פסק הדין שניתן בתא 19132-10-24 ניסים ואטורי נ' מוטי הררי הוא בעייתי במיוחד. אמ;לק: בית המשפט קובע כי העובדה שהוצגו בפניו טענות כי ח"כ ואטורי הושעה מפנקס הקבלנים לאחר שהשכיר את רשיון הקבלן שלו, הציע לפעילי ליכוד שייט ליוון במסגרת פרסומת אסורה, ועוד כמה טענות צד, לא מספיקות כדי לקרוא לו "מושחת". בית המשפט פוסק כי כדי שתעמוד טענת "אמת הפרסום" לאמירה "מושחת" יש צורך להציג ראיות להרשעה פלילית בשחיתות. כל טענה אחרת היא בעייתית. בעצם, מה שבית המשפט אומר הוא ש"שחיתות" ו"מושחת" הן מילים שהפכו לטאבו. כמו מילים אחרות, קשה לטעון ש"שחיתות" היא הבעת דעה. בפועל, זו שגיאה לדעתי שכן בית המשפט מתעלם מהמובן המילולי הפשוט של "שחיתות" ו"מושחת": אנשים אשר חורגים מסטנדרט ההתנהגות המצופה מאיש ציבור. ועדיין, צריך לדון בזה.
.jpg)
אז בעצם, מרגע שברור לנו שבתי משפט הפכו את ה"שחיתות" לטאבו, עולה השאלה "מה צריך להגיד על אדם כדי לא להתבע". כי בעצם, "שחיתות" היא מילה בעייתית. יש אנשים שחושבים, בשוגג, שלהוסיף את המילה "לדעתי" עוזר. לא. יש אנשים שחושבים שאפשר להגיד "האם הפוליטיקאי הזה מושחת?" ולהגיד שהם רק שואלים שאלות. לא. אז איך כן?
הדרך הקלה יותר היא להפריד בין דעות לעובדות. במקרה שלנו הביטוי של הנתבע היה: "ניסים ואטורי המושחת באדם, ניסים ואטורי חסר השכלה המתגאה באפסותו, ניסים ואטורי עוכר ישראל ויהודי מתועב, ניסים ואטורי זדוני דוחה ובושה גדולה למדינת ישראל" (בית המשפט דן רק בנושא של השחיתות, וזו עוד טעות לדעתי, אגב). אם הררי היה מתבטא אחרת, יש סיכוי שהתוצאה היתה אחרת (ואני כולי תקווה שהררי יערער והערעור יתקבל, אבל זה עניין עבורו ועבורו בלבד). עכשיו, איך אפשר להפוך את "ניסים ואטורי המושחת באדם" מטענה עובדתית לטענה של ביקורת?
קודם כל, צריך להעביר את הסופרלטיבים והטענות העובדתיות לטענות של טעם אישי. להוסיף מילים כמו "לדעתי", "לכאורה" ו"כנראה" לא עוזר. מילים של טעם והעדפה כן. דברים כמו "אני חושב שניסים ואטורי נוהג בצורה שאינה הולמת פוליטיקאי" לא עובר טוב ולא יקבל שיתופים כמו "המושחת באדם", אבל זו הדרך הנכונה לכתוב. אבל גם אם זו לא הדרך, אז צריך לחשוב על קונספט שהוא מספיק טוב. לדוגמא, כן להצמד לעובדות: "ואטורי ננזף על ידי ועדת האתיקה", "ניסים ואטורי עבר על החוק כשהשכיר את רשיון הקבלן שלו" הן טענות עובדתיות. שוב, לא עוברות מסך טוב כמו "מושחת". מה לעשות, בתי המשפט קבעו סטנדרט.
אז האם אפשר למצוא מילה מקבילה, שלא תשא את הקלון הפלילי ואפשר יהיה להשתמש בה כדי לקדם את האג'נדה? כלומר, לומר "ניסים ואטורי פעל בצורה לא מוסרית"? מוסר הוא סובייקטיבי, וניתן אולי להשתמש בסובייקטיביות הזו כדי להביע ביקורת. עדיין, לא טוב מספיק. תציעו בתגובות.
בינתיים, אפשר לראות אבל משהו אחר בפסק הדין: בית המשפט דוחה את הטענה לתביעת השתקה. ולמה? לפני כשנה, בית המשפט העליון פסק בעניין ניר דוד (רע"א 1954/24 וקנין נ' קיבוץ ניר דוד – אגודה שיתופית). הפסיקה קבעה כי במקרים מסוימים, של פערי כוחות של הצדדים, של שימוש לרעה בהליכים המשפטיים, של תביעה מוגזמת, אפשר יהיה לקרוא לתביעה תביעת השתקה ולסלק אותה. אלא מה? פסק הדין דיבר על מקרים שבהם קובעים כי כן יש לשון הרע ואין הגנות ולמרות זאת צריך לסלק את התביעה. מה בתי המשפט הנמוכים עשו? הם דוחים את הטענות לתביעת השתקה אחרי שהם קיבלו את פסק הדין. מאוד קל, כמו כאן, להגיד "אין עילה חסרת יסוד" כשקיבלת את התביעה (כמו כן), או שאין פערי כוחות בין חבר כנסת בכיר לבין אדם מהיישוב (לא ברור איך?). ככה קורה פעם אחר פעם.
לדוגמא בת"א 61908-09-23 שיקלי נ' משגב בית המשפט קבע שאין תביעת השתקה כי יש בשר בתביעה עצמה. אבל זה היה צפוי, מה לעשות.
נושא חשוב.
טוב, יש רק לשים לב. הוא לא קרא לו רק "מושחת". אלא, גם "עבריין" ויש הבדל בין השניים.
לגבי תביעת השתקה, חשוב לשים לב, שעוד פרמטר, זה הבררנות. כלומר, התובע, בורר לו או עושה פיק אפ, לנתבע מסויים, בעוד, יש עוד נתבעים בסל. במקרה הזה, ואטורי הודה בקיומם של עוד נתבעים ככה בכללי, אבל, יש לו גישה והחלטה שלו: מי שקורא לו עבריין ומושחת, אותו הוא יתבע, ולא יוותר. הרשמת הסכימה, שזו זכותו מכל בחינה אגב.
לבסוף, צריך לשים לב, מה שהכריע בין היתר מבחינת הרשמת הקייס, היה שהנתבע לא נהג בתום לב. ואיך זה מוכח? יכול היה לבדוק (את אמיתות ההשמצות/ עובדות) ולא בדק. אם היה בודק, היה מגלה דברים קצת שונים, הן לגבי הרישום בפנקס הקבלנים, והן לגבי השייט שם.
אז לפני שבוררים מילים, בוררים גם אימותים. בדיקות פשוטות של עובדות, חוסכות הרבה סיבוכים.
תודה