« אל תלחץ על הכפתור האדום\מתי הכל נגמר | Main | כאב\מציאות נזילה »

October 19, 1997

סיפור לפני השינה\זיון קל

תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)

3.4 סיפור לפני השינה\זיון קל
[שבוע אחרי שהסתפרתי, על כל מה שקורה פה]

היא ניגשה אלי ואמרה - "רק שתדע שאנחנו לא הולכים להזדיין היום", ולא הבנתי בכלל מה הולך, הרי בכלל לא רציתי, סך הכל רציתי מישהי שתהיה איתי ללילה, שתגביר לי את הבטחון העצמי, שתבוא ותגיד, לא נורא, אתה עדיין יפה, אז אין לך שער, אבל גבר במדים תמיד נורא סקסי, אבל לא, הם תמיד חייבות להיות ככה, כל הזונות הקטנות האלה, חייבות להיות רעות אלייך, כמו הקודמת שרציתי, היא שלחה אליי את כל הרמזים שהיא רוצה אותי, ואז פתאום היא הפסיקה עם זה, לא התקשרה יותר, לא שלחה מכתבים, לא הגיעה למסיבת גיוס שלי, אכזבה אותי כמו שאף אחת לא אכזבה אותי, ואז פשנצית באה, עם חיוך של מלאך, שחושבת שכל מה שאני עושה זה נפלא, בדיוק כמו ג'קי, אבל לא, היא לא רוצה אותי, היא מפחדת ממני, כמעט שמתנו ביחד, והיא עדיין לא רוצה להיות איתי, איך בן אדם אמור לחשוב?, הרי אחרי שהורדתי אותה דברתי עם החברים שלי, הם לא הבינו איך זה שלא קרה כלום, הרי היא באותה מידה יכלה ללכת עם חולצה שכתוב עליה "אני רוצה אותך, בוא ותזיין אותי", אבל היא אמרה שלא, אז אני נוטה להאמין לה, היא מתנהגת כמו המלאכית, כי כשאתה באמת רוצה לעשות משהו, ולא נותנים לך, כי אתה אתה, ולכל האחרים נותנים כי הם לא שונים, הם כולם אחד, ואתה חלק מהאחד הזה, אבל אתה שונה, אתה מיוחד, אבל הם לא נותנים לי להיות אני, הם רוצים שאני אהיה חלק מהם, גם אני רוצה, אבל אני רוצה בדרך שלי, אני רוצה לעזור, אני רוצה לתרום אבל לא נותנים לי, לא מאפשרים לי להיות מיוחד, קשה לי להסתדר עם כולם, אבל אני מצליח, קשה נורא, אבל כולנו צריכים לעבור את זה, לתת דוגמה, פשנצ, לא חשוב, לא נותנים לי, אבל אני, אני עברתי דרך איבוד ועצרו אותי שם, לא נותנים לי לעבור, הם ממש בני זונות, עד שאתה מוכן לאבד את עצמך, ונתת שיזרקו אותך מצוק, ויתרת על עצמך, נתת את כולך למען המטרה, אני חושב שזה לא הוגן, הם מקבלים כל אידיוט קטן, ורק אני שרוצה להשאר לא יכול, לא נותנים לי, תודה רבה וכל הכבוד לצה"ל, הם תמיד יקבלו את מה שהם רוצים, כי אצלם הכמות נחשבת ולא האיכות, בעוד אני, הפרפקציוניסט חייב איכות, בגלל זה אני שומר את עצמי למושלמת, יותר ממלאכית, יותר מג'קי, למרות שחשבתי שהם היו הנכונות, במבט אחורה אני רואה שמזל שלא קרה יותר מידי, כי למרות שיש טעויות שאתה חייב לעשות יש גם טעויות שאתה צריך להמנע מהם, כי אם תלמד רק מהניסיון שלך אתה תופתע לגלות מה יקרה, אבל אם גם תסתכל על ניסיון של אחרים אתה תדע לתגובות שאתה צריך לצפות להם. נחזור לעלילה שלנו, ברגע שראיתי את פשנצית ידעתי שכלום לא יקרה, למרות שרציתי אותה, כי לי לא מגיע כלום, לא עשיתי שום דבר השבוע שיגיע לי כזאת, אבל אם אני אשתדל בשבוע הזה אולי יתנו לי קצת על החשבון?, אולי האלים יפסיקו עם המשחק שלהם לכמה ימים, אולי אני אמצא פזנקית או פשנצית אחרת, פשוט ללכת ברחוב ולראות אותה, מושלמת מחייכת אלייך ואומרת לך "היי מה נשמע", זה נראה כאילו אתה מכיר אותה שנים, כאילו אתה קורא אותה דרך העיניים שלה, כאילו נועדתם אחד לשני, כי בסך הכל עבר עליי די רע בשביל שיגיע לי קצת טוב השבוע, וגם אם לא, אולי, העתיד תמיד כתוב מראש, אבל בעפרון ככה שתמיד אפשר לשנות אותו,

נכתב על ידי jk ביום\שעה October 19, 1997 01:26 AM

Comments