זכאי, משה זכאי.

בחודש יולי 2007 הוסכמה העסקה: מדינת ישראל תאשים את משה קצב "רק" במעשה מגונה והטרדת עד והפרקליטות תבקש ענישה קלה יחסית, שלא כוללת כליאה במסגרת עסקת טיעון. על עסקה זו הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, וזו נדחתה (לפסק הדין) תוך שהשופטים קובעים שלל מסקנות לגבי היכולת לטעון כנגד המדינה כשזו מקבלת עסקאות מסוג זה וכן מטיחים ביקורת בנסיונה של הפרקליטות לעיתים להגיש כתבי אישום כשהעובדות דחוקות.

אולם, למרות הסכמתו לעסקת הטיעון, המשיך לאורך כל הדרך קצב לטעון כי מעולם לא היו יחסים בינו לבין המתלוננות וכי מעולם לא בוצעו מעשים מגונים. כלומר, קצב סרב להודות לאורך כל הדרך. לכן, החלטתו היום לבטל את עסקת הטיעון היתה עוד שלב של אי לקיחת אחריות. קצב יעדיף לצאת כנגד מערכת בתי המשפט באותה הצורה כמו שיצא נגד התקשורת בעת נאום הזעם שלו ויטען כי מערכת המשפט היתה מקובעת על הרשעתו מאותן הסיבות בגינן הוגש כנגדו כתב אישום.

אחת הסיבות, כמובן, לאי הסכמת קצב לעסקת הטיעון היא כי מרגע שהסכים קצב לעסקת הטיעון, בית המשפט חופשי לחרוג מעסקת הטיעון אם ימצא לנכון, וזה עוד עשוי לעשות כן בהתאם למספר הלכות שמסבירות כי מעשה מגונה דורש מאסר בפועל. במקביל, כעת לפרקליטות יהיה יותר קשה להוכיח כי קצב ביצע עבירות נוספות שזו נמנעה מלהאשים אותו בהן. כלומר, הפרקליטות מסורסת ומשא ומתן עם קצב מתחיל מנקודה זו: קצב חף מפשע כעת, והפרקליטות עדיין לא יכולה להאשימו בעבירות חמורות יותר אחרי שניסתה להגן על עסקת הטיעון בבג"צ.

כמובן שהמשפט האזרחי היה מטפל בסוגיה זו בצורה אחרת לגמרי, אולם השאלה היא חשובה מאוד: האם לאחר חזרתו של קצב מהודאתו ניתן גם להשתמש בה. פסק דין שניתן לאחרונה בנושא של חזרת נאשם מהודאה בעבירה מסביר לנו מה עשוי עוד להתרחש. באותו המקרה (רעפ 4883/07 יעקב דרהם נ' מדינת ישראל) הנאשם הודה במספר עבירות מס, אולם חזר בו מהודאתו לאחר שהתברר לו כי התביעה תבקש לגזור עונש מאסר בפועל. (חשוב להבהיר שסעיף 153 אינו מבדיל בין הודאות בכתב לבין הודאות לבית המשפט). בית המשפט שם פסק:

המבקש טוען, כי הודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום מאחר והניח שהודאתו זו תקל בצורה מסוימת בעונשו. אולם, משהתגלה למבקש, כי המשיבה מבקשת לגזור עליו עונש מאסר בפועל, הבין כי הודאתו לא השתלמה לו וכי ה"עסקה" איננה מוצלחת כפי שחשב תחילה ולכן ביקש לחזור בו מהודאתו. בנסיבות אלה, בקשת המבקש לחזור בו מהודאתו נובעת למעשה מטעות בכדאיות ולכן אינה מהווה טעם מיוחד, המצדיק חזרה מהודאה.

משה קצב חוזר בו מהודאתו כיוון שהחליט, לפתע, לאחר שהודה במעשיו, כי אינו מוכן לקבל את הכתם המוסרי והאשמה. הוא עושה כעת את המעשה שהיה צריך להעשות מלכתחילה, להאבק על חפותו, הבעיה היא שעסקת הטיעון שנחתמה עם קצב היא הודאה בכתב.

כדי שקצב יוכל לחזור מהודאתו צריכים להיות טעמים מיוחדים: רצונו של קצב כעת להוכיח את חפותו אינו אחד מהם.

13 תגובות ל-“זכאי, משה זכאי.

  1. תוכל לפרט יותר על

    "הפרקליטות מסורסת ומשא ומתן עם קצב מתחיל מנקודה זו: קצב חף מפשע כעת, והפרקליטות עדיין לא יכולה להאשימו בעבירות חמורות יותר אחרי שניסתה להגן על עסקת הטיעון בבג"צ"

    לא בדיוק הבנתי את הסיבה שהפרקליטות לא יכולה להאשים אותו בעבירות חמורות יותר (כלומר למה עסקת הטיעון כובלת אותה).

  2. כי הפרקליטות כבר הודיע לבית המשפט שהיא לא יכולה להאשים בעבירות חמורות יותר ולכן הגיעה לעסקת הטיעון.

  3. והיא לא יכולה להאשים בעבירות חמורות יותר מחוסר בראיות?

  4. למרות דברי מני מזוז האומרים שיוגש כתב אישום חמור יותר, אתה חייב להבין שהסנגוריה תשתמש בדברים שהסנגוריה אמרה לבית המשפט העליון כמו שאי אפשר להרשיע בעבירות האלו, לכן היכולת להאשים, כעת, היא גבולית.

  5. מעניין לפני כמה זמן החליט קצב לבטל את העיסקה. הרי זו לא קפריזה של רגע אחד, ואפילו השבועיים האחרונים עם תעלולי הדחיה שלהם לא נראים לי זמן מספיק.

  6. מי יתננו כלי תקשורת שידאגו שמר קצב יעוף לנו כבר מהעיניים. שידווחו רק על פסק הדין. ואולי סניגוריו תכננו כבר גם ספר, משחק מחשב וכיו"ב יצירות נגזרות מבטיחות מהפרשה רבת ההוד.

  7. במידה ויוגש כתב אישום "חמור", למה שבית המשפט יתן משקל למה שאמר היועץ בעבר הרי העדויות תהיינה מונחות לפניו ממקור ראשון. הוא יוכל להתרשם מהמתלוננות בעצמן.

  8. אלעד,
    בית המשפט יתן משקל לראיות ממקור ראשון, אולם סנגורי קצב יטענו כי הפרקליטות עצמה אינה מאמינה שהראיות שלמות; זו הבעיה בקליפת אגוז.

    אל תשכח שבית המשפט הזה הוא רק פאסאדה קטנה, כיוון שהדיון האמיתי יתנהל בבית המשפט העליון שיצטרך להחליט (שוב) בנושא אחרי שקצב יזוכה\יורשע.

  9. לפי הבנתי, ואני נזונה בהקשר הזה מהתקשורת בלבד, קצב עדיין לא הודה. הסדר הטיעון גובש בין סניגוריו על כך שהוא יודה בפני בית המשפט. השלב הזה עדיין לא קרה, ולכן, אין כאן שום חזרה מהודאה.
    יש כאן, בסך הכל, אי-הסכמה של לקוח לפעול בהתאם להסכם שכרתו בשמו עורכי הדין שלו. אפשר לשאול מה זה אומר, אבל זה לא חזרה מהודאה.

  10. זה תרגיל מעולה, משתלם להיות עשיר כמו קצב ולשכור את הפליליסטים הגדולים במדינה.

    הם הרי ידעו שיגישו עתירות כנגד עסקת הטיעון ברגע שהיא תדלוף לתקשורת (הוגשו 6!). הם ידעו שהפרקליטות תצטרך להגן על עמדתה.

    בתיאוריה אי אפשר לחזור מהודאה בכתב, אבל שופטים יודעים לעקוף את זה יפה כשהם תוקעים את החץ ואז מסמנים את המטרה.

לא ניתן להגיב