סיכום וורדקאמפ 2007

אתמול העברתי את ההרצאה בכנס וורדקאמפ 2007; כמו שחשבתי, לא היה לי כח להעביר את אותה הרצאה פעמיים. בכלל מקרה, אם מישהו רוצה את הטקסט של המדריך, שהיה אמור להיות בכנס, הוא היה יכול לקרוא אותו כאן. אבל נראה לי שאיפשהוא בהתחלה נשברתי. אני מעדיף לעניין את עצמי בהרצאות יותר מאשר את הקהל.

אני חושב שהבעיה העיקרית היתה שדיברתי ממש מהר מדי. תמיד אומרים לי שאני מדבר מהר מדי, ובהרצאה אפשר לראות כמה אני תזזיתי ומדבר מהר מדי, רץ בכל האולם ומנסה לענות כמה שיותר קצר. אני חושב שלהרצות הרצאה של חצי שעה אפשר רק אם הנושא קצר מאוד מאוד. מדריך הכיס שלי (בערך) אמור להסביר את כללי הפרסום באינטרנט, שבמקרה הטוב מדובר על קורס של 4 שעות סמסטריאליות פעם בשבוע ובמקרה הפחות טוב מדובר בהתמחות שדורשת אלפי שעות ועמודי קריאה. ניסיתי לצמצם את הכל לעשרה עמודים מתומצתים.

בסך הכל אני חייב לציים שההרצאות לא חידשו לי יותר מדי, אבל דווקא ההרצאות של כפיר פרבדה וזיו קיטרו היו כיפיות, גם כשלא מחדשים לך שום דבר, אתה תמיד נהנה לשמוע אנשים מצחיקים שיודעים לדבר, וזה הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר.

הגעתי הביתה הרוג, ואפילו ויתרתי על לצאת בחמישי בערב; משהו בטוח התקלקל. בעצם, היתה לזה סיבה טובה. סאותפארק יצאו עם טרילוגיה חדשה, והפרק ששודר אתמול היה פשוט מקסים.

10 תגובות ל-“סיכום וורדקאמפ 2007

  1. היי יהונתן – שאלה קטנה על משהו שעלה בהרצאה שלך אתמול.
    אם הבנתי נכון, אז הזכרת תקדים בו נפסק שמותר להעתיק תכנים מYNET, נגיד, בגלל שהם כבר זמינים ברשת בחינם לכולם. הזכרת גם שאתה לא מסכים עם הפסיקה הזו ואני בהחלט מבין את זה וגם נוטה להסכים, אבל – לאור התקדים הזה – מה בעצם ההבדל בין העתקת קטע מווינט או העתקת תמונה מאתר אחר – הרי גם התמונה זמינה לכולם בחינם?
    או שאולי פיספקתי כאן איזה פרט קטן ומשמעותי שעושה את כל ההבדל?

  2. אורן,
    קרא בבקשה את הפוסט הזה. הוא מתאר את התרחשות הדברים. השופטת קבעה שם כי :

    מדובר בהודעה שמבוססת על חומר שנלקח מאתר "וואלה" כך שלא מדובר בחומר שנמצא רק באתר של "על השולחן", ובנסיבות אלו, ולאור מכלול הנימוקים שהועלו גם באשר לפרסומים האחרים, אין מדובר בהפרת זכויות יוצרים.

    אני לא מסכים איתה. למרות שיכול להיות שהשופטת טעתה והתכוונה לומר שאין הפרת זכויות יוצרים מצד מנהלי הפורום, היא אמרה במפורש שאין זו הפרת זכות יוצרים.

    אני לא יכול לומר שכל שופט אחר יקבע כך, ואני מקווה שזו טעות (למרות שתוצאת פסק הדין צודקת, ולכן לא יערערו עליה) אבל אנחנו נמצאים במצב בו שופטים לא בהכרח מבינים את הנושא ולא מתעמקים.

  3. הבעיה היא לא שאתה מדבר מהר מדי, אלא שאתה חושב כנראה שאתה הבן הממזר של אופרה וינפרי.

    [ואכן, סאותפארק היה פרק חמדמד ביותר]

  4. יוחאי קרא בטלפתיה את מה שהתכוונתי על סשן ה-QA שאילתרת שם. ואין ספק שכיף לשמוע אנשים כמו כפיר פרבדה שיודעים לדבר.

  5. אני נהניתי והחכמתי מההרצאה שלך. דוקא הקטע של אופרה היה נחמד, עדיף מסתם "טוב-אז-תשאלו-שאלות". לדבר מהר מדי לא דיברת לדעתי, מה גם שהשאלות היו די דומות בד"כ, כך שמי שלא עקב כ"כ אחרי אחת היה משלים מידע מהשניה.
    אבל ביקורת עצמית זה טוב :)

  6. יוחאי, מרטינז ושרון,
    תודה. אני חושב שאופרה וינפרי לא תתבע אותי לבינתיים.

    גליה,
    לדעתי דיברתי מהר מדי. אני עמדתי על קצב של 300 מילים בדקה.

  7. לקראת ה-15 לדצמבר, אני מכין תרגום מקיף לעברית של מגילת הזכויות של ארצות הברית. אני מתכוון לפרסם אותו בבלוג שלי, לצד פרשנות ומידע על כל אחד מעשרת התיקונים.
    בהתאם לדברים שאמרת בהרצאתך, לפיהם לאתר בו אני מפרסם יש זכויות כמעט מוחלטות על היצירה שלי, האם לא ישמרו מלוא זכויות יוצריי (לעומת "בלוגלי")?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *