המדריך הטכנולוגי לפוליטיקאי שלא רוצה להתפס

פוליטיקאי יקר, אני מבין שזמנך יקר וקשה לך להתמודד. לאחרונה ראינו פוליטיקאים רבים נתפסים בקלקלתם בגלל חוסר אוריינות טכנולוגי; נכון, לא כולם עושים את הפאדיחה של הסנאטור מטקסס, טד קרוז, ומסמנים לייק על סרטון פורנו בטוויטר, למרות שיש מקרים כאלה גם בישראל.

 

הפוסט הזה נכתב בדמה של הקריירה של פוליטיקאים רבים, ואולי כדאי שתשקיע את רבע השעה לקרוא אותו. אם תרצה ייעוץ יותר פרטני, אני מציע תעריפים נוחים לפוליטיקאים כי אני מבין שחלק מהם לא גומרים את החודש.

אנחנו כאן לעזור לך. המדריך הקצר הזה, שיהיו לו כותרות גדולות וברורות, נועד לעזור לך לא להיתפס. למה? כי ברור שאתה לא רוצה להיתפס עם המכנסיים למטה, אחרת כותרת הקליקבייט שלנו לא היתה תופסת אותך. יש הבדל בין להיות מושחת ולהיות ומטומטם. אחת ולתמיד, תן למי שמשלם לך את המשכורת ללמד אותך איך לא להיתפס כשאתה עושה שטויות באינטרנט.

אתה יכול להיות גיי בארון שלא רוצה שידעו את זה כי אתה מקדם מדיניות שמרנית. אולי אתה חבר כנסת חרדי שאוהב לצפות בפורנו, או אולי  חבר כנסת סוציאליסטי שמחזיק חשבון נאמנות באיי הבתולה שמשקיע בניירות ערך של חברות נפט. הכל בסדר. רק בבקשה, אל תעשה טעויות ואל תביך את עצמך.

 

חשבון פיקטיבי לפיכסה אישית

 

בוא נתחיל עם להחזיק חשבון נפרד לפיכסה הפרטית וחשבון נפרד לפיכסה הציבורית שלך. רצוי שהם יהיו רחוקים אחד מהשני ככל האפשר; כלומר, כדאי שהחשבונות יהיו על מכשירי טלפון שונים, שגם מחוברים לכתובות מייל שונות.

לדוגמא, אם על הטלפון הפרטי שלך לא תהיה גישה לחשבון המקצועי-פוליטי, תוכל להימנע מהמצב המביך בו שלחת לעוזר הפרלמנטרי שלך הודעה של "מותק, אני אוהב אותך", או צילום מביך, אבל גם להימנע ממצב שבמכשיר שבו אתה מקבל התראות על דיונים בקבינט המדיני-ביטחוני מתקבלות גם הודעות בקבוצת "גן שולה 2024 מחזור ט'" של הילדים שלך.

עדיף, אגב, שאת החשבונות הפרטיים שלך תחזיק בצורה שלא קלה לאיתור. לדוגמא, יאיר נתניהו החזיק חשבון פייסבוק סודי תחת השם "יאיר הון", אבל לא רק הוא: סקוט מוריסון, ראש ממשלת אוסטרליה, החזיק חשבון פרטי, מיט רומני, המועמד לשעבר לנשיאות ארצות הברית החזיק גם הוא חשבון טוויטר סודי תחת השם פייר דלקטו, ויש עוד ועוד.

 

אבל לא כזה שקל לאתר

 

חשוב מאוד שתצליח לייצר חשבון שלא יוכלו לאתר. לדוגמא, אל תעקוב בו אחרי החשבונות האישיים שלך או אחרי קרובי משפחה שלך אם אפשר לראות את רשימת העוקבים, ואל תשתמש בו כדי להדהד את המסרים הפוליטיים שלך.

אבל לא רק זה, זכור לא להרשם עם הטלפון הסלולרי והמייל שלך, כי לפעמים אפשר לאתר אותך לפי מספר הטלפון, או להשתמש בשיטת "שכחתי סיסמא" כדי לוודא מי מספר הטלפון או המייל מאחורי החשבון.

אם תפרסם נתונים על המיקום שלך או תמונות יהיה קל מאוד לאתר אותך. רשתות חברתיות נוטות לשנות את הגדרות הפרטיות של פוסטים רטרואקטיבית, כך שפרסומים שחשבת שהיו סודיים, או מוגבלים לחברים קרובים, עשויים להתגלות ככאלה שכולם רואים. מה שנקרא, "אופס".

 

אל תצטרף לקבוצות עם הטלפון האישי שלך, בבקשה, במיוחד לא לכאלה של סחר בסמים

 

כן, אמיר אוחנה, אני מדבר עלייך. כשאתה מצטרף לקבוצות בווצאפ, טלגרם, או אפילו סיגנל, אז מי שאתה נמצא ברשימת אנשי הקשר שלו (וכשאתה פוליטיקאי, רשימת אנשי הקשר שלך בכל מקום), יודע שאתה בתוך הקבוצה גם אם החשבון שלך חצי-אנונימי. זה אומר שאם הצטרפת לקבוצת "שיישרף לכם הכפר, עונת VIP", או לקבוצה של סחר בסמים, כל מי שאתה באנשי הקשר שלו יידע את זה.

אל תשלח נודז באותו מכשיר שאתה מדבר בו על שחיתות

 

באמת. אתה פוליטיקאי, אבל אני מבין שגם לך יש צרכים. אבל בבקשה אל תערב בין השחיתות השלטונית שלך לשחיתות שלך בחדר המיטות. למה? כי כשהמשטרה תחרים לך את הטלפון יהיה ברור שהחומרים ידלפו. זה קרה, תאמינו או לא, לאנתוני וינר, בכיר במפלגה הדמוקרטית שהרשויות הפדראליות נחשפו לתכני ההודעות האלקטרוניות שלו וגילו שהוא התכתב עם קטינה בצורה מינית. הוא נדון למאסר.

 

השתמש בהודעות מתנדפות

 

פתחת את המהדורה, ראית את כל הכתבות שבהן מציגים ציטוטים מביכים של פוליטיקאים אחרים מקבוצות. למה אתה עושה את זה לעצמך? מישהו בסביבה הקרובה שלך כבר יבגוד בך. לא שיחקת אף פעם Among Us? לא ראית בית הקלפים? אתה יודע שזה יקרה, אז לפחות, תדאג שמי שבכוורת הקטנה שלך לא יוכל לשמור היסטוריה של הודעות.

עדיף להשתמש ב-Signal למסרים מיידיים (ולא בטלגרם או וואטסאפ), וגם שם, אתה צריך לקחת בחשבון שאפשר להעתיק את התוכן של השיחה. העובדה שהודעה מתנדפת לא אומר שאי אפשר להעביר את המסר לאחרים, אלא רק שיהיה קשה יותר לעשות את זה.

איך עמית סגל אמר שיצחק שמיר אמר? "בכנסת אפשר לשמור סוד בין שני אנשים, בתנאי שאחד מהם מת". ולשמיר אני נוטה להאמין, שאל את אליהו גלעדי.

 

אל תצא מטומטם ושקרן

 

באמת, אל תגיד "זה פייק", פוטושופ, או משהו כזה, כשמופיעה תמונה מביכה שלך וכשיש ראיות שהכרת את התמונה עוד קודם. אל תגידי ש"אני לא שולטת במה שכתוב לאנשים על החולצות" כשאת מצטלמת עם חולצה שתומכת בטרוריסט, ואל תגיד שמעולם לא עישנת ג'וינט כשיש לך חברים שיגידו אחרת.

אתה פוליטיקאי, האמינות שלך שווה יותר מהכל. עשית משהו לא בסדר? תודה ותתנצל.

 

אל תתקין אפליקציות תשלום על מספר הטלפון שלך

 

זוכר שאמרנו להפריד את האישי והפוליטי? אז תחשוב מה יקרה אם עשרים, שלושים, חמישים אנשים ישלחו לך כסף. אז נכון, בחלק מהאפליקציות אפשר לדחות תשלום, אבל לא בכולן. ואז מה יקרה? לכל אחד מהם תהיה את היכולת להגיד שהוא שיחד אותך, ואז לסחוט אותך על הטענה הזו. באמת לא חכם.

 

אל תשכור אנשים מטומטמים, הם רק יפלילו אותך בטעויות שלהם

 

אני יודע, הכי כיף להגיע בבוקר ללשכה כשכל מי שסביבך הוא מעריץ שלך, סוגד לאדמה שעליה אתה מהלך. אבל הם אלה שיפילו אותך. הם יפילו אותך כי יש להם שאיפה להתקדם ואתה עומד להם בדרך. ואם הם מטומטמים, אז הם לא יצליחו לשמור את הסוד בפנים. אם הם חכמים ממך, אז אולי תהיה לך תחרות, אבל לפחות תוכל לוודא שהם לא עושים טעויות של מתחילים כמו לשכוח טלפון סלולרי לא נעול עם כל הסודות שלך או לשלוח הקלטות מביכות של עצמם ואז להיסחט.

ואחרון, אל תקשיב לעצות רנדומליות ברשת

 

אל תהיה הפוליטיקאי שקרא כתבה והחליט להעביר חוק. באמת. לך תדע מי האידיוט שכתב את הטקסט שקראת ומה הוא מבין בכלל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *