שלטון הEULA: כיצד פייסבוק מפתחת תלות אצל בעלי האתרים.

מאת: יהונתן קטגוריות: אבטחת מידע, פרטיות; תגיות: , , , , , , ; 12 תגובות; פורסם בתאריך 22 באפר', 2010

פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, עם חצי מיליארד מבקרים בחודש, החליטה אתמול להראות לאזרחי העולם מי שולט ומי נשלט. השקת המערכת החברתית החדשה שמאפשרת לבעלי אתרים להשתמש במידע אודות הגולשים ולהציג מידע מפולח בצורה טובה יותר, תוך התבטאות של מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג כי הרשת תהיה פחות אנונימית, היא לא יותר מסכנה עבור מי שעד כה רצה שליטה על המידע שלו. ולא במקרה, לתכנית החברתית של פייסבוק אין שם ואין פנים, רק API.

המדריך הקצר והלקוני של פייסבוק לשינויים גם לא מספר הרבה: פייסבוק מבהירה שלמספר אתרים נבחרים היא תעביר מידע כדי לתת לך להתקשר עם חברים ולקבל מידע יותר רלוונטי; כך היא גם מעבירה מידע אודותייך גם בלי שביקשת, כך שאחרים יקבלו מידע גם אם רצית לשמור עליו בסוד.

היתרון המשמעותי של פייסבוק, הCookie שמזהה אותך כמשתמש, ושומרת מידע אודותייך, לרבות הרגלי הגלישה שלך באתרים אחרים, היא משהו שלא דובר עליו. פייסבוק עומדת לשמור, גם אם לא תלחץ מעולם על כפתור Like, הרבה מאוד מידע עלייך. ולראיה? שירות Insights החדש של פייסבוק אמור לספק לך מידע על המשתמשים שלך. גם אם אלה לא ממש משתמשי פייסבוק. לדוגמא, המערכת תוכננה בצורה קצת מיותרת, שמאפשרת לי להציג לכם מה החברים שלכם ראו לאחרונה, אבל לא רק באתר שלי [וראו את ההסבר המלא כאן]. כאן תוכלו לראות מי מהחברים שלכם חלק לאחרונה משהו באתר Ynet. אבל Ynet זו רק דוגמא. דמיינו שאני משתמש באותו שירות כדי לדעת מי מהחברים שלי גלש באתר אחר, נניח שתיבחורותכוסאחת או אתרי זימה אחרים? האם אז השליטה שלי נשמרת?

עכשיו, מה קורה כאשר מישהו אחר רוצה את המידע שלכם? האם אתם יכולים להיות בטוחים בזה שהמידע הזה ישאר שלכם?

[לחצו על הכפתור, בבקשה ממכם]

חוסר המעורבות המשתמשים, ההכוונה מלמעלה שפייסבוק מציגה בלי לשתף תוכן, חוסר האפשרות לבנות מודל עסקי יציב על המדיניות של פייסבוק וחוסר הדמוקרטיה בבחירת השלטון, שמביא לשלטון הEULA, יגרום רק לנזק בטווח הארוך. כל חברה שמבססת כרגע את האתר שלה על פייסבוק יוצרת לה תלות אינהרנטית שתגרום לה בעתיד רק לנזק, היא גם פוגעת בפרטיות המשתמשים שלה, מפעילה לחץ על מי שאינו חבר בטרשת החברתית הזו להצטרף ויוצרת מצב בו מערכת שבנויה ללא סטנדרטים, ללא שלטון, על בסיס אינטרסים כלכליים בלבד, תהיה זו שתכווין את הכיוון של הרשת הבאה.

מאת יהונתן בקטגוריות: אבטחת מידע, פרטיות תגיות: , , , , , ,   12 תגובות

חקוק בקרח | על פיתוח אפליקציות פייסבוק בהיבט המשפטי

מאת: יהונתן קטגוריות: הזכות לגלוש, כלכלה, פשערשת; תגיות: , , , , , , , , , , ; 12 תגובות; פורסם בתאריך 2 ביולי, 2008

0.

"You acknowledge and agree that Facebook may at any time in its sole discretion, without liability, with or without cause and with or without notice: (a) terminate this Agreement; (b) terminate or suspend your access to Facebook Platform, Facebook Properties and/or the Facebook Site or any portion or feature of any of them; and/or (c) remove, block, delete or disable access to your Facebook Platform Applications and/or or any Facebook Platform Application Content, including without limitation if we determine, in our sole discretion, that your Facebook Platform Application or any Facebook Platform Application Content is unsuitable for Facebook Platform, Facebook Site or Facebook Users ()

1.
בעוד כל הבלוגוספרה הטכנולוגית וחלק מהעיתונות הטכנולוגית רצה סביב הבאזז של הווב 2.0 (וחלק מהווב 3.0), כולם שוכחים איפה בעצם הבועה האמיתית של הטכנולוגיה הזו. כשאום מאליק מספר שהמפרסמים מעכבים את הצמיחה של הרשת וחברות שמפתחות אפליקציות לפייסבוק נטולות מודלים עסקיים מגייסות מיליוני דולרים, עולה רק שאלה אחת: מתי אנשים יבינו מהו המודל האמיתי של פייסבוק?

2.
גוגל סגרה מספר בלוגים שמתנגדים לברק אובאמה, כנראה כיוון שתומכי אובאמה סימנו את הבלוגים כספאם (וראו גם על הקלות של הסרת תוכן). הכל בוצע על ידי מערכות אוטומאטיות, צנזורה על ידי גורמים פרטיים. אבל זה לא משנה, כיוון שתנאי השימוש של בלוגר קובעים ש"Google רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי, בכל עת ומכל סיבה שהיא, להפסיק את השירות, לסיים את ההסכם או להשהות או להפסיק את פעולת חשבונך".

3.

המשפט החוקתי ככל הנראה מת; ההתנהלות של גורמים מסחריים מול גורמים מסחריים עד כה היתה מוסדרת בתחומי המשפט האזרחי, אבל כיום זה כבר לא כך: חברות מסחריות שמפתחות אפליקציות לרשתות חברתיות או לשירותי רשת כפופות למשפט החוקתי החדש, תנאי השימוש. הבעיה מתחילה כאשר מודלים עסקיים יציבים שעל בסיסם חברות סטארט-אפ מגייסות מיליוני שקלים מבוססים על חסדן של הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש. לא מדובר בהסכם יציב, אלא בהסכם שמקנה זכות בלעדית לרשת החברתית (או מנוע החיפוש) לסיים את ההתקשרות באופן חד-צדדי ולמנוע מחברות את היכולת להתפרנס. (וחשוב להבין שכשאני מדבר על פייסבוק בפוסט הזה, אני מדבר על כל רשת חברתית אחרת או שירות מבוסס רשת כמו טוויטר שגם לו יש כבר מיליון אפליקציות)
4.
עכשיו, יש שיאמרו שכל פרנסתה של פייסבוק ושוויה נגזרים מכמות האפליקציות שישנן שם. הציניקנים עשויים לומר משהו אחר לגמרי: שוויה של פייסבוק נגזר מהיכולת שלה להרוויח מהאפליקציות (לסחוט) כסף כדי שאלו יוכלו להיות מושקות על הפלטפורמה.
בתמונה, מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק. צילום KK+ ברשיון cc-by-nc-sa.

5.
עוד שנה או שנתיים בעלי המניות של פייסבוק יתעשתו ויתחילו לדרוש כסף ממאה האפליקציות המובילות, הרי מותר להם. הם יקבעו מדיניות כזו: לאפליקציה שיש פחות ממיליון משתמשים מותר לרוץ בחינם, אבל מרגע שצברתם מיליון משתמשים, אתם תשלמו לנו דולר למשתמש. הוגן, לא? ואז מה יקרה? האם אותן חברות שהושקעו בהן כבר מיליונים ירצו לסגור את הבאסטה וללכת הביתה? לא ממש.

6.
חשוב להבין שכשאתה מפתח אפליקציה לפייסבוק או לכל אחת מהרשתות האלו אתה כותב את קוד התוכנה שלך על קרח; נכון, סביר להניח שכרגע פייסבוק לא ידרשו ממך בכלל כסף ולא יסגרו אותך. הבעיה תתחיל כשתרצה לבסס מודל עסקי על משהו שהוא יותר מה"סביר להניח" הזה (לדוגמא, להשקיע את כספי הפנסיה שלך על ה"סביר להניח" הזה). לכן, כמו שלא היית משיק מוצר בחיים האמיתיים בלי להתקשר בהסכם עם גורם ההפצה שלך, ראוי שתשקול מעשה יותר אחראי.

מאת יהונתן בקטגוריות: הזכות לגלוש, כלכלה, פשערשת תגיות: , , , , , , , , , ,   12 תגובות