצוי ומייצרים אינדקס כלשהוא. ברוב המקרים בתי המשפט יורים באפילה, או למצער בסך הכל לא מנמקים מדוע הגיעו לסכום שהגיעו.

עכשיו, אם אתם עורכי דין שעוסקים בתחומים האלו, יש לכם בדרך כלל תחושת בטן. אתם אפילו לפעמים את תחושת הבטן שלכם יכולים לנמק בצורה מסוימת ולהביא 2-3 דוגמאות של פסקי דין שמסבירים את תחושת הבטן שלכם. אבל מה שאין לכם הוא מנגנון שיאפשר אחידות בפסיקה.

בעוד שלפיצויים על נזקי גוף יש את תוכנת המשערכת, הרי שבפיצויים בנושא דיני מידע, שהם בבסיסם ללא הוכחת נזק, יש צורך באינדקס ממוחשב שיאפשר לפרק את פסקי הדין, לבדוק את הסיבות לפסיקת הפיצוי: בין אם על ידי ניתוח של פסקי הדין ובין אם על ידי ראיונות מול שופטים, ואפילו יאפשר לבני אדם לחשב, לפני שהם נכנסים להליך המשפטי, מהו הפיצוי הראוי ומה טווח הסיכונים שהם נוטלים. במצב כזה, עורכי דין שיוציאו מכתבי התראה לא יכתבו עוד "על פי סעיף 7א לחוק זכויות יוצרים מרשי זכאי לסך של 50,000 ש"ח [אני מתעלם מההצמדה והמדד לרגע] בגין הפגיעה בשמו הטוב" אלא יכתבו מהו הפיצוי הריאלי (ברוב המקרים סכום נמוך משמעותית) ויאפשרו לצדדים להתייעל, ולא לקחת תיקים רק לשם ההפחדה.

לצורך המערכת הזו, שתאפשר את חישוב הפיצויים, יש לנקוט את הצעדים הבאים:

(א) לנתח את כל פסקי הדין שבהם נפסקו פיצויים ללא הוכחת נזק, בלי אפליה בין תחומי העיסוק: סלקציה במועדונים, פגיעה בפרטיות, וכדומה.

(ב) בניתוח, יש לאתר את כל הסיבות הרלוונטיות לגובה הפיצוי: האם בית המשפט מונה אותן, לא מונה אותן, וכדומה.

(ג) לאחר מכן, יש לייצר מערכת שתדע לשאול שאלות, בצורה של טופס, לכל מקרה קונקרטי ולהצמיד לאותו מקרה את המקרים הקרובים לו ביותר כדי להצביע על גובה הפיצוי הראוי.

(ד) אפשר, באמצעות המערכת, לאתר עוד שני דברים: (1) האם יש עורכי דין עם אנומליות רבות יותר, ששכירתם מאפשרת פיצוי גבוה יותר (או נמוך יותר, אם אתה מייצג נתבעים); (2) האם יש שופטים או מחוזות שיפוט שבהם נפסקים פיצויים גבוהים יותר במקרים דומים.

 

2 thoughts on “מדעי המשפט, או איך מחשבים פיצוי ללא הוכחת נזק.

  1. יונתן , תודה על הפוסט . הפילוסופיה מכללא של פיצויים ללא הוכחת נזק , היא זו של : הרתעה , פיצויים לדוגמא וכו…… ( מעין פיצויים עונשיים , קבועים וקצובים בלי הוכחות או היתדיינות ) . אתה יכול להגיע בלינק הבא , להצעת החוק ( חוק הזכות לעבודה בישיבה ) , לדברי ההסבר של סעיף 5( ובכלל לחפש פסקי דין בגוגל בנדון ) :

    http://www.nevo.co.il/Law_word/law16/knesset-120.pdf

    תודה

  2. יונתן , רק כתוספת מובנת לתגובתי : הרתעה של מעוולים , וכמובן – עידוד של ניזוקים לתבוע .תודה

Comments are closed.