0.
הכל אישי; הפוליטיקה היא גוף אישי מאין כמוהו, וגחמות אידיאולוגיות של מאן דהוא הופכות להיות נושאים אישיים ביותר גם אם לא נראה כך הדבר. פרישת ליברמן מהממשלה אינה יותר מאשר מאבק חסר אידיאולוגיה למען הכבוד האבוד של מפלגה שקרנה נאבד בציבור. השבעתו של ליברמן לממשלה היתה מעשה נבלה שגרמה ליציאתם של אנשים טובים כאופיר פינס והכנסתם של גורמים חסרי כל הכשרה ורצון שגרמו ליותר בושה למערכת הפוליטית מאי פעם.

1.
גם הפיכתו של עבריין מורשע לשר האמון על האיום האסטרטגי של מדינת ישראל לא הוסיפה הרבה לכבוד של ליברמן. הגדלת הקואליציה מ67 חברים ל78 חברים לא שינתה בהרבה; כפי שטוען דר' דני קורן, הקואליציות היעילות ביותר הן הקטנות ביותר האפשריות מבחינה פרקטית. אם נשים אידיאולוגיה בצד, לאהוד אולמרט היה עדיף אם היה מצליח לעמוד בקואליציה של 61 ח"כים. הסחטנות במקרה כזה היא מינימלית, הקרבה הפוליטית רבה יותר, והאפשרויות לבגידה קטנות יותר [סליחה על העדר האסמכתא].

2.

אבל כמו שאמרתי, הכל אישי. מי יאייש כעת את התפקידים במשרד לאיומים אסטרטגיים? האם לאחר עזיבת ישראל ביתנו את הקואליציה ינתן אתנן כלשהוא לחברי הכנסת ממפלגת העבודה שמאיימים לעזוב? היכול להיות שעזיבת ליברמן לקראת פרסום דו"ח וינוגרד מאפשרת לאולמרט להקצות למפלגת העבודה שני תיקים נוספים: איתן כבל כשר לאיומים אסטרטגיים ואופיר פינס כשר התיירות? שני חברי הכנסת שהתנגדו כל כך לממשלה ואחד מהם התפטר לאור דו"ח הביניים של וינוגרד יקבלו את המתנה שלהם כדי להשאר.

3.
זה לא סוד שעמיר פרץ וחוג מקורבים מצומצם לא אוהבים את המהלכים האחרונים של אהוד ברק במפלגת העבודה, לרבות ניסוח חוקה סודית שהודלפה על ידי שלי יחימוביץ'. "מקורבים" מצוטטים כאילו פרץ מתכנן לפרוץ מהמפלגה יחד עם שליש סיעה ולהקים תנועה אחרת (ואני מנוע מלהגיב). פרישה של החוג החברתי במפלגה שיכיל את שלי יחימוביץ', יורם מרציאנו (…), יולי תמיר, נדיה חילו, ראלב מג'אדלה ועמיר פרץ, יספקו לא מעט עניין בפוליטיקה, על ידי הקמת "שמאל שפוי" שכולם מפללים לבואו.

4.
ועדיין, לאחר פרישת החוג החברתי ממפלגת העבודה, לא רק שלא יהיה הבדל בין אותה מפלגה לקדימה, אלא שלאולמרט יהיה את המינימום הנדרש, 60 (ואחת אולי) חברי כנסת לנהל איתם קואליציה. אולמרט יצטרך לשלם "שוחד פוליטי" לכמה שפחות חברי כנסת ויוכל להתפנות לניהול המדינה בדרכו שלו. הפרישה הזו תביא למצב אידיאלי עבורו. וגם עבורנו כאזרחים שנמאס להם מבזבוז הכספים המדאיג של המדינה.

5.
משרד הדתות, שהועלה באוב לאחרונה, הוא עוד ספיח מיותר של משרדים מנדטוריים מיותרים. כך יהיה גם המשרד לאיומים אסטרטגיים אם לא יסגר: כמו משרד התשתיות שהוקם במיוחד עבור אריאל שרון, כך הקמת אותו משרד לאיום אסטרטגי תשאר לנצח אלא אם נעשה משהו לטפל בו. משרדים מוקמים, בדרך כלל, בתואנות פרסונאליות, כך היה עם בכור-שלום שטרית, שר המשטרה הראשון, שמונה גם כמפקד הממשל הצבאי בשטחים, כך היה עם השר לפיתוח אזורי שניתן כאות כבוד לשמעון פרס, וכך היה עם לא מעט תפקידים אחרים (ומי יודע מי מחזיק בתפקיד זה כיום?)

6.
הכל אישי, במיוחד בפוליטיקה, בה האידיאולוגיה מתחלפת כל כך מהר.

7.
אם הנבואות שלי נכונות, ופרץ אכן יפרוש מהממשלה, לאולמרט תהיה ממשלה יציבה ביותר, לא רק שאף אדם מלבדו לא יוכל להרכיב קואליציה של 61 ח"כים (תיקון: אף אדם מחוץ למפלגת קדימה), אלא שאותה ממשלה תוכל להמשיך עד יומה האחרון; הגוש החברתי של פרץ יתחזק ומפלגת העבודה שתאוחד עם קדימה תוכל להשאר עם שלושים וחמישה מנדטים בבחירות הבאות. הגוש הימני-לאומני של ישראל ביתנו והליכוד יוכלו להיות יותר חזקים מאי פעם, אך עדיין יגרדו את שלושים המדנטים.

8.
אף אחד לא יודע מה יקרה במרץ (או נובמבר) 2010. אף אחד.