כולם רוצים להיות מפורסמים, וג'ילט מצליחה עם זה.
[עדכון 09:45: התגובה של יובל ספיר בפוסט אומרת שהוא, לפחות, הוחתם על טופס לתת אישור, מה שמעורר שאלות אחרות]
המסחור של המרחב הציבורי יוצר בני-כלאיים בעייתיים במיוחד, שאחד מהם הגיע בשבוע האחרון למרחב הציבורי שלי שוב. בשבוע שעבר החליטה חברת ג'ילט לצאת בקמפיין פרסומי תוך שימוש ברצי מרתון תל-אביב, אשר לו היא נתנה חסות רק לא מכבר; כמובן, שלמשתתפי המרתון לא היתה ברירה אלא לאפשר לג'ילט, נותנת החסות לאירוע, לעשות שימוש בדמותם וצילומם לצרכי פרסומת (למרות שאגב, תקנון התחרות לא ממש מזכיר זאת). מה שיוצר כאן לא מעט בעיות:
כידוע, ה'זכות' להשתמש בשמו של אדם, בדמות שלו או בצילום שלו לצרכי פרסומת (להבדיל, נניח, מצרכי דיווח עיתונאי) היא חלק מחוק הגנת הפרטיות, האיסור המפורש הוא על "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח". בעניין זה בתי המשפט היו חלוקים בשאלה מהו בדיוק "לשם ריווח". במקרה אחד פסקו כי צילום של חוגגת בחתונה ברקע, כאשר התמונה היא לקידום עסקי שמלות כלה אינה פגיעה בפרטיות (ע"א 1055/09 ליאת שרצר בר נ' רבקה סמיירה (ריבה) ואח'); אבל במקרים דומים בית המשפט פסק כי שימוש בתמונה בה אישה רחצה בג'קוזי במלון לצרכי פרסומו היא כן פגיעה בפרטיות (א 32631/07 גל ליאת ואח' נ' אמריקנה אינס ישראל בע"מ). במקרה אחר, תמוה מעט, פסק בית המשפט כי שימוש בצילומו של חתן אשר הביט למצלמה וחייך לא היתה פגיעה בפרטיות בגלל ההסכמה לצילום באותו הרגע (א 41066/07 דניאל גרין נ' איזק רוזנבאום).
מה שברור כאן הוא שגם אם היתה הסכמה לצילום, וגם אם היה בתקנון סעיף כלשהוא שמאפשר זאת (מה שלא היה, אגב), ספק אם היתה למשתתפים במרתון זכות בחירה. כלומר, אלה רצו לאורך קילומטרים, והאפשרות היחידה שהיתה להם להשתתף במירוץ היתה גם להסכים לסעיף בעייתי (אם בכלל היה, שכאמור לא בטוח שהיה), כמו גם לפגיעה בפרטיותם על ידי מעקב אחריהם באמצעות שבב RFID. האם במצב כזה אפשר להניח שהיתה הסכמה או יידוע של המשתתפים?
ברור שג'ילט עושה רווח מההשתתפות כאן; זה מסע פרסום שמזהה אותה עם מותג כלשהוא, עם מרתון ועם הרצים. אכן, אותם רצים אינם 'מפורסמים', ונתנו את הסכמתם להשתתף במרתון. אבל האם ראוי לחלוק זאת עם כל העולם? העניין הוא פשוט, אם ג'ילט היתה רוצה לשכור דוגמנים, היא היתה צריכה לא רק לשלם להם, אלא גם לקבל את ההסכמה המפורשת ביותר לשימוש (א 162477/09 אליזבת פארן נ' חן מסיקה ואח'), במצב כזה ההסכמה היתה משמעותית ופועל יוצא של מקח בזכויות.
מה שמדאיג הוא שעם איך שהחברה הופכת להיות, לאף אחד לא איכפת כי כולם רוצים להיות מפורסמים.
