ישבו להם, על הים
10.4 ישבו להם, על הים ישבנו על הים, כבין פה לאין-שם. ולגמנו מעצמנו, כבדרך אגב, אולי עכשיו. וניכר היה לעולם כי אהבתנו עומדת שם וניכר היה כי רגע אחד של שקט, ילווה בכאב ככל שידעתי, החיים היו הם רצף של כאבי גדילה קטנים, כל שבוע הפסקה, ואז עוד כאב, אולי בעצם הם לא מפסיקים לעולם….