מי ישמור על חושפי השחיתויות?
0.
חוות הדעת של מבקר המדינה בנושא האזנות הסתר קיבל בעיקר תשומת לב בעניין פועלו של חיים רמון ומשוא הפנים, שאף זכו לעדנה במבחן פיני כהן. אלא שההתייחסות כאן מתעלמת מהחלקים הפחות נעימים של הדו"ח, והם על כיצד מתנהגת המשטרה במקרים של חושפי שחיתויות.
1.
בחוות הדעת של מבקר המדינה מספר הוא את סיפורו של מתלונן א'. לדבריו "החלו הממונים עליו ועובדים נוספים מעלילים עליו עלילות ומעבירים למשטרה חומרים כוזבים כנגדו. בעקבות תלונות אלו פתחה המשטרה בחקירה פלילית סמויה בעניינו בחשדות חמורים של שוחד ושל עברות נוספות. במסגרת חקירה זו פנתה המשטרה ב-2004 לבית המשפט וביקשה היתרים להאזנות סתר בגלל חשד לעברות חמורות של שוחד … לימים, לאחר סיום החקירה, הוגש נגדו כתב אישום בשל גביית כמה מאות שקלים במרמה בגין ביטוח רכב ובגלל מסירת מידע הקשור בעבודתו לאדם אחר, עברות שלא היה להן, לטענתו, כל קשר לעברות שבגינן ביקשה המשטרה היתרים להאזנות הסתר". תלונה נוספת, של מתלונן ב' מדברת על בקשת איכונים של שיחות החסויות בחסיון עו"ד-לקוח על פי חוק נתוני תקשורת. (ואולי כדאי שבג"צ, שעתיד לתת את החלטתו בקרוב יחליט להקשיב לשימושים הפסולים שעושה המשטרה בחוק זה). (וראו לעניין זה את דעתו של ניב ליליאן).
2.
היד הקלה בהתנכלות לעובדים חושפי שחיתויות באה לידי ביטוי בכך שאלה לעיתים חשופים לפגיעה מוגברת בפרטיותם. מבקר עיריית טבריה, בני אליהו היה חשוף לפריצה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ורק בהתערבות של בית המשפט הוחלט כי הראיות שהושגו נתפסו שלא כדין (עמר"מ 13028-04-09 בנימין אליהו נ' עיריית טבריה). כך נעשה גם כשברור שנעשה שימוש בחוק האח הגדול על מנת למנוע פעילויות פוליטיות. הפחד כיום של עובד מפני תלונה נגד מעסיקו על התנהלות שאינה נאותה גדל ומתרחב.
3.
העדר ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות, למרות חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997 שמונע ממעביד להתנכל לעובדים שדיווחו על מעשים מעוולים והתלוננו, הוא משמעותי. מעטים הם העובדים שזוכים להגנה הזו; רובם שומעים כי אם יתלוננו הם יהיו חשופים לסנקציות, ואין להם את הרצון להתלונן או להתווכח. המעסיקים, מנגד, עושים ככל שיכולים על מנת לשמור על שקט; הם רוצים בסך הכל לקבל את משכורותיהם וללכת הביתה, לכן פעמים רבות צריכים לסבול את עול שלטון החוק על גבם.
4.
ולבסוף, יודעים המתלוננים כי גם אם תלונותיהם יבחנו, הסיכוי כי יקרה משהו הוא אפסי.
לכן, היה צריך המבקר להכנס לעומק דווקא לתלונתו של המתלונן א', האזרח הקטן, שדווקא הרדיפה נגדו, הגם שלדבריו נמצאת כעת במהלך בירור פלילי, היא המשמעותית. פרשת רמון היתה אולי, ואולי רק לשיטתי, להנות מהגנה מן הצדק, אולם בית המשפט אמר כי "באף אחד מהתמלילים לא נמצאה סתירה בין דברים שאמרה המתלוננת בעדותה לבין מה שנשמע בתמלילים. תוכן התמלילים נוגע לדברים שנמצאים בשוליים של החקירה ולא במהות העבירה עצמה" (פ 5461/06 מדינת ישראל נגד חיים רמון) (כפי שהסברתי, הטענה של בית המשפט היא רקורסיבית וטאוטולוגית); במקרה של אזרחים אחרים, השימוש בהאזנות הסתר נועד כדי לחפש מתחת לכל קפל בספה ובבגד כדי לחפור לראיות ולהתנכל להם.
5.
השאלה היא האם ניתן, במסגרת צו הגנה לחושפי שחיתויות, לאסור על המשטרה להאזין להם בהאזנות סתר ולהתנכל להם, או שכאן מדובר על מלחמה אבודה מראש.
