Caution, Contents may be hot.
-----------------------------
(1) Life Death and Other Threatening Situations (Summary of the whole newsletter)
(2) Alas, Failure
(3) Party (i) - Avia's Summer?
(4) Party (ii) - Redemption of a Promiscuous Mind
(5) Party (iii) - Reincarnation
(6) Party (iv) - Downfall
(7) Party (v) - Down in a hole
(8) Afterparty - Epilogue
(9) Dialog with God.
(10) what the Faz?

Life Death and Other Threatening Situations.
--------------------------------------------
So, i moved, finally, have a place i can call home, after so many years, my head had rested in a place so calm, so relaxing, so far away from civilization. Summary: (1) Wasn't accepted to the amsterdam conference. nevermind (2) Had a party, lots of people, lost to alcohol, woke up cleaned everything. (3) Pondering regarding the meaning of life. If you want you can read everything...

Alas, Failure
-------------
Well, it all started three weeks ago when i sent my application letter to the YiFC, the conference in Amsterdam for 2 weeks. It was supposed to be great, but i'll never know - I was rejected. too bad, well, i can go there sometime else. Anyways, it's always good to be rejected by the best, that's what i say. (all my exes say Yo-Wow).

Party (i) - Avia's Summer?
--------------------------
Well, it was friday, 21:38, and i sat with Saar drinking Absinthe, not knowing what will be in a few hours, and i said "well, no one is coming, it's like Avia's Summer" (the story.). so i thing that i was wrong. in an hour and a half, there were so many people, i just don't remember who was and what was. i'll explain...

Party (ii) - Redemption of a Promiscuous Mind
---------------------------------------------
Well, My parents arrived and started to criticize my house. of course, that's obvious, never let your parents into your life. as a wise man said "A parent is not a friend, you should be aware". I put a big tent all over the yard, so that it wouldn't rain on the people. I expected rain, but it didn't come; i don't know whether it is good or bad. while putting up the Tent you could say i learned one thing - "A Chain is only as strong as it's weakest link". but the good thing is the satisfaction of building something yourself. i thought "If you build it, they will come".

(5) Party (iii) - Reincarnation
--------------------------------
So i built it, and they did come, by the dozens. "Too many happy faces", i thought to myself, and went for another drink. I'll stop for a short comic relief here to explain something. Well, last saturday i went to the bookstore, and the cashier there was nice (Cashier - Girl who sits at the register in the bookstore, not guy). so i gave her my phone number, and we started to chat via SMS, so i invited her - without any real intention of dating her. nevermind, it's all in the head. So there were a lot of people i thought i hadn't seen in a while, and it was a good feeling.

(6) Party (iv) - Downfall
-------------------------
Well, i took pictures through most of the party, and all of them would be on ILHOST later on this week. through these pictures i realized what had happened - I had been dead drunk. i drank too much and fainted sometime between 00:47 and 01:17, since the picture taken at 00:47 was ok, and the one from 01:17 was full of unclarity. I had thrown up so many times (at least that's what i was told) and i had offered several girls to stay for intercourse (again, that's what i was told).

(7) Party (v) - Down in a hole
------------------------------
At 03:47 i had woken up, only to see my domain tarnished with mud, beer and dead bodies. there were still several people that danced, and i had this sick feeling. some person bit me for no reason (or no known reason) and i had this itch, similar to pain, but not known to me.

(8) Afterparty - Epilogue
-------------------------
Yoav and Ayelet had stayed to sleep. Yoav, promising to wake up at six to surf the waves, woke us up at 10, after sleeping through the morning. we cleaned the house up, had a good time playing music, that's it. i enjoyed it more than i enjoyed the party. isn't it ironic? well, the moral of the story is that you're all invited to come over, just not all at once.

(9) Dialog with God.
-----------------------
During the morning, we cleaned up and removed the tent. in the middle i had this weired feeling, i had started to see yellow stains of everything, all moving, all floating. the yellow stains had gotten over me. that's what i told Ayelet as well. Anyways, started to talk to god somewhere in the middle. he didn't answer. Agnosia at its best.

(10) what the Faz?
------------------
Started to write a column for FAZ, (www.faz.co.il) called 'Notes to the Wall', i'd appreciate if you start to visit and write your comments.

Mixed Feelings,
--
Jonathan J. Klinger

Posted by 2jk.org at 07:20 PM | Permalink

15.1 מין, אוכל ושאר ירקות

טוב, נו, אז לא אכלתי יומיים, מיום חמישי בערב. לא אכלתי כי אין לי תאבון, לא כי אני לא רעב. לא אכלתי כי לא ראיתי שום דבר שגרם לי לרצות לאכול. אותו הדבר (אבל אחרת) יש לי עם מין... לא הייתי עם אף אחת כי לא היתה אף אחת שמשכה אותי.
ואחרי שלא אכלתי מעל ל40 שעות, גם כשאני רואה אוכל שהייתי אוכל בימים כתקנם, אני לא אוכל אותו, כי פיתחתי ציפיות לדברים יותר משביעים, יותר טעימים ויותר.... אנושיים?

וכמו האוכל, כך גם המין, צורך גופני. לא היה לי הרבה זמן סיפוק גופני, ועכשיו? כשצצות בפניי אפשרויות אני לא בטוח שמישהי מהן עונה לדרישות התאבון שלי.

אני לא אוכל כי אין לי תאבון, אני לא מזיין כי אין לי ליבידו.

יום שבת.

אני לא באמת לבד, אני פשוט בודד. אני תופס מעטה של מרחק מאנשים, לא כי בא לי, לא כי אני רוצה, כי פשוט אין לי כח לשטויות האלה. אני לא באמת רוצה שאנשים יהיו קרובים אליי, גם כדי לא להפגע וגם כדי לא לרצות שומדבר רע לי ולאחרים. זה הכל.

בבקשה אל תבינו אותי לא נכון, בבקשה אל תשכחו אותי.

Posted by 2jk.org at 02:04 AM | Permalink | TrackBacks (0)

החברה הישראלית לאן? אודיטוריום 04.

בעקבות התגובות העזות שקיבלתי בשבוע שעבר למאמר שלי, וכל ההתנגשויות בין האנשים פה, החלטתי שאולי כדאי לדבר על התרבות – שלנו, 'שלהם', של הסמול, של הימין. התרבות הישראלית בכלל. בואו נדבר על התרבות.

בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות התמודדתי כנציג (במקום לא ריאלי) ברשימת שמאל באחת מהערים הקטנות במרכז הארץ.
חברת המועצה שלי פנתה אליי במוצאי שבת באימייל, והציעה לי לשבת באחת משלוש ועדות. הראשונה היא הוועדה לאתיקה שלטונית, השנייה היא הוועדה לאיכות סביבה והשלישית היא וועדת התרבות.
בהתאם לתוצאות הבחירות ומיקומי ברשימה, לא ציפיתי אמנם לשבת במועצה (שכן זוהי אינה אופציה ריאלית), אך לפחות רציתי לעזור בשיפור המצב במיקרו. לדאוג שיראה יותר טוב, לדאוג שלאנשים יהיה יותר טוב. ההצעה שקיבלתי בדואר האלקטרוני בהחלט יכולה להיות דרך לממש חזון.

על פניו, נראה לכולם ברור היכן מקומי, אתיקה שלטונית היא דבר חשוב ונחוץ. אך יש לזכור – האתיקה השלטונית היא הצורה, ולא המהות; האתיקה השלטונית היא ההתנחלויות של ה'סמול', הדרך בה אנו יפי הנפש מביעים את עמדתנו.
בתור אדם שרוצה לעזור ולתרום, אני לא בטוח שעל ידי שמירה על טוהר מידות נוכל לשפר את המצב.
האתיקה השלטונית מוטמעת בתוך כולנו ולא צריך להיות אדם משכיל כדי לדעת אינטואיטיבית מה מסריח ובמה צריך לטפל. דווקא הילד הקטן שצועק 'המלך הוא עירום' הוא הדוגמא לאתיקה השלטונית הטובה ביותר.

איכות הסביבה היא ערך עליון. אנשים שוכחים לעיתים כי השמירה על איכות הסביבה משפרת את איכות החיים וגם עוזרת לחסוך בכסף, בטווח הארוך.
איכות הסביבה הינה פועל יוצא של האתיקה השלטונית; לא ניתן לשמור על איכות סביבה כשנתפרים מכרזים במיוחד עבור קבלני זבל המשליכים פסולת במקומות שאינם ראויים. לא ניתן לשמור על איכות סביבה כשמחוץ לתע"ש יושבת תחנת דלק פיראטית, המשרתת את תחנת המוניות המקומית בכדי לחסוך היום בכמה אגורות, על מנת שמחר נשלם את המחיר האמיתי (אפילו הייתי בשימוע של תחנת הדלק בבית המשפט המקומי, במקרה לחלוטין, וראיתי איך התיק נסגר בחרטה והתנצלות).
הבעיה היא אולי חוסר האכפתיות כלפי איכות הסביבה ואף ההתנהלות בחוסר טוהר מידות. אלו הן פועל יוצא של התרבות שלנו.

מדינת ישראל מכונה בפי אנשים 'קיבוץ הגלויות'. המשותף לאזרחי המדינה הוא הזהות הלאומית-יהודית הגורם להיווצרות החברה שלנו.
לצד בורגנים מפולין, שהיו מעמד הביניים, באו סוחרים עשירים מעיראק ויועצים למלך ממרוקו. אל כל אלה הצטרפו לאורך השנים חברים נוספים, עד שנוצרה זהות ישראלית מעורפלת למדי.

הישראלי צוחק על עצמו וצוחק על חבריו. רק לאחרונה עלתה לדיון מוסריות דמותו ההומוריסטית של טל פרידמן בתוכנית הטלוויזיה 'ארץ נהדרת' : העולה מחבר העמים, שעד לא מכבר נחשבה לפרוצה, כעת מקבלת את מיתוס הקופאית מהסופר.
עכשיו יש לנו רומני גנב, תימני שחור וקטן, מרוקאי סכין, רוסיה קופאית, פרסי קמצן ותוסיפו לבד את מה שכבר אתם מכירים; המיתוסים מעמיקים עד כדי כך, שלאתר המכירות החדש באינטרנט שמתיימר להיות בעל המחירים הזולים ביותר, קוראים 'פרסי' ומשהו שמבוצע בצורה רשלנית נקרא 'עבודה ערבית'.

הסטיגמה הפכה חלק מהתרבות הישראלית. היא מה שמהווה אותה; אנו דבקים בסטיגמות כדי להתנכר להם ולהגדיר את דמותנו – עד שלא נצא מתדמית היהודי הגלותי לכיוון 'צבר מחודש', לא נוכל להקים תרבות חדשה. ה'צבר' הוא ניתוק שלנו, לא עוד מרוקאי-סכין, לא עוד רוסיה-קופאית. האם אנו צריכים להשתחרר מהתדמית הגלותית ולהתאחד כולנו יחד?

התרבות שלנו היא זו שמאפשרת את חופש הביטוי, לקבל את דעותיהם של האחרים למרות שהן לא לגיטימיות לדעתנו. הרי הן רק דעות ומילים באוויר. התרבות היא זו שמאפשרת לנו לצור יצירות, שלדעתי האישית הן פשוט לא יפות ואבסטרקטיות מדי בכדי להיות מובנות, והתרבות שלנו היא זו שמאמינה שמכיוון שאנו נציגי העם, אנו יכולים להשחית את עבודתו של האחר, ולפגוע בו – ובחופש הביטוי שלו.

ובכן, אם אתם לא מבינים – לדעתי היצירה של פיילר היא מזעזעת וגם לא ממש יפה, אני לא הייתי מציג אותה בגלריה לאמנות. אבל יותר מזעזע אותי שהוא היה צריך ללכת עד שבדיה כדי לומר זאת. צריך לתת לו גם במה בישראל, אם הוא רוצה לדבר – שידבר עם בני עמו ולא עם בני ניכר, אליהם הוא במילא מכוון את הביקורת שלו. אל תבקר אותנו מאחורי הגב. אולי התרבות הישראלית היא זו אשר עודדה את צורת ביקורת זו?

התרבות שלנו היא זו שמאפשרת לאנשים שקוראים לעצמם אנרכיסטים להתאגד (האין זה אירוני?) ולהפגין מול גדר, והתרבות שלנו היא זו שמאפשרת לאנשים אחרים לירות בהם. אני אישית אינני מסכים עם המעשים של אף אחד מהצדדים. היה אסור להרוס את גדר ההפרדה, היא נוצרה בזכות, וסוג מחאה זה אינו לגיטימי בעיניי. אך לירות באנשים שם? מדובר באזרחים (אמנם לא חפים מפשע) ועונש מוות בישראל קיים אך ורק על פי חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם.

התרבות שלנו היא זו שמאפשרת לנבחרי ציבור להמשיך לכהן למרות שישנן חקירות משטרה נגדם, או בעצם להגיע למצב שנבחרי ציבור עושים דברים שיגררו את המשטרה לחקור. הדג לא מסריח רק מהראש, אלא רק שם זה מספיק מעניין את הציבור.
אני לא מדבר רק על הימין בזמננו אלא בכלל. התרבות שלנו היא גם זו שמאפשרת לממסד לנהוג בכזו סלחנות כלפי אנשים כמו מפעיל תחנת הדלק הפיראטית, גם מפעיל תחנת הרדיו הפיראטית יכול לזכות לחנינה מהירה.
הפשע המלווה לבחירה לא מובא כפשע – ועד שלא יענישו את פושעי התרבות שלנו, את אלו שמאפשרים לחברה הישראלית להראות כך, מצבנו ישאר זהה.

בשבוע החולף, ביוזמת חברים ומכרים, נחשפתי יותר לתרבות הארצישראלית.
ביקרתי בתערוכה תל-אביבית (אמנם מזכירה יותר את ניו-יורק) תחת הכותרת 'אסקפיזם', שאני לא בטוח שאנשים בכלל יודעים מהו.
צפיתי גם בהצגה נפלאה של יעל רונן – "המדריך לחיים טובים" (כדאי מאוד ללכת לראות – מציג החל מהשבוע), שהיה לי את הזכות להיות בחזרה הגנראלית שלה. ההצגה חושפת את התרבות הישראלית, התרבות הישראלית היא אנחנו – היא מה שאנו עושים.

אז בעצם גלשתי קצת מהנושא. לא, אני לא אקח את וועדת תרבות במישור המוניציפלי, כי פשוט אין שם אפשרות לעשות משהו ממשי. מדובר על תקציב זעום שלא מאפשר אפילו הקמה של תיאטרון, מוזיאון או סתם שיעורי העשרה לילדים שההורים שלהם לא יכולים לקחת אותם לראות את הארץ. בכמה אלפי שקלים בשנה לא נצליח ללמד אנשים לנהוג בנימוס להוריהם, לכבד את האחר או להקשיב – אלה ערכים שעולים מיליוני שקלים להנחיל בציבור ואני מניח שהם אוניברסליים ומקובלים גם על ה'סמול' וגם על הימין.

ואני שואל, ורוצה לשמוע מכם – מהו ישראלי בעיינכם? מה לדעתכם מניע את התהוות התרבות? מה יותר ישראלי – הזמר המזרחי או הרוק התל-אביבי? האם כמו שבארצות הברית קמו ראפרים לבנים, האם יקום זמר מזרחי מעדות אשכנז? התרבות היא ערש קיומנו, התרבות היא מה שמניעה את איכות השלטון, חוסר התרבות הוא מה שמדרדר אותו. אנו חיים על ערכי התרבות – זה יותר פוליטי מכולנו.
דברו – תביעו – אין שמאל, אין ימין, יש אתכם.

Posted by 2jk.org at 04:09 PM | Permalink | TrackBacks (0)

למה אף אחד לא קם ואומר שמשהו לא בסדר?

לפני כשנה, כמה שבועות לפני הבחירות לכנסת האחרונה, ישבתי עם ידידה וחזיתי את התוצאות. אחד הדברים שאמרתי הוא שלדעתי כשבוע-שבועיים אחרי הבחירות שרון יתפטר.
נכון, טעיתי.
לקיתי בשגיון אחד, שגיון של תמימות, נאיביות פסטורלית של אמונה שהכל בחיים סובב סביב הצדק. מה ששכחתי הוא שמדובר במדינת ישראל.
אז שרון עוד לא התפטר, וסביר להניח שהוא ישאר בשלטון עד נובמבר 2007, השנה בה יערכו הבחירות הבאות.
אך למה בכל זאת אנחנו לא עושים כלום? אני אמנע מלדון בשגיאות ששרון עושה כראש ממשלה, אני רוצה להצביע אצבע מאשימה על העם. העם, שכבר מזמן צריך שיחליפו אותו, יושב ורואה איך מסבנים אותו, יושב ורואה איך מתעללים בו, איך כלום לא משתנה, ואז הוא מעביר ערוץ ורואה חברים, ER והסופראנוס. שרון מבחינתו זו עוד תוכנית מציאות שמופיעה בטלוויזיה, עוד שעשוע להעביר את שעות הבידור.
שרון מוצג בתוכניות סאטירה כמעט כל יום, הוא מחוקה על ידי יצפאן, טל פרידמן, אלי ומריאנו, שי ודרור ושאר 'טובי בנינו' ובכך מגדיל את הרייטינג שלהם. אנשים רוצים לדעת מה שרון יעשה מחר, רק שפה, לא כמו ב'כוכב נולד', הם לא יכולים לשלוח SMS כדי להצביע לנינט, הם באמת צריכים לקום ולפעול.
אז קמנו, הלכנו להפגנה בשבוע שעבר בהיכל התרבות מול מרכז הליכוד. קראנו לשרון להפסיק להפריח בלונים ולהתחיל לעשות. לידנו עמדו קבוצה של בני נוער מהתנחלויות, קוראים לשרון לא לעשות את מה שהוא אומר שהוא יעשה.
אני לא יודע מי יותר תמים, הם שמאמינים ששרון יעשה את מה שהוא הבטיח, או אנחנו; שמאמינים שהוא לא.
שרון ישמור על מצב סטאטי, על כל התנחלות שהוא מפנה הוא יתקצב כסף לשתים חדשות. המצב ישאר כתמול שלשום, ואנו? אנו נשלם את המחיר, ונמשיך לצפות בתוכנית המציאות. 'קח אותי שרון'.

קח אותי שרון,
אל המילואים,
אל השטחים,
אל ז'נבה ואל דמשק;
קח אותי שרון, כי רק אתה יכול.

שרון מתעלם מהצורך שלנו כעם, מהצורך שלנו לחיות פה. ואנחנו, במקום לפעול, עומדים כמו צאן לטבח.
השמאל צריך לפעול, השמאל צריך לצאת לרחובות, למחות, להפגין, לצעוק, לכתוב, לקרוא לנבחריו לעשות את שהבטיחו לנו. אופוזיציה באה מלשון התנגדות, אנחנו צריכים להראות פעילות.

אופוזיציה, במדינה כסדרה, צריכה להיות מקבילה לקואליציה, להחזיק תיקים מקבילים, בהם היא תנסה להתוות דרך מדינית\כלכלית חדשה ("ממשלת מראות" ולא צללים). האם אין זה אירוני שהיחידים שמציגים אלטרנטיבה כלכלית לתוכנית הכלכלית בישראל הם ארגוני העובדים?

עד שלא תקום פה אופוזיציה לוחמנית, עד שלא יהיה מנהיג כריזמטי לשמאל, עד שלא נוכל להתנתק מתדמית האינטלקטואל שיושב בסלון ומהרהר על ההשלכות הפרטיקולריסטיות של הבהיוויוריזם של שרון, לא נוכל להגיד שהמצב לא באשמתנו.

אם לא נשנה את המצב, המצב ישנה אותנו.

Posted by 2jk.org at 09:46 PM | Permalink | TrackBacks (0)

Follow my way, I might be contagious.
-------------------------------------------------
i Miscompassion
ii Hyperactive Powerboy
iii Humanoid and Sugar Free
iv Poisonous?
v Sunburn and the Mysterious Lifeline
vi Preaching to the Choir
vii Moving? Just keep on...
viii The Angels get a better view
ix It's only in my head
x Isn't that the way everybody's got to do?

Miscompassion
-------------
Deepest sympathies to everyone who, like me, were alone at New Years eve; and moreover, larger lagers for the ones who were with ones who they wish they hadn't been with. May all of us rejoice with the one we concur phantasms on later on in our lives, in the mean while let's all share our miscompassion to each other.

Hyperactive Powerboy
--------------------
...And before we talk of any repentance, try walking in my shoes (Depeche Mode)
Last friday (actually exactly a week ago) I had the regular friday eve dinner with my family, the only real difference was the fact that Omri, my cousin, had gotten his driver's permit, and needed an accomplice (or should i say accompanying driver). He has this hobby, called SnowBoarding, who he favors, so i was convinced to tag along with him to Mt. Hermon early morning and take part at such activity, I queried my Guy 'Mudad'ib' Schwartz to assist and get a ride, being such an active wintersports man; he agreed. What was set is that we pick Omri up at 05:00 and start our escalation towards Mt. Hermon.

Humanoid and Sugar Free
-----------------------
First things First, we had to go out on friday night, since without the joy of drinking, there is no essence for life. we went to the new 'Temple Bar' located at the Cinema City of Gelilot, in expectance of filling our livers with several percentages of Alcohol. Behind the bar stood Yael, a nice Bartender who also tends at the 'Cats'; I ordered my Guinness (+ Johnny Walker Chaser) and continued on drinking with several other drinks (Hoegarden Grand Cru (330ml, 8.7%), Famous Grouse (50ml, 43%), and a few other freebies from Yael) and we got back home around 01:25.

Sunburn and the Mysterious Lifeline
-----------------------------------
The time was now half past eight in the morning, we had already finished our long journey to the mountains of the north, arriving to the Hermon Mountain. I had stood in tremendous lines waiting for my gear, which i had to rent, costing me a total of around 400 Nis. but all was well, i had my Snowboard, had my Baggie Jeans and went to the frost. unexpectablly, it was not as cold as i expected, i believe it was around 4c above freezing point, so i stood there, barefoot in the snow, without a coat or jacket, looking at everyone and still having the taste of whisky in my mouth.

Poisonous?
----------
The time was 04:17, a mere 30 seconds following my departure from the shower, my phone rang, it was Guy. he had fallen sick from the alcohol consumption of last night, and said that he would not be able to attend the joycefull phantasm of Snowboarding, i had to depart on this journey alone, to assist my clan member with his quest for snow. i shall call this quest "SnowQuest". i had asked Oran, the faithful Thalaron, to take my to Guy's domain, where my Car had rested through the night, and so he did, which rewarded him that night with 1Kg of Baclawe.

Preaching to the Choir
----------------------
It took me around two hours to understand what am i to do with this vehicle, however, once i got to it, it was all fun and games (except the falls, which i got used to). the ride back was fun as well, but it seems too boring to discuss.

Moving? Just keep on...
-----------------------
Tomorrow i'm finally starting my moving to Cesaria, the first step is painting the house, that should take me half the day. i believe that around feb 3rd (the date of my supposed coming to life) i shall hold a party. Besides that, if you want to come and help, i'd appreciate it.

The Angels get a better view
-----------------------------
Maria says she's dying, i say i`m starting my life. Strange thing, my parents were in a vacation at St. Anton's up in Austria, and had dinner with the Princess of Lichtenstein, so my first question was whether she had any daughters my age, the response was yes, so i queried regarding their resentment of eating flesh, which was true. so i`m going there on February sometime (maybe) to meet her, who knows, dating a soon to be Princess may look good on my resume.

It's only in my head
--------------------
'Do you think that you're were dreaming? i said sometimes i don't know' (Adam Duritz).
Well, i don't know if you noticed or not, but my life is getting more and more hallucigenic; next week there's this Shpongle concert in israel, and i want you all to attend, so we can have lots of fun. I actually see myself living in a very strange fantasy world, it's all like the sky are black and brown, nothing special, it's just the detached feeling from everything. well, the thing was, that Oren asked me what to get me for my Birthday, like every year. this year i had no answer. all the previous years i had three wishes, A Guitar (that after saving money for more than 3 years, i was able to buy), World Peace (which i thing i'm on the right track of getting) and an active Sex Life (which currently i don't know whether i have or not, but i don't think that's exactly what i looked for). I got to the point in my life that i have all the materialistic things i need. Ayelet put it best when she said that the lack of love in my life is only because i have everything else. so i don't know. you just can't have it all. Karma.

Isn't that the way everybody's got to do?
-----------------------------------------
This is the point for personal messages:
(1) Eyal - Mazal tov for the wedding.
(2) Saar - Thanks
(3) Maya_Lan - hope you're having fun, send me pics of everything
(4) Maya_Rosenthal - let me know what's going on in your life
(5) Any one interested in helping in the Moadonit is more than welcome. we need you people.
(6) I am getting rid of a lot of stuff when i`m moving out, let me know if you want something that i have, i might be dismissing it.

Hasta la victoria siempre.

--
Jonathan J. Klinger

Posted by 2jk.org at 10:30 PM | Permalink