קוד אתי לבלוגרים, סיבוב שלישי

עידו קינן כותב לעין השביעית על מקרה מצער בו מקאן אריקסון, באמצעות גורם שלישי, שילמו לבלוגרים סכומים מצחיקים בעבור קניית פוסטים. הרעיון של "אמנת בלוגרים" התגלגל לפני שלוש שנים בערך בעקבות פרשות מצערות בבלוגוספרה, וגרם לכך שלפחות אני דיברתי על מערך של אתיקה שקשור לחופש ביטוי ולסינון תגובות, דר' יובל קרניאל דיבר על המגבלות התקשורתיות וההבדלים בין בלוגרים לעיתונאים, ואפי פוקס הציע קוד אלמנטרי ואפילו בנה מערכת שמחוללת קוד אתי. דר' מיכאל בירנהק הבהיר גם כי "הקוד לא יחול על מי שלא ירצה בו, ומי שלא ירצה בקוד הם בעיקר החבר'ה הלא נחמדים, ולכן, וזה החיסרון השני, תמיד יש חשש שהמחוקק יקפוץ על דוגמאות חריגות, על ה"קומץ", ויחוקק חוקים מסוכנים".

אבל, כאן אולי הכשל של הפרשנים היה כשאמרו שקוד אתי הוא וולונטרי, אך עקב כך אין יתרון באימוצו. אימוץ קוד אתי מיועד, הרבה מעבר לכותב, לקוראים. המטרה של קוד אתי הוא שהוא יהיה קצר, פשוט ומיועד לקוראים. קורא שידע שהבלוגר מתחייב לרמת ערכים מסוימת ושכעקרון אלא אם הוסכם אחרת, האתיקה של הבלוגר אמורה להיות מחויבות לקוראיו ולא למי שפונה אליו בבקשות תמוהות כלשהן. (ופרופ' נעמה כרמי טוענת כי כיוון שבלוגר אינו מקצוע, אין כאן מקום לקוד אתי למקצוע)

אולם, קוד אתי פשוט והגיוני צריך לנסח את הדרך בה ניתן לפנות אל הבלוגר ולבקש תוכן פרסומי וכן להסדיר את היחס בין הבלוגר לקוראים. הוא גם לא צריך להיות ארוך, אלא לכלול מספר מצומצם של נקודות:

  • ראשית, ולפני כל מחויבות, חובתו של הבלוגר היא לאמת ולעצמו.
  • הבלוגר יתייחס לציבור בכבוד הראוי לו.
  • הבלוגר יבהיר כל אינטרס שקיים לו בפוסט, בין אם קיבל תמורה עבורו או שיש לו עניין במושא הפוסט.
  • הבלוגר ישמור על חופש הביטוי של מגיביו.
  • הבלוגר יתן קישורים למקורות ויאפשר לקוראיו גישה מירבית למקורות עליהם הסתמך בכתיבה.
  • הבלוגר ימנע מסילוף עובדות, ציטוט גורמים חסויים והטעיית קוראיו.

זהו בערך. עכשיו להערות והנאצות שלכם.

59 thoughts on “קוד אתי לבלוגרים, סיבוב שלישי

  1. אתה יוצא מנקודת הנחה שהקוראים יודעים להבחין בין בלוג ובין אתר תוכן, בין קוד אתי וגילוי נאות ובין פוסט יחצ"ני לכתבה שהיא קופי פייסט מקומוניקט. אתה גם מניח שהקוראים קוראים כל מילה שנכתבת, ושהם מתייחסים להערות המבחינות בין פוסט פרסומי ובין פוסט שאינו כזה.

    אלה הנחות שגויות. היחידים שעושים את האבחנות הם אנשי תקשורת וברנז'ה (כולל ברנז'ה בלוגרית). כמה יש כאלה? 150? בשבילם לנסח קוד אתי?

  2. רויטל,
    במילה אחת כן.

    בצורה יותר רצינית: כן, אני חושב שראוי להטיל סנקציות חברתיות על בלוגרים שמקבלים כסף על פוסטים ולא מודיעים על כך. אני מעריך שבלוגרים שיפעילו ביקורת על בלוגרים שעובדים בצורה אחרת מאתית יכולים לשנות את איך שהבלוגוספרה נראית. אני גם מאמין שיש יותר מ150 בלוגרים שנמאס להם שמלכלכים להם את האינטרנט.

  3. אני מאוד מעריכה את האופטימיות שלך (בלי ציניות!), אבל אני לא חושבת שזה יכול להיות אפקטיבי. לרוב הקוראים לא אכפת.

  4. אני חושב שעקרונות 1,3 ו-6 הם נכונים והגיוניים.
    2, 4 ו-5 פחות.
    ראשית, אני לא יודע מה זה "להתייחס לציבור בכבוד הראוי לו". שנית, אני לא חושב שחופש הביטוי של מגיבים הוא ערך. חלק מהעניין עם בלוגים הוא שכל אחד יכול לפתוח אחד, וכל זמן שאין קוד אתי למגיבים – שלא לדבר על אפשרות לאכוף אותו – בעל בלוג רשאי ולפעמים אפילו חייב למחוק.
    לגבי קישורים למקורות – הם בהחלט יכולים וצריכים לשמש מדד ולספק אינדיקציה על אמינות התוכן, אבל הם בשום אופן לא יכולים להיות חלק מחובותיו של הבלוגר. אם אני כותב פוסט ולא מספק לינקים זו לא בעיה אתית – סתם משהו שהופך את הפוסט לפחות משכנע.

    מעבר לזה: יוזמה ברוכה בעיני, ואני מקווה שהפעם היא תושלם.

  5. יהונתן,

    אכן קוד אתי הוא נושא חשוב שיש לתת לו מענה. החשיפה שבלוגרים מקבלים כיום רק הולכת וגדלה, ובעוד שעיתונאים מחוייבים לקוד אתי משלהם, אני לא חושב שבלוגרים לוקחים את הנושא ברצינות יתרה. מעבר לכך, חלקם אפילו חושבים שהם יכולים לכתוב כל שעולה על רוחם בלי להתייחס לתוצאות.

    אחד מהדברים הטובים שנחשפתי אליהם במקום העבודה הקודם (IBM) הוא הפתיחות למדיה החדשה וכיצד ארגון גדול וגלובלי מתייחס לפעילות של עובדיו ברשת הפתוחה. במקום להגביל או לחסום את הפעילות, יבמ עודדה ותמכה בעובדים שפתחו בשיחה ודיאלוג עם העולם – לקוחות, ספקים, שותפים ומתחרים כאחד. לפני כשש שנים נוסח לראשונה "כללי התנהגות לבלוגרים", אשר התפתחו עם השנים למסמך בשם "כללי התנהגות במיחשוב חברתי" – בלוגים, פורומים, רשתות חברתיות, עולמות וירטואליים, ויקי וכו'. המסמך אמנם נכתב לעובדי יבמ, אך כל בלוגר יכול להפנים חלק מהכללים, בניסיון להפוך את הרשת "לידידותית" יותר.

    מסמך "כללי התנהגות במיחשוב חברתי" זמין בכתובת הבאה:
    http://www.ibm.com/blogs/zz/en/guidelines.html

  6. מסע התגובות השתולות החל – אצל עידוק וגם אצלי. נו, מי אמר שמקשיבים לנו כשאנחנו אומרים שטוקבקים שתולים זה לא אפקטיבי?

  7. שוקי,
    אני חושב שקודם כל מתן אפשרות לציבור להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמקורות הוא חלק מהזכות של אותם קוראים לקבל את המידע. הבלוגר הוא לא גורם "סמכותי" או רשמי, הוא מביע דעה ומציג עובדות. כשהוא עושה את זה, הוא בדרך כלל בונה על מסמכים. אם אתה מדבר על משהו, תן לקוראים שלך את היכולת לנהל איתך דיון בגובה העיניים.

    לכן אני כן חושב שצריך לתת לקוראים חופש ביטוי, ככה אנחנו מאפשרים להם לנהל דיון אמיתי ולא משתיקים ביקורות. העניין הוא שגם אם מישהו הוא מגיב בשכר, אני לא בטוח שחייבים ישר למחוק אותו.

    ולגבי עקרון 2, זה בעצם הרחבה של "ואהבת לרעך": גם למפרסמים וגם לקוראים צריך להתייחס בכבוד (הראוי). אם מפרסם מזלזל בך, זה בסדר לזלזל בו בחזרה, אבל אם הוא בא אלייך בכבוד ובצורה לגיטימית, אני חושב שהוא ראוי לאותו כבוד.

  8. ראשית רעיון מצוין וראוי.
    בהמשך לשוקי ולתגובה האחרונה של יהונתן, אני גם לא חושבת שקישור למקורות הוא הכרחי, מה גם שלא תמיד הוא קיים. אם אני כותבת בלוג אישי על חיי, איזה קישורים אוכל לתת?

  9. למה צריך ישר לקפוץ לקוד אתי רשמי? למי אני חייבת מה? גילוי נאות כשצריך זה מספיק בהחלט.
    ניקח לדוגמא את שתי האגורות שלי שלא עודכן כבר זמן רב. מדובר על בלוג צרכנות. כשהתחלתי לעבוד בבלינק הבנתי שאני צריכה להבהיר שאני עובדת בלינק וזה בדיוק מה שעשיתי.
    החלטתי (וגם זה כתוב בבלוג) שהחל מאותו רגע לא אזכיר שמות של חברות במידה ואכן אעסוק בפוסט בחברה ספציפית.
    זה הקוד האתי *האישי* שקבעתי לעצמי בהקשר של "שתי האגורות שלי". בפרדוקס יש לי קוד אתי *אישי* אחר. הצרכן, שהוא גם בלוגר בנושאי צרכנות קבע לעצמו קוד אתי אחר לגמרי.
    אני לא חושבת שמישהו אחר יכול לפגוע לכולם, כי ביננו דברים בקוד אתי שאני ואתה נסכים עליהם לאו דווקא יהיו מקובלים על אחרים.
    ואני לא מאמינה שאנחנו עוסקים בזה שוב!

  10. מאיה,
    אם יש לך מקור, תקשרי אליו, זה לא עולה כסף. אם את כותבת על החיים שלך אז זה לא קריטי, אבל אם לקחת מידע ממקום כלשהו (נניח, שלתכנית מסוימת היו X אחוזי רייטינג), תני קרדיט. אם את אומרת משהו שמישהו אמר, תני קרדיט, וכדומה.

  11. שרית,
    את בדיוק האדם שלא צריך קוד אתי כי את אתית מראש. אבל כן, שני הבלוגים שלך עומדים בדרישות הכלליות מאוד שאני חושב שריאליות.

    גילוי נאות הוא רק התחלה, אבל יש גם את עניין הכבוד לבלוגרים אחרים והכבוד לקוראים ומפרסמים. יחד, אפשר להגיע ליוזמה קטנה.

  12. תודה על המחמאה :)
    זה לא ייאמן שבדיוק לפני שנתיים דיברנו על הנושא הזה.
    אפשר להכתיר את מאי-יוני עונת הקוד האתי.

  13. מרטינז,
    אפשר לעשות "יום הקוד האתי" ב6.6. או משהו כזה.

    אגב, מתי אנחנו הולכים לפיצה? לא היתה ארוחת בלוגרים כמו שצריך כבר הרבה זמן.

  14. אני חושב שיום שישי (השנה לפחות) אבל צריך פיצה טובה. אני ממש בעד טוני וספה ולעשות פיקניק בשדרות רוטשילד לבלוגרים. חושבת שזה ילך?

    [גילוי נאות: טוני וספה לא משלמים לי על זה ואם יהיה עסק אחר שיהיה מוכן לשלם אני אשמח לא לשלם על האוכל שלי ביום שישי ואפילו לכתוב על זה]

  15. יכול להיות שאני לא מסתובבת באותם בלוגים, אבל הדברים האלה נראים לי ברורים מאליהם.
    (גילוי נאות: המגיבה לא משוטטת בישראבלוג, בלוגים של תפוז או דה-מרקר).

    אני באופן אישי מאד אוהבת לקבל מתנות, בטח ובטח כסף. אני גם דואגת לציין זאת בפוסט, כך שמי שחושב שדעתי משוחדת (אני מנסה להאמין שהיא לא) יקח זאת בחשבון כשהוא קורא.

    ואלו 2 האג' שלי.

  16. מאיה, למיטב זכרוני, גם את "עורפדת" בפייסבוק במסגרת הקמפיין המדובר של טרו בלאד.

    האם עשית זאת בשביל הכיף, או שהיה שם איפהשהו גילוי נאות על כך שקיבלת תשלום על השתתפותך בקמפיין הזה שפספסתי בפוסט המתלהב שכתבת על הפרק הראשון של הסדרה? (שכולל מידע מפורט ויווקי בעליל בנוגע ל"משקה" הפיקטיבי שקידם את התוכנית וכיו"ב).

  17. @דביר – עיתונאים אולי מחויבים לקוד אתי, אבל זה לא אומר שהקוד הזה מבוצע בפועל. המציאות העיתונאית היא הרבה פחות אידיאליסטית.

  18. נראה לי שהניסוח הנוכחי יוצר קצת אפקט "חוקי הרובוטיקה של אסימוב" במובן שהמילה "עצמו" בחוק הראשון קצת מבטלת חלק ממה שבא בחוקים הבאים.
    לצד זה, בעולם של טרולים, מושתלים ושאר טוקבקיסטים אנונימיים שאינם מחויבים לשום אתיקה, לא ברור לי למה הבלוגר המסכן צריך להיות מחוייב לחופש הביטוי שלהם.

  19. אורי,
    חשבתי הרבה מאוד על המילה "ועצמו" לפני שהכנסתי אותה. שים לב שהשימוש הוא "ועצמו" ולא "או עצמו". כלומר , הבלוגר מחויב לאמת והוא מחויב לעצמו. שתי החובות האלו הן ליושרה שלו, לשם הטוב שלו ולמקצועיות שלו. בלוגר שחוטא לאמת חוטא הרי לעצמו.

    הבלוגר צריך להיות מחויב לביטוי של המגיבים גם כאשר הם טרולים כדי להציג תמונה אמיתית של מי שמעוניין להגיב. אם אותו מגיב הוא מגיב בשכר, שיואיל הבלוגר ויוכיח זאת.

  20. @שרון
    הציון היה בפוסט שקדם לו (והאמת שהייתי בטוחה שגם בזה היה). ובפייסבוק כתבתי בכל מקום ששילמו לי על זה.

  21. ואגב, בקריאה חוזרת של הפוסט אני לא חושבת שנימתו מתלהבת יותר מהסגנון הרגיל שלי (שכנראה, מה לעשות, מתלהב). הוא בעיקר מתאר את בסיס הסידרה. הדבר היחיד שהתלהבתי ממנו זה המשקה – שמה לעשות, באמת נראה לי מגניב.

  22. יונתן,

    למרות שאני חושב שהסעיפים שכתבת ראויים כל אחד בפני עצמו והגיוניים, אני חושב שקוד אתי לא יהיה ריאלי עבור רוב הבלוגרים למימוש, מכיוון שכל בלוגר הוא בעל הבית של עצמו.
    זה בא לידי ביטוי תגובות על ענין התוכן השיווקי בבלוגים שמדברות על כך שחלק מהבלוגרים לא מוכנים שהמפרסמים יגבילו את החופש שלהם. אני חושב שבאותה המידה הם לא יהיו מוכנים להגביל את עצמם לכמה מהכללים האתיים האלה.

    אני חושב שיש כלל אחד ויחיד שכן יכול להיות רלוונטי וגם אכיף, בצורה זו או אחרת, והוא הדרישה מכל בלוגר לגילוי נאות מלא לגבי מושא הכתיבה שלו. יותר מזה יהיה לדעתי קשה לדרוש.

  23. ניצן,
    אני לא אומר שהנקודות שלי הן תורה, אני אומר שהן הנקודות לדיון. להערכתי אין גילוי נאות בלי חופש ביטוי למגיבים: מי שמוחק טוקבקים לא יכול להחשב מי שמאפשר גילוי נאות, כי אתה לא יודע מי מאחורי הכל. מי שלא אומר שקיבל כסף על הכתיבה אבל מתנהג חרא למפרסמים הוא גם גרוע. אני אומר שדבר ראשון הקוד מיועד לקוראים: קורא שיראה שהבלוג לא מקבל עליו עקרונות מסוג זה ידע שהוא לא צריך להאמין לכל דבר שנאמר כאן.

    בכוונה בחרתי דברים שקל מאוד לעמוד בהם, ובכוונה ניסיתי לגרום לזה לעבוד בצורה כזו, אבל שיהיה.

  24. אבל יונתן, אם כל מה שמעניין מישהו זה, למשל, לכתוב התקפות אישיות לא רלוונטיות בשולי הדברים שאני אומר, על מה ולמה מגינים כאן?

  25. אני חושב שהענין ה"וולונטרי פה" הוא המפתח ליצירת מערכת תגמולים חיובית, תו "אמינות" כלשהוא, בדומה למה שהולך פה: http://www.emun.org/ptrust/wc.dll?ptbus~committedret

    כל מי שמבקש אישור לתו, מחויב לנסח מערכת כללים לבלוג שלו שתאושר על ידי מפיץ התו, או לבחור רשיון מוגדר לבלוג, בדומה ל CC.

    מי מצטרף לסטארטאפ?

  26. אני מתנגד לכל קוד אתי.

    כל בעל אתר ינהג ע"פ אמות המידה ומצפונו שלו. כל נסיון להכניס את הכתיבה לתוך תבנית חוקים של קוד אתי לא אפשרית ולא רצויה.

    שי

  27. אוי ניצן, אתה באמת משתמש ב"אמון הציבור" כאות ומופת?
    כמו שכתבתי בתגובה הקודמת שלי פה, "קוד אתי לבלוגרים" הוא פיקציה בעיניי.
    הרעיון שלך אולי יאחד מספר בלוגרים אבל עלול ליצור קבוצה "אליטיסטית" (נוספת?) של בלוגרים.
    אני לא הייתי מצטרפת לכזה דבר.

  28. מה הקשר בין מחיקת טוקבקים לחופש הביטוי?

    בבלוג שלי יימחק כל טרול שיגיע – מי שבא להתדיין, אני מברך עליו והייתי רוצה שיהיו יותר מאלה. מי שבא להקיא עלי את קללותיו, למה יש לי חובה לכבדו? הבעייה היא שההגדרה של טרול היא מאוד נילה, ואני חושב שזכות ההחלטה שמורה לבלוגר עצמו – יישפטו הקוראים כרצונם אם הוא צודק או לא.

  29. אני מסכים עם מה שכתב אור. למה אני צריך להעמיד פלטפורמה לכל מיני טרולים? שיפתחו בלוג בעצמם ולא יהיו טפילים עלי.

  30. יהונתן, אני חושב שההגדרה שלך לקוד אתי קצת רחבה מדי. לא לתת לינק למקור זה אולי לא-אקדמי אבל לא לא-אתי. אתיקה לא אמורה לעשות אותנו אנשים נחמדים יותר או לגרום לכך שה"עבודה" שאנחנו עושים תיעשה טוב יותר. היא אמורה לעזור לנו להיות אנשים הגונים.

  31. יוסי ואור,
    גם אם יש טרולים, אתה לא יכול למנוע מהם לדבר, יש הרבה מאוד אנשים שמחשיבים את מה שאני אומר כטרוליות, ועדיין הם לא פוגעים (בחלקם) בחופש הביטוי שלי.

    הרעיון הוא להביא יותר מידע לקוראים, לא להכריח אף אחד.

    שוקי,
    לגבי הלינקים: נכון, אתה לא אקדמיה, אבל אתה כן רוצה לתת את אותם נתונים לקוראים שלך כדי שהם יוכלו לנה ל איתך דיון מעניין ומבוסס על עובדות.

  32. יהונתן, חופש הביטוי כולל בתוכו גם את החופש להתבטא כשיש מי שמשלם לך על ההתבטאויות האלה, ואת החופש להסתיר את זה ששילמו לך.
    אי אפשר לחלק חופש ביטוי סלקטיבי.

  33. אור: איך ישפטו אם מחקת את התגובות? אף אחד לא ידע בכלל שהן היו שם.

    ניצן: אתה באמת חושב שאיזה תו, שמחולק (בתשלום) על יד ארגון כלשהו, באמת מוכיח משהו לגבי הארגון? כל מי שאי פעם עמד לביקורת של ISO 9000 ושותפיו יודע שזה (תסלחו לי על הביטוי, אבל הוא מביע את זה הכי טוב) חארטה שבחארטה. לא הייתי מתפלא אם אמפמ היו מצליחים להגיע לזכאות לתו הזה, למשל.

    הקוד האתי הוא רעיון טוב כשחושבים עליו ומחליטים להיות אתים. כשמנסים להבין מה זה אומר, כמו למשל הדוגמה שאין כאן הסכמה אם מחיקת טוקבקים\תגובות זה אתי או לא. מה שחשוב שזה יהיה לכם חשוב, לא שמישהו יאכוף קוד ספיציפי.

  34. האמן לי, משרת ההייטק שלי משלמת לי הרבה יותר מאשר כל משרד יחסי ציבור היה יכול לשלם לי.
    קשה להכיר בזה שיש כאלה שלא רק שלא מסכימים איתך, אלא מתנגדים בצורה נחרצת לדעות שלך. עד כדי כך, שתאשים אותם בזה שהם מקבלים כסף כדי להגיב אצלך בבלוג.

  35. דניאל,
    זה בדיוק העניין, אבל אני לא מוחק אותך ואני חושב שאתה יכול לכתוב כאן כמה שאתה רוצה, אפילו שעד היום עוד לא אמרת דבר אחד שמוסיף לשיחה. יש הרבה אנשים שלא מסכימים עם דעתי ועדיין מעניינים אותי.

  36. כמו הפוסט שלך שמעוות את חוק הנכבה, ממריד ומספר סיפורי בלהות על החוק הזה (שגם ככה הממשלה העיפה לעזאזל, ביחד עם חוק הנאמנות), ואיך שבחרת להתעלם מההערות שלי שמוכיחות עד כמה אתה מעוות את דבר החוק?

    יש לך אג'נדה פוליטית, זה ברור. כנראה אצלך "לא מוסיף לשיחה"="לא מתיישר עם האג'נדה הפוליטית שלי".

  37. דניאל,
    ברור שיש לי אג'נדה, אבל אני בניגוד אלייך מבדיל בין יום האדמה לנכבה ולא חושב שמטרת שניהם להכחיד את ישראל. אני גם מוכן להקשיב לדעות אחרות ולא פופולריות. הבעיה שאתה באמת לא מעניין אותי.

  38. מעולם לא שמתי לעצמי מטרה לעניין אותך.
    אני פה בעיקר לתת קונטרה לדעותייך המעוותות ולעיוותים הדמגוגים שאתה אוהב לבצע כאן.

    כל הכבוד לך שאתה מבדיל בין יום האדמה
    (יום שבו מתאספים ערבים ישראלים להפגנות אלימות, חסימת כבישים, ידויי אבנים, והטמנת מטעני חבלה: http://nrg.co.il/online/1/ART1/897/454.html)
    לבין יום הנכבה:
    (יום שבו מתאספים ערבים ישראלים להפגנות ותהלוכות, מתאבלים על הקמת מדינת ישראל ורואים ביום העצמאות שלה יום אסון, מסיתים נגד המדינה ומייחלים ליום שבו תיחרב, יום שכולל גם הוא הפגנות אלימות)

  39. לגבי הלינקים – מוזר לי שאתה דורש בקוד האתי לבלוגרים יותר משנדרש מעיתונאים. שם, כידוע, להתייחס לסיפור בלי לתת קרדיט למי שחשף אותו לראשונה (אלא אם הוא מהעיתון שלך) זה נוהג קבוע, לפחות בארץ. אז שבלוגרים יהיו מחוייבים לחשוף את ה"מקורות" שלהם?

  40. אמיר – מקרים שנתקלתי בהם וגם הטרול היחיד שנמחק אצלי בבלוג – הטרול נמחק רק אחר שהוא פועל באופן סדרתי – לשאר הגולשים יש את ה"הוכחות" לטרוליותו. כאמור ההגדרה למה זה טרול היא נזילה, ואכן נתקלתי גם בוויכוחים ודיונים על האם מחיקה הייתה מוצדקת. דעתי עומדת בעינה – ההחלטה היא של בעל הבלוג.

  41. יונתן, אם הטרול רוצה חופש ביטוי – סבבה. שיפתח בלוג. מטרתם של טרולים היא לדרדר דיון. לא צריך לסייע לכך.

Comments are closed.