« September 1997 | Main | November 1997 »

October 19, 1997

סיפור לפני השינה\זיון קל

3.4 סיפור לפני השינה\זיון קל
[שבוע אחרי שהסתפרתי, על כל מה שקורה פה]

היא ניגשה אלי ואמרה - "רק שתדע שאנחנו לא הולכים להזדיין היום", ולא הבנתי בכלל מה הולך, הרי בכלל לא רציתי, סך הכל רציתי מישהי שתהיה איתי ללילה, שתגביר לי את הבטחון העצמי, שתבוא ותגיד, לא נורא, אתה עדיין יפה, אז אין לך שער, אבל גבר במדים תמיד נורא סקסי, אבל לא, הם תמיד חייבות להיות ככה, כל הזונות הקטנות האלה, חייבות להיות רעות אלייך, כמו הקודמת שרציתי, היא שלחה אליי את כל הרמזים שהיא רוצה אותי, ואז פתאום היא הפסיקה עם זה, לא התקשרה יותר, לא שלחה מכתבים, לא הגיעה למסיבת גיוס שלי, אכזבה אותי כמו שאף אחת לא אכזבה אותי, ואז פשנצית באה, עם חיוך של מלאך, שחושבת שכל מה שאני עושה זה נפלא, בדיוק כמו ג'קי, אבל לא, היא לא רוצה אותי, היא מפחדת ממני, כמעט שמתנו ביחד, והיא עדיין לא רוצה להיות איתי, איך בן אדם אמור לחשוב?, הרי אחרי שהורדתי אותה דברתי עם החברים שלי, הם לא הבינו איך זה שלא קרה כלום, הרי היא באותה מידה יכלה ללכת עם חולצה שכתוב עליה "אני רוצה אותך, בוא ותזיין אותי", אבל היא אמרה שלא, אז אני נוטה להאמין לה, היא מתנהגת כמו המלאכית, כי כשאתה באמת רוצה לעשות משהו, ולא נותנים לך, כי אתה אתה, ולכל האחרים נותנים כי הם לא שונים, הם כולם אחד, ואתה חלק מהאחד הזה, אבל אתה שונה, אתה מיוחד, אבל הם לא נותנים לי להיות אני, הם רוצים שאני אהיה חלק מהם, גם אני רוצה, אבל אני רוצה בדרך שלי, אני רוצה לעזור, אני רוצה לתרום אבל לא נותנים לי, לא מאפשרים לי להיות מיוחד, קשה לי להסתדר עם כולם, אבל אני מצליח, קשה נורא, אבל כולנו צריכים לעבור את זה, לתת דוגמה, פשנצ, לא חשוב, לא נותנים לי, אבל אני, אני עברתי דרך איבוד ועצרו אותי שם, לא נותנים לי לעבור, הם ממש בני זונות, עד שאתה מוכן לאבד את עצמך, ונתת שיזרקו אותך מצוק, ויתרת על עצמך, נתת את כולך למען המטרה, אני חושב שזה לא הוגן, הם מקבלים כל אידיוט קטן, ורק אני שרוצה להשאר לא יכול, לא נותנים לי, תודה רבה וכל הכבוד לצה"ל, הם תמיד יקבלו את מה שהם רוצים, כי אצלם הכמות נחשבת ולא האיכות, בעוד אני, הפרפקציוניסט חייב איכות, בגלל זה אני שומר את עצמי למושלמת, יותר ממלאכית, יותר מג'קי, למרות שחשבתי שהם היו הנכונות, במבט אחורה אני רואה שמזל שלא קרה יותר מידי, כי למרות שיש טעויות שאתה חייב לעשות יש גם טעויות שאתה צריך להמנע מהם, כי אם תלמד רק מהניסיון שלך אתה תופתע לגלות מה יקרה, אבל אם גם תסתכל על ניסיון של אחרים אתה תדע לתגובות שאתה צריך לצפות להם. נחזור לעלילה שלנו, ברגע שראיתי את פשנצית ידעתי שכלום לא יקרה, למרות שרציתי אותה, כי לי לא מגיע כלום, לא עשיתי שום דבר השבוע שיגיע לי כזאת, אבל אם אני אשתדל בשבוע הזה אולי יתנו לי קצת על החשבון?, אולי האלים יפסיקו עם המשחק שלהם לכמה ימים, אולי אני אמצא פזנקית או פשנצית אחרת, פשוט ללכת ברחוב ולראות אותה, מושלמת מחייכת אלייך ואומרת לך "היי מה נשמע", זה נראה כאילו אתה מכיר אותה שנים, כאילו אתה קורא אותה דרך העיניים שלה, כאילו נועדתם אחד לשני, כי בסך הכל עבר עליי די רע בשביל שיגיע לי קצת טוב השבוע, וגם אם לא, אולי, העתיד תמיד כתוב מראש, אבל בעפרון ככה שתמיד אפשר לשנות אותו,

Posted by 2jk.org at 01:26 AM |

October 18, 1997

אל תלחץ על הכפתור האדום\מתי הכל נגמר

3.3 אל תלחץ על הכפתור האדום\מתי הכל נגמר?

לואיס יצא מהמשרד שלו בשעה חמש, או ככה הוא אמר לי, קיבלתי את השיחה בערך בשבע, ואז אמרו לי שזהו, קיבלתי את העבודה, חיסלו את לואיס, עכשיו אני נכנסת בתור הפקחית הבאה במפעל, נורא התרגשתי כי אחרי שלוש שנות מבחנים סוף סוף אני יכולה לעבוד, אחרי הסברים קצרים נכנסתי לחדר האטום, לקבלת תדרוך על הכפתורים, אמרו לי כל מיני דברים שמותר ואסור, אבל כל הזמן בהיתי בחלל, לא נראה לי חשוב, הרי סך הכל אני הצטיינתי בכל הקורסים שעברתי קודם, איפשהוא לימדו אותי שהכל בסדר חוץ מללחוץ על הכפתור האדום, אז עשיתי ככה, ימים שלמים עברו ושיחקתי עם הכפתורים, ניחשתי ושיחקתי איתם עד כל מצב, ככה הסתדרתי, ואז הוא בא, לבקר הוא אמר, או אולי לגזול, הרי אסור היה לי להכניס למשרד אורחים בגלל מצב הריגול, הרי עכשיו שאנחנו בשלטון עצמי וקפיטליסטי כל חברה דואגת לאזרחיה, אבל הריגול, כל תאגיד שומר על המידע שלו, ככה שומרים על תחרותיות ומתקדמים, אבל זה רק פרנק, החבר שלי, גם הוא עובד פה, אין בעיה, גם הוא בתפקיד מסווג, אין לי ממה וממי לדאוג, פרנק לחץ אותי אל השולחן, לא נורא, כמה כפתורים נלחצו, הכל בסדר, האדום מכוסה, פרנק לקח את אצבעו והעביר אותה דרך חולצתי, קורע את הכפתורים אחד אחד, זורק אותם באוויר, ואז קורע את החולצה, אבל אני, אני לא בחשק היום, אמרתי לפרנק להפסיק, אבל הוא, הוא רצה עוד, הוא לא סתם עלה שבעים ושתיים קומות ברגל כי המעלית מקולקלת, הוא רוצה תמורה, אמרתי לו להפסיק, הפצרתי בו, אבל הוא, הוא דחף לי לפה כדור ורוד סגול, פתאום קיבלתי את זה, את החשק, נתקפתי בהתקף חשק, למרות שלא רציתי לא יכולתי להתנגד לזה, זה כנראה איזה כמיקל חדש של התאגיד, אולי משהו ממעבדות הפיתוח, אני מנסה ומסנה בכל כוחי להתנגד לזה, ואז, לוחצת על הכפתור האדום, האזעקה התחילה לפעול, שומרי בטחון נגשו אל הדלת, באו וניסו לפרוץ, אבל הדלתות, הן כולן נעולות, על המסכים מופעים תמונות של טילים, משמידות את כל הערים הגדולות, בני ברק, ניו יורק, סיאטל, מול עיני אני רואה את עתידי, להיות עם פרנק לנצח לבד בעולם, מה עשיתי, מה עלה בגורלי, למה???, חיכינו יומים שהנשורת תגמר ויצאנו לרחובות, הרחובות היו מלאים במוטציות מכל מיני סוגים, לא ידעתי מה לעשות, למה אני פה עם הבן זונה האנס הזה, לבד בתור שני בני האדם השפויים היחידים, למה, איך, התעלפתי כי לא יכולתי לסבול את החום והיובש, קמתי בבית חולים של התאגיד, הם הזריקו לי משהו, ולקחו אותי לרופא, הם שאלו איך הטריפ האלקטרוני שלהם עובד, איך החוויה, איך היה, ומתי הכל נגמר, כמה זמן החזיק ולמה אני הייתי זאת שלקחה.

Posted by 2jk.org at 01:24 AM | | TrackBacks (0)

October 14, 1997

להתאבד זה אחלה, להתאבד זה אחלה, מסר סמוי

xmlns:w="urn:schemas-microsoft-com:office:word"
xmlns="http://www.w3.org/TR/REC-html40">







3



3.2 להתאבד זה אחלה, להתאבד זה אחלה - מסר סמוי

 

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

מסר סמוי, אולי בתוך תקליט, אולי כל הדכים מובילות לשם ואולי

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

לא, אולי איבוד זה באמת איפה שצריכים לחיות, כי שם כל הדברים

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

שאיבדת, אהבות, צעצועים ישנים, מכונות כתיבה מספרים קודמים,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

את הספר האהוב עלייך, ואת החברה לשעבר, שאיבדת במלחמה,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

אז הלכתי לחפש אותה, שם, בין שתי המדינות, בין שיירי המתכת

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

אחרי שהצבא שלהם נעלם, אחרי המלחמה, לחפש את האהבה,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

הבטחתי לעצמי שאיבוד הוא מקום קיים, והיא שם, לעיתים רחוקות

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

נשים הם לוחמות, בעולם הזה כבר הם מעל, הם קצינות ומפקדות,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

ובדרך כלל משאירים לנו הנחותים את עבודות המלחמה, אז לא

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

הבנתי למה, היא, הרמטכ"ל שלנו נאבדה, במכתב האחרון שהיא

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

כתבה היא דברה על לאבד את עצמה כדי למצוא אותה מחדש,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

מאין פילוסופית חיים שהיא פיתחה, כי כל דבר חדש צריך להאבד

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

כדי למצוא את עצמו, רק כשאתה עם אנשים את יודע כמה אתה

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

לבד, כי לבד לבד אף פעם לא תהיה, הם תמיד מרגלים אחרייך,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

מקווים שאתה עשה טעות ותמעד, כדי שיוכלו להגיד שזה אתה,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

אתה לחצת על הכפתור האדום, ולהכניס אותך לאיבוד, מוזר זה

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

שאף אחד עוד לא יצא מאיבוד, למרות שאלפים נכנסו, איבוד אף

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

פעם לא מתמלא, תמיד נשאר לו, שם בין המלחמות, חופשי

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

מגזענות ונקי מפשעים, מאין אוטופיה שלא נמצאת, שצריך לפשוע

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

כדי להיכנס אליה, זה מגוחך כי הפושעים הכי גדולים הם באיבוד,

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

ביחד עם גיבורי המלחמה שנשבו, וביחד עם המרגלים, ועדיין תמיד

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

יש סיפורים על המקום, על עתיד ורוד בפתח, כי כולם מתאבדים

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

בשביל איבוד, זה מקום מיוחד, שאליו מגיעם, כל מי שחפץ ליבו

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

באהבה, כל מי שמתאבד, איבוד.

אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אלוהים אני אל

אל תוותרו על עצמכם בשביל הגשמה של אחרים, אל תעשו מה שאחרים אומרים שזה נכון, אתם יכולים רק להיות אתם, אל תנסו להיות חלק מאחד, תמיד תהיו אחד מחלק. אל תוותר על התקווה .

 

 

 

Posted by 2jk.org at 01:09 AM |

October 11, 1997

תורה להמונים


3.1 תורה להמונים
[יום כיפור שלפני הגיוס שלי]

מן הראוי שאת החלק השני של הסיפור, והמשכו ההגיוני אני אכתוב על סף התהום, כי איך שאני מרגיש עכשיו זה כמו שהתכוננת נפשית, קמת, ארזת את התיק והלכת אל הצוק, וכל מה שאתה מחכה עכשיו זה שיבואו וידחפו אותך ממנו, הרי סך הכל אתה עדיין ילד בן ארבע בהתנהגות שלך, ואת זה אף פעם לא יקחו ממך, אני לא מבין איך מגייסים אותי, למה הם צריכים דווקא אותי, הרי אני כלום בשבילם, סתם עוד מספר סידורי בתוהו, איזה שהוא גיבור שיקום בשבילם, את זה הבנתי בסוף רק במסיבה, ראיתי אותם, ראיתי למי באמת אכפת ומי סתם בא כי אני אלוהים והוא הולך אחריי כמו עדר, כמו כת מזדנבים, הרי החינוך שלי היה תמיד שעדיף להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות כי כך אתה מנהיג את השועלים בדרכך, אתה זה המרכז, אני תמיד הייתי המנהיג, והאנשים שהלכו איתי היו שווים לי, אבל אלו שהלכו מאחורי היו תמיד החלשים, אני לא הסכמתי לקבל חלשים, תמיד חינכתי אותם להתנהג כמו שאני רוצה, לנסות לחשל בהם אופי, הרי כשאתה עומד על פני התהום אתה היחיד שיכול לעצור את עצמך מלהצטרף להמונים, ואתה זה שתשמור את היחידות שלך, כי לא משנה מה, בצבא אתה חלק מאחד, ועד היום אני הייתי החלק, והרבה מאמינם היו האחד, זה פשוט היה ככה, אולי הם לא האמינו שאני אלוהים, אבל לא משנה כמה עלוב אני הרגשתי, תמיד אני היייתי המוצא למחפשים, יש בעייה אז פונים אליי, אני האלוהים, וההרגשה היתה נפלאה, אבל, כשעומדים על סף התהום, הדבר שאתה הכי הכי מסתקרן ממנו זה לקפוץ למטה, להבין איך ההרגשה, אבל אתה מפחד, כי אתה יודע שאתה צריך לאבד הכל, ואז רק תדע מי אתה באמת, שלוש מאיות לפני ההתנגשות, עשרים סנטימטר בינך לבין המוות, אתה תגלה את עצמך, ואם תאהב את עצמך אן לא זה כבר לא ישנה, מחר הכל יהיה יותר טוב, אתה, עם נשק ביד אחת, וחרא ביד השניה תשמור על המדינה, והמשפחה שלך היא זאת שתחליט, אם אתה הוא אתה רק לפי הדיסקית שלך, כי בחיים אתה לא יוצא מזה, לפחות לא אותו דבר, ככה זה מכתב פרידה לגיל שבע עשרה, לשלוש שנים הכי יפות שהיו לי, אני לא תלמיד אני הוא אני, ואף אחד לא יודע מה עובר עליי, עד שתעמדו על התהום ותחליטו שגם אתם קופצים,

Posted by 2jk.org at 01:07 AM |