סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות קובע שפגיעה בפרטיות היא "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד". פרסום,/ כידוע, פורש בצורה נרחבת*, ואינו מחייב הפיכת המידע לפומבי יותר, אלא די בהצגת המידע לאדם שאינו נשוא המידע או מלקט המידע. לעומת זאת, הדיווח באתר "הארץ" שמצלמות תרמיות יסייעו לבתי חולים לזהות חולים על ידי חום גופם מציג תמונה עגומה של פחד. לא רק שנטילת מידע על מצבו הבריאותי של אדם מבוצע שלא בהסכמתו המודעת אלא שהעדר ההסכמה גורם לכך שהמידע הרפואי יהיה פסול ופגום.
* פרסום מוגדר בסעיף 34כד לחוק העונשין כ"כתב, דבר דפוס, חומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו". ראו גם את אורי שנהר, לשון הרע, פרק 14.
במקרה מסוים, אפילו הלך בית המשפט העליון מרחק רב ופסק כי העדר הסכמתו של חולה לטיפול רפואי דינה תקיפה: "מקובלת כיום הגישה כי עוולת התקיפה תוכר רק כאשר לחולה לא נמסר כלל מידע על סוג הטיפול הצפוי לו, או כאשר לא נמסר לו על התוצאה הבלתי נמנעת של אותו טיפול, או כאשר הטיפול שניתן בפועל שונה באופן מהותי מהטיפול שנמסר לחולה אודותיו. כמובן שניתן יהיה ליחס עוולה של תקיפה כאשר ההסכמה הושגה במצג כוזב" (ע"א 2781/91 דעקה נ' בית החולים כרמל)
ברור שמטרת השימוש נועדה לשפר את מצבם של אלפי הממתינים, ואולי אפילו למיין אותם בצורה יעילה יותר; אבל כמה רחוק היום בו השימוש במצלמות התרמיות יתממשק עם המאגר הביומטרי? לכאורה לטובת הציבור, המצלמות לא רק יוכלו לזהות את מצבו הבריאותי של אדם, אלא גם לשלוף מראש את התיק הרפואי שלו באמצעות זיהוי פנים, להתממשק עם פרויקט רשומה רפואית לאומית ולקבל את כל המידע. לכאורה מדובר ביעילות בהתגלמותה: המידע מסודר, מתויג, זמין למטרות שנדרש להן. בפועל? בפועל יש כאן סכנה של הסכמה מדעת, הסכנה של הפיכת המין האנושי לרובוטים מתוחכמים חסרי רגשות.
ההסכמה לטיפולים ואבחונים רפואיים היא קריטית בשיטת המשפט שלנו. כשם שלאדם יש את הזכות לסיים את חייו, יש לו את הזכות לבחור את הטיפול הראוי בו, את מה הוא מוכן ולא מוכן לעבור כדי להבריא. ישנן קבוצות באוכלוסיה שמתנגדות לטיפולים רפואיים שונים (או כן לקבל), וישנן קבוצות שמתעקשות על המשכת החיים בכל מקרה. הזכות לחיים כוללת גם את הזכות לטיפול רפואי, אך גם את הזכות שלא לקבל טיפול רפואי. כמו בפשע, הבחירה היא שהופכת אותנו לבני אדם.
הפיכת הטיפול בבני אדם לאוטומאטי, החל מאכיפה אוטומאטית של פשעים, דרך טיפול ואבחון רפואי אוטומאטי ועד נטילה אוטומאטית של מידע, הופכת את בני האדם ללא יותר מאשר נמלים שחיות בקן וצריכות לעבוד עבור מחייתן, להתפרנס, ולשוב הביתה. לא יותר מאשר המון שנועד לשרת את האנושות; האנושיות יוצאת מהעניין כאן.
ושלא יובן אחרת. ההתנגדות אינה לטכנולוגי. הטכנולוגיה חפה מפשע, היא מקדמת בריאות, רווחה, יצירה, אנושיות ותקשורת. ההתנגדות היא לחוסר האנושיות בשימוש בה כדי להפוך את בני האדם לעדר, למספרים, למידע מצרפי שלא נותן אלא סטטיסטיקה.
יחי ההבדל הקטן (שנינות מקרית). לתחושתי, מרחפת מעל הפוסט המילה קונספירציה. אתה מחבר בין גורמים שונים ואז מסיק מסקנה שבדיקה בכניסה למיון היא חשיפה אוטומטית שהופכת אדם לנמלה.
בכל זאת יש הבדל קטנטן בין הליכה לרחוב לבין כניסה למרחב רפואי שמבקש לזהות מראש כל סכנה, מעבר לסכנות שכבר נמצאות בו. להציב מכשיר מודד חום שיוכל להפנות את תשומת לב הצוות הרפואי לאדם חולה ולפעול מיידית לאבחונו, חשובה יותר מהחשש שיופק עליו מידע רחב יותר. ובכלל, הפרופיל הרפואי של אדם, הוא עניינו הפרטי של אדם כל עוד הוא לא סובל מדבר שיכול להדביק את סביבתו, כך שיש סיבה מוצדקת לזהות דבר כזה מראש, בטח בכניסה לבית החולים.
חוסר אנושיות? אולי אנושיות יתר!
כל מילה במקום.
נורת אזהרה מאוד חשובה לעבר העתיד שלנו.
האם הטכנולוגיה תשרת את האנשים או שתהפוך את האנשים לעבדים.
התשובה אינה תלויה בטכנולוגיה ככל הנראה, אלא בנו.
העניין עם המצלמות התרמיות לא ממש שייך פה לדעתי:
1) האדם שיושב מאחורי המוניטור הוא בהחלט בהגדרה של "מלקט המידע"
2) במקרה שהמצלמות מוצבות בכניסה למבני ציבור, אין זיהוי שמי. אם מתגלה אדם שחום גופו גבוה באופן מעורר חשד, לא מכניסים את זה לשום מאגר מידע. אותו אדם פשוט מתבקש שלא להיכנס לאתר.
3) במקרה שהמצלמות מוצבות בבתי חולים ומסייעות באיבחון של חולים, הרי שאין הבדל בין מדידת חום באמצעות מדחום ברקטום לבין צילום תרמי (אישית אני מעדיף צילום) והחולה ממילא הסכים לטיפול הרפואי שינתן לו על ידי בית החולים.
4) כמה רחוק היום? לא רלבנטי. כשיעלה על הפרק הצלבה מול מאגר מידע שמשתמש בזיהוי ביומטרי, נדבר על זה. טיעון המדרון החלקלק הוא טיעון שאפשר להגיע איתו מאוד רחוק ;-)
השלב הבא יהיה בידוד כפוי של מי ש"חולה".
איך יודעים שהוא חולה?
המצלמה אמרה.
מעניין כמה זמן יעבור עד שאנשים שחפים מהפשע של "להיות חולים" יוכנסו לבידוד כפוי (=כליאה).
בארה"ב כבר מכינים את התשתית לכך.
הפאניקה המיותרת סביב שפעת רגילה לכל דבר מוכיחה זאת.
לכל אדם יש זכות לפרטיות, להחליט שהוא מסרב לעבור טיפולים רפואיים, או להחליט שהוא מסרב לאבחון רפואי.
ובכל זאת – מדינת ישראל מעניקה לו גם את הכוח, דרך מערכת הבריאות הממלכתית, להכריח אנשים אחרים לשלם את החשבון הרפואי שלו.
לדניאל –
בידוד כפוי הוא בהחלט פעולה (סנקציה?) שהרופא המחוזי יכול להחליט עליה, אם כי ממעט מאוד לעשות את זה. וזה בלי קשר למצלמות.
אם אדם חולה במחלה מדבקת ומסכן את הציבור ביודעין ולא נזהר, אפשר לבודד אותו בכפיה.
אז נגד מה אתה בדיוק? נגד העובדה שיש אשפוז כפוי בעולמנו, או נגד הצילום במצלמות תרמיות?
כי אם אתה בעד אישפוז כפוי שהוא נגזרת של בדיקת דם, לא צריכה להיות לך התנגדות עקרונית לאשפוז כפוי שהוא נגזרת של צילום תרמי.
ואם אתה נגד אישפוז כפוי, מה מעלה ומה מוסיף העובדה שהוא נגזרת של מצלמה?
אני נגד אישפוז כפוי בכל מקרה. גם במקרים פסיכיאטריים מאוד קשים, שבהם כל בעלי המקצוע מוציאים פתוואה שהאדם מסוכן בפוטנציה לעצמו ולזולתו. למצלמה אין קשר לנושא.
אולי אני מפספס משהו, אבל האם הזכות לבריאות, ואפילו הזכות לחיים, של כל הסובבים את החולה, לא גוברת על זכותו לפרטיות?
שמוליק –
אני בהחלט מתנגד לאשפוז כפוי.
ערן,
אם הייתה "זכות לבריאות", לא היו אנשים חולים בעולם.
מה הלאה? "זכות היות נאהב" או "זכות למין אנאלי"?
אסור לי לפגוע בבריאות שלך, זו אכן זכותך.
זה לא אומר שיש לך זכות לדרוש ממני לדאוג לבריאות שלך, או שיש לי זכות לכפות עליך דברים שלדעתי הם הכרחיים כדי לשמור על הבריאות שלך.
דניאל: הזכות לבריאות היא נגזרת של הזכות לחיים. יש גם זכות לכבוד, אבל עדיין יש אנשים מושפלים בעולם.
הזכות שלנו לחיים ולבריאות מצדיקה במקרים מסוימים של חשש למגפות (לא רוצה להשתמש במלה חובה, למה לי להסתבך) התערבות של המדינה בזיהוי אנשים חולים, תוך פגיעה מידתית בזכותם לפרטיות, ובמקרה הצורך, אם יש בכך צורך, בידודם.
אני מסכים עם הנאמר בפוסט, אבל אני לא חושב שיש טעם לפנות לחוק בהקשר הנ"ל.
הרי בית החולים יכול לצאת ידי חובה (משפטית) בפשטות ע"י תליית שלט המתריע על כך בכניסה.
ערן,
המשמעות של הזכות לחיים היא שלאף אחד אין זכות להרוג אותך. לא שיש לך זכות לקחת מאנשים אחרים כסף נגד רצונם כדי לממן את הטיפולים הרפואיים שלך.
אם תהיה לבד באי בודד, הרי שהזכות לחיים שלך תשמר כל עוד תהיה בריא ותאכל.
אם תהיה עם עוד אדם באי בודד, הזכות לחיים מתבטאת בכך שלאדם השני אסור להרוג אותך.
אתה בחרת להרחיב את הזכות (שלא בצדק) כך שאם אתה הולך למות, זכותך להכריח אחרים לטפל בך.
אז זהו – שלא.
אנחנו בעידן שבו יותר מתמיד הזכויות השונות מגיעות פתאום להתנגשות בגלל הטכנולוגיה, זה קורה בויכוח של פרטיות וחופש דיבור מול זכויות יוצרים (שלא נדבר זכויות מפיצים=קופירייט), והנה מקום לחשוב על הזכות לבריאות מול הפרטיות. הבעיה היא שאצל כל אדם הקו עובר במקום אחר. איך תדע מי רוצה איזה יחס? למי יותר חשוב להיות בריא ולמי יותר חשוב להיות אלמוני? אולי ההעדפות האלו צריכות להיות חלק מפרופיל שכל אחד ימלא ושיוצמד לפרטיו במאגר הביומטרי, ובRFID על כרטיס תעודת הזהות שלו (אם מוצאים אותו מעולף).
אני קצת ציני כמובן, אבל זו באמת שאלה לא קלה…
דניאל, האם אתה טוען נגד מס הבריאות? האם לא באותה נשימה אתה צריך לטעון נגד מס הכנסה?
דניאל: לא, זאת לא המשמעות. כל שיח הזכויות הוא בין האדם למדינה, לא בין אדם לחברו. ובכל מקרה, אני לא מדבר על מתן טיפול (מצדי תישאר בבידוד ותגווע שם, למרות שאני בטח לא מאחל לך או לאף אחד אחר את זה), אלא על הגנה של המדינה על שאר הציבור.
אני לא אוהב טיעוני "מדרון חלקלק", כי לרוב ניתן ליישם אותם על כל דבר. עצם קיומו של תיק רפואי על אדם, הוא מדרון חלקלק לכך שיחשף לציבור, וניתן יהיה למיין אדם לקבלה לעבודה על פי תדירות ההצטנניות שלו. אין לנו שום דרך להגיד לרופא "סליחה, אבל את הרישום הזה תוציא בבקשה מהתיק הרפואי שלי". ובכל זאת, קיומו של תיק רפואי, גם אם היינו רוצים שליטה עליו, נראה כמו הכרח.
"מדרון חלקלק" הוא טיעון, שלאחר שמשהו יעשה, הפיתוי לעשות משהו נוסף וחמור ערכית הוא בילתי נמנע, או קרוב לבילתי נמנע. המאגר הביומטרי אינו רק "מדרון חלקלק" (שכן הוא פסול בפני עצמו), אבל הוא גם מדרון חלקלק לכך שתביעות האצבע של כל אזרח יימצאו בידי המשטרה. קל לראות להיכן מוביל המאגר הביומטרי, וכמה קל לעבור ממנו, למדינה חסרת כבוד לפרטיות.
במקרה זה, מדידת חום במצלמה, אינה "מדרון חלקלק" לזיהוי ביומטרי של פנים לשם שליפת התיק הרפואי, יותר משמצלמת ביטחון "מדרון חלקלק" לזיהוי ביומטרי של פנים לשם שליפת התיק הרפואי. זהו כלי המאפשר הערכה לאן לגשת. ייתכן וצריך לשים שילוט בכניסה למיון כי סוג כזה של צילום נעשה, אבל אין שום סיבה שלא לעשות אותו. המידע אינו חשוף לכל, אין שום פיתוי לעשות בו שימוש, לבד מהמטרה לה נועד, אינו עושה בדיקה פולשנית ולא נעימה והוא מקל על אנשים שאדם הנכנס לבית חולים מעוניין להקל עליהם. לכן אינני יכול להסכים שיש כאן פגיעה בפרטיות, שמצדיקה מניעה של הטכנולוגיה.
עודד,
אני בהחלט טוען נגד מס בריאות, ונגד כל סוג של ביטוח רפואי שמטפל בבעיות רפואיות יום יומיות.
אתה רוצה להיות אדם נדיב ולעזור לאנשים שידם אינה משגת? כל הכבוד לך.
זה לא אומר שיש לך את הזכות לקחת, בכוח, מאנשים אחרים כסף כדי לעזור להם.
אני אהיה סימפטי יותר כלפי מס שתפקידו היחידי הוא לממן טיפולים רפואיים מצילי חיים,
אבל אין לך שום זכות לדרוש שאנשים אחרים יסבסדו לך אקמול, משחה נגד פטריות ברגליים, או צילום רנטגן אחרי שנפלת במשחק כדורגל.
גם אם נתעלם מההיבט המוסרי של לקיחת רכוש בכוח מאדם אחד כדי לתת לאדם אחר (ועל הדרך להחזיק עשרות פקידים שמקבלים משכורות עתק, כדי "לנהל את העסק"), הרי שיש פה חוסר יעילות כלכלית בסיסית.
כשאינך צריך לשלם את החשבון הרפואי שלך, אלא מישהו אחר צריך בשבילך – הנטייה שלך היא לצרוך כמה שיותר, מבלי להתחשבן או לשאול את עצמך "האם אני באמת באמת צריך את זה?"
זה גורם לעלייה מלאכותית בביקוש למוצרי רפואה, ולעליית המחיר שלהם.
בנוסף – זה נוטל מנותני השירות הרפואי כל תמריץ לתת שירות טוב או להתייעל בשירות שלהם (כדי להוזיל עלויות).
שאל את עצמך –
האם זה יהיה הוגן לקחת "מס אוכל", ואז להציע לכל אזרח בישראל את ה"זכות לאכול אוכל אורגני בריא במסעדות"?
האם זה ריאלי?
האמת היא שמרביתם הגדול של אזרחי ישראל יכול להרשות לעצמו לשלם לבד על טיפולים רפואיים, וביטוח פרטי שיממן אותם במקרים של הוצאות רפואיות גדולות לא צפויות. עבור המעטים שבאמת לא יכולים לשלם, אפשר לתת פתרון.
מס הבריאות לא נועד לעזור לחלשים. הוא נועד לבצע חלוקה מחדש של עושר.
למסות את העשירים, ולסבסד את העניים.
אם תטוס לארה"ב כרגע, תוכל להיות מבוטח רפואית ב210 שקל לחודש על ידי חברות ביטוח המטיילים בארץ – ללא שום תרומות ממדינת ישראל, או מ"מס הבריאות".
רוב האנשים שאני מכיר מוציאים פי 2 מזה על חשבון הטלפון החודשי שלהם.
ערן:
בהעדר מדינה – אין לך זכויות?
אם אני ואתה נגיע לאנטרטיקה, פתאום אוכל להרוג אותך, כי "זכויות" זה רק בינך לבין המדינה? במים בינלאומיים, מותר לי לאנוס?
על הירח, מותר לי לגנוב?
את הזכויות שלך, אינך מקבל מהמדינה.
המדינה היא שמקבלת את זכויותיה ממך.
אין "שיח" על זכויות. לא ניתן לנטול זכויות על ידי "דיבור", או על ידי החלטת הרוב.
אם הרוב בישראל "ישוחח" על זכויות, ויחליט שלערביי ישראל כבר אין זכות לרכוש,
האם זה יהיה מוסרי בעינייך?
חיים, חירות, קניין. אלה הם זכויותיך – ולאף אחד אין "זכות" לקחת ממך אותם. עם מדינה או בלי.
דניאל: בהעדר חברה מסודרת, אין משמעות למושג הזכויות, כי אין מי שיסכים עליהן או או יאכוף את שמירתן. התפישה שלך של מושג הזכויות היא דתית/טרנסצנדנטית משהו, ועם תפישות כאלו אין ממש בסיס להתווכח, כי הנחות המוצא שלנו שונות בתכלית.
בקשר למס הבריאות הדבר היחיד שיש להגיד זה שמדינת ישראל לא מוכנה שאזרח יחסוך על הבריאות שלו כמו שהיא לא מוכנה שאזרח יחסוך על הפנסיה שלו וכמו שהיא לא מוכנה שאזרח יעבוד יותר משישה ימים בשבוע. כמדינת רווחה, מדינת ישראל תופסת את תפקיד הרשויות גם בלהגן על האזרח מבחירות מטופשות שהוא יכול לעשות לכאורה מאינטרס אישי רציונאלי (כמו לדוגמה לחסוך 200 ש"ח בחודש כדי לקנות טלפון חדש).
דניאל – ברור לי שאתה מעדיף שלטון אנרכיסטי בלי חוקים או מגבלות או הגנות, אבל על פניו יש יתרון למדינת רווחה על פני צורות ניהול אחרות בהרבה מקרים.
ערן,
אתה צודק ש"זכויות" הן קונספט שצמוד למושג "חברה". אבל "חברה" לא גורר מדינה.
בראש ובראשונה צריכה להיות לכל אזרח הזכות להגן על עצמו, וזה משהו שמדינת ישראל בחרה לקחת מאיתנו בשנות ה50.
3 שנים מדינת ישראל יכולה לכפות עליך להסתובב עם נשק, לירות בערבים ולפנות אזרחים ישראליים מהבית שלהם, אבל כשאתה משתחרר? פתאום אי אפשר לסמוך עליך עם נשק להגנה עצמית.
עודד,
ודאי שמדינת ישראל לא מוכנה שאזרח יחסוך על הבריאות שלו. אתה יודע כמה פוליטיקאים יפגעו אם החברים שלהם בטבע והלוביסיטים בפיצר ישמעו על כך?
כבר שבוע שיש לי שפתיים סדוקות מהקור. כבר שבוע שאני מחליט שלא לקנות את התרופה שעולה 35 שקל ברשת סופר פארם, ומסתפק בשפתון שעולה 9 שקל בבית המרקחת הקטן ליד הבית.
לפי שיטתך, מדינת ישראל הייתה צריכה להחליט עבורי, ולקנות את השפתון שעולה 35 שקל – ולהוסיף לי את הסכום הזה במס הכנסה בסוף החודש (או – פשוט לקחת את הכסף בכוח מאנשים אחרים).
ודאי שמדינת ישראל לא מוכנה שאני אחליט איך וכמה אני חוסך לפנסיה שלי –
אז מה אם אני צריך הכנסה פנויה עכשיו? אז מה אם אני יכול לשפר הרבה יותר את איכות החיים שלי כרגע אם אסגור את החובות שלי לבנק – וזו הפנסיה הטובה ביותר שיש?
למדינת ישראל יש אג'נדה אחרת. מדינת ישראל צריכה את כספי הפנסיה שלי אצל לב לבייב, סמי עופר, יצחק תשובה, ואיך לא – באגרות חוב ממשלתיות, כי את השפתון 35 שקל שהיא קנתה לי, צריך לממן איכשהו, ואין כמו להכריח את האזרחים להלוות את כספי הפנסיה שלהם למדינה. מס הכנסה ב' מה שנקרא.
מדינת ישראל אכן רואה בתפקידה להגן על האזרח מפני בחירות חופשיות. אבל מי מחליט מהי "בחירה מטופשת"?
אם תשאל את אלי ישי, להכנס לאוטו בשבת ולנסוע לאכול חזיר בטיב טעם – זאת החלטה די מטופשת.
אם תשאל את גבי אשכנזי, לא להמשיך לשירות קבע, זאת גם החלטה מטופשת.
אם תשאל את תושבי קציר, לתת לערבי לגור בשכונה שלהם – זאת החלטה אווילית (וגם לא רציונלית כלכלית).
אם תשאל את תושבי שוויץ – לאפשר בניית צריחי מסגדים, גם היא בחירה טיפשית.
אם תשאל את אזרחי קליפורניה או את המחוקקים של ניו יורק – חתונה בין שני גברים היא בחירה מטופשת.
אם תשאל רופאים, לקיים יחסי מין בלתי מוגנים זאת החלטה מטופשת. היא גם פוגעת בצורה ברורה ב"זכות לבריאות" כפי שקראתם לו. אני מניח שנצטרך שהמדינה תתערב ותגן עלינו גם מפני זה.
מצד שני, אם נחזור לאלי ישי, הרי שלקיים יחסי מין עם קונדום זה גם די מטופש.
זכותי לקיים יחסי מין בלי קונדום או עם קונדום, כל עוד זה בהסכמה.
זכותי להתחתן עם גברים, או עם אישה ש20 שנה יותר מבוגרת ממני.
זכותי לבנות צריחי מסגדים, עוד קומה על הבית שלי, מרפסת, או גורד שחקים בחצר שלי.
זכותי למכור את הבית שלי לערבי. זכותו לגור בו.
זכותי לנסוע בשבת, לאכול חזיר, ולצפות בפורנו ביום כיפור.
זכותי להסתובב עם שפתיים סדוקות כדי לחסוך לאייפון בעוד כמה חודשים.
זכותי לעשן, לשתות אלכוהול, לעשן סמים, או לרכב באופניים בגשם כשאני במכנסיים קצרים וחולצה קצרה.
כל עוד אתה חושב שיש לך זכות למנוע ממני איזה שהיא בחירה חופשית – (סליחה, להגן עליי מהטיפשות שלי), אל תעז להתחבא מאחורי המילים "זכויות אדם".
ולא, אני לא מעדיף שלטון אנרכיסטי,
א. כי אנרכיזם הוא בהגדרה העדר מדינה (ולכן העדר שלטון)
ב. אני לא רוצה "שלטון" כי אני לא רוצה שישלטו בי.
ג. אני כן רוצה מדינה, וכן חושב שמדינת חשובה . לא כדי לשמור עליי מבחירות חופשיות, ולא כדי לקחת בכוח מאחרים כדי לתת לי – אלא כדי להגן עליי מפני פגיעה פיזית מאנשים אחרים, ולהגן על זכויות הקניין שלי.
חיים, חירות וקניין – צבא, משטרה, בתי משפט.
רק אזכיר, שגם בימים שלפני שהייתה לנו מדינה, ידענו להגן על עצמנו לא רע. פחות משרצינו שתקום מדינת ישראל, רצינו שיהיה פה משטר שלא מפריע לזכותנו (כן, זכותנו) להגר לכאן ולזכותנו להגן על עצמנו.
לא ביקשנו מהבריטים רופאים. לא ביקשנו מהבריטים כדורים נגד כאב ראש (אותם אגב, אני בצורה חופשית ומודעת מחליט שלא לקחת), ביקשנו מהם שלא יפריעו לנו.
מה שאני לא מבין זה למה הם עובדים בצורה כל כך לא יעילה.
הדרך היחידה למגר את איום מגיפת וירוס שפעת החזירים הקטלני היא בעזרת מעקב וניתוח מעמיק של התפשטות הוירוס ע"י שימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר העומדת לרשותנו:
http://en.wikipedia.org/wiki/Verichip
http://www.verichipcorp.com
שבב תת-עורי שמתממשק לתיק הרפואי יאפשר ניתוח ממוחשב ומדוייק של המגיפה תוך שיכלול ההתפלגות על סמך נתוני התיק, וכך יתן תמונת מצב מדויקת של ההתפשטות, ובנוסף ייאפשר לזהות ביעילות קבוצות סיכון ולספק להן מענה רפואי מתאים.
אני מציע שמשרד הבריאות יעגן בחקיקה את חובת התקנת השבב על כלל האזרחים, ויפה שעה אחת קודם.
אריאל,
אני מתאר לעצמי שהסיבה היא שחברת verichip טרם השכילה לשחד את הפוליטיקאים הנכונים.