כשאוהבים משקרים, כי האמת כואבת

7.2 זר, ועם זר לא מדברים.

זר, אבל עם זר לא מדברים, ככה זה היה, ישבתי שם וחיכיתי שמישהו ידבר איתי, מוזר, אבל אף אחד לא, אולי כי אני זר, ואולי כי אני מוזר. ניסיתי לתקשר איתם אבל ממש לא הלך לי, לא הבינו אותי ואני לא אותם, הרגשתי כמו חיזר, זה די מוזר. אז הכל השתנה, כשבמוחי עברה מחשבה, זר זה בתוכך, זר זה כי אתה מנכר את עצמך, וכל עוד תרגיש זר תהיה אחד. להיות זר תמיד היה הקטע שלי בלברוח ממציאות, תמיד נקשרים אל הזר, כי הוא מחצין את מה שכולם מסתירים, כל אחד רוצה להיות כמוהו אבל מפחד לגלות כי ילעגו לו, זר ולא מוזר. הכל נגמר בתיכון, כשכולם היו זרים, ולכן לא הייתי שונה, מוזר לא?, כולנו היינו זרים אבל אני הייתי המוזר היחידי, זר ולא מוזר, מוזר אך לא חיזר, הרבה לפני שכולם חשבו על משהו אני כבר הייתי עמוק בתוכו, אולי כי אני יכול לחזות את העתיד ואולי כי אני סתם מוזר, אולי כי מיציתי ואולי כי כולם מעריצים אותי ועושים כבקשתי ולנצח מוגשם רצוני, לכולם אך לא לי, אני יכול להסב הרבה אושר לכולם, אך לנצח אני אסבול, לנצח אהיה הכבש, זה ששוחטים כדי שלא יהיו רעבים, כדי שלא יהיה קר וכדי להקריב קורבן, בעצם זה לא כל-כך רע לעכל את הסבל של כולם כדי שהציבור יהיה מאושר, לא כל-כך רע. אבל עד מתי?, למה תהליך השחיטה כל-כך ארוך ולמה הסכין חותכת לנצח? עד מתי אצעק מכאב לשווא כדי שמישהו ישמע על הרצח, ומתי את זעקותי לא יכסו מטוסים, שכולם ישמעוני לנצח, את הבכי ללא דמעות, הכאב ללא האודם, הדם ללא המכות, ומתי או בעצם איך יגמר הכאב?, האם במוות בשני חלקים או בחיים שלנצח, שיהיו ארוכים, אלמלא הקללה בעצם הכל היה יותר קצר הנצח האתמול ואפילו המחר, הכל היה חולף לפעמים יותר מהר, רק זורמות השנים, ואולי יום אחד אחרון להפעם, יקום אדם שונה, אדם ללא טעם, שיכריז על סוף לכאב, על מוות לנצח, לא עוד יסורים, את זה אומר לבטח.

Similar Posts

  • דירע

    מוקף באמצעים, אחרי החשכה מקווה לעניינים בעולם משל עצמי סגור ולא רואה, סגור ולא רואה. סגור על משהו שאני לא אקבל. אני ריק מאמצעים, מלא כולי באומץ אני חי לי בסרטים, ואולי יש לי קומץ של חברים שאוהבים ורוצים את טובתי של אנשים שמשקרים וחפצים בחברתי. סגור על אמצעים, וחסר כולי תקווה מלא ביאושים ומזדיין…

  • מלאכית 2

    2.0 מלאכית II – [על הזונה של מלאכית I ועל כל הזונות העקרביות] מלאכית אני מת, ובא לי לחשוב מה אלמלא אותו יום מה היה קורה אל לא הייתי, מה אם היד לא היתה מטיילת שם, מה אם, מה אם את לא היית מלאכית ואומרת לי על הכל, מגלה סודות, מסבירה שזה לא ככה, שיכול…

  • ואם כל זה לא מספיק … אז

    6.4 ואם כל זה לא מספיק..אז בוקר טוב, צמד מילים שלא מסתדר ביחד, חשבתי לעצמי בעודי מסתדר לעבודה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, עבודה זה מקום שבו באים בשבע, הולכים בחמש וזהו. ולאן שאני הולך צריך להשקיע, להשאר שעות נוספות ללא תשלום, כי רק ככה האנושות תתפתח, כי רק ככה הבן שלי יחיה, לא שיש…

  • אין לי מילים לתאר את ההרגשה

    9.2 אין לי מילים לתאר את ההרגשה או שבעצם כל מה שרציתי זה להמשיך לכתוב ולבכות. אבל אני חזק וצריך להמשיך, חייב להמשיך. בעשרים וחמישי בבוקר אני אקום ויהי זה בוקר טוב, המבחן האחרון והיא כבר לא תהיה בארץ. אני ארגיש חופשי לעשות מה שבא לי, לא ארגיש חייב לה דבר, זאת תהיה הרגשה מדהימה,…

  • נעלי הבית

    6.1 נעלי הבית עוד לילה עבר ונשארו רק עוד שתי לילות עד הביאה (או ככה אני חושב) אחרי זה הכל ישתנה, לא עוד חיים חסרי תכלית אני אגיע, אציג את עצמי בפניו, והוא בתמורה יתן לי את הכח, אני אשים את הכח בתרמיל שלי, ביחד עם כל החפצים מהמסע ואתחיל בחזרתי אל העולם, שם אציג…

  • תורה להמונים

    3.1 תורה להמונים [יום כיפור שלפני הגיוס שלי] מן הראוי שאת החלק השני של הסיפור, והמשכו ההגיוני אני אכתוב על סף התהום, כי איך שאני מרגיש עכשיו זה כמו שהתכוננת נפשית, קמת, ארזת את התיק והלכת אל הצוק, וכל מה שאתה מחכה עכשיו זה שיבואו וידחפו אותך ממנו, הרי סך הכל אתה עדיין ילד בן…