בצורה מפתיעה, היום בו בשאר אסד מצהיר כי אהוד אולמרט אמר לו כי ישראל נכונה לסגת מרמת הגולן (תמורת שלום או שלא תמורת שלום) הוא היום בו ממשלת ארצות הברית מדווחת על כך שסוריה החזיקה כור לייצור נשק גרעיני. הקשר בין שני הדיווחים, ככל הנראה, הוא הרבה יותר ממקרי; אהוד אולמרט נמצא באמצע הקדנציה שלו, תוך שהוא מדשדש בכל תחום ולא יכול להביא שינוי מהותי, שלום עם סוריה אמור להיות ההישג שלו אחרי שהוא מבין שבחזית הפלשתינית המצב כנראה בעייתי כיוון שחאלד משעל יסכים לרגיעה אבל לא יכיר בישראל.
Img CC-BY-SA Ammar Abd Rabbo
[אגב, אולמרט חוזר על אותן טעויות שבוצעו על ידי יצחק רבין בשנות התשעים כשניהל משא ומתן במקביל עם הפלשתינאים ועם הסורים: המטרה של רבין היתה, ככל הנראה, להביא להסכם שלום ונצחון מהותי והספיק לו אחד. מרגע שהיה ברור שיחתם הסכם אוסלו, לא היה צורך להמשיך את המשא ומתן עם סוריה וזה נוהל בצורה רשלנית ככל הנראה. מנגד, אולמרט שומע כי משעל והחמאס מעוניינים ברגיעה ויודע כי הוא יכול להביא להישג מהותי של שלום עם אחת מהשתיים: סוריה או הרשות, שני הסכמים יגבו מחיר כבד מדי מהציבור הישראלי ולא יוכלו להביא לבחירתו מחדש.]
יש סיכוי לא רע שאולמרט כלל לא אמר את הדברים שאמר אלא התבטאויותיו של אסד באו מתוך עמדה של חולשה: אסד מבין כי ישראל יכולה לתקוף שוב ולא ממהרת לשלום עם סוריה והוא מעוניין להחליש את מעמדו של אולמרט לקראת המשא ומתן, להבהיר לאולמרט כי אין משא ומתן לפני נכונות מלאה לירידה מהגולן. אסד יסיט את הדיון המרכזי מהשאלה מדוע החזיקה סוריה מתקן לייצור נשק גרעיני וישאל האם אולמרט באמת מוכן לסגת.
אסד מגיע אל שולחן המשא ומתן כשהוא מוחלש, הוא ספג תקיפה משמעותית מחיל האויר הישראלי, הוא ספג התנקשות בעימאד מורניה בשטחו (שיכול להיות שבוצעה על ידי אנשיו של אסד בכלל) והוא ממשיך לסייע לאיראן ולקוריאה הצפונית, שנמצאות על ציר הרשע.
אבל אפשר לראות את הכל בפרספקטיבה אחרת, בה ישראל עוזרת לאסד לשמור על הכבוד שלו. התרחיש האלטרנטיבי הקונספירטיבי שלי הוא כזה: אסד סייע לישראל לחסל את מורניה (הישג I לישראל), זייף הקמת כור גרעיני במקום נידח ונתן לישראלים להשמיד אותו (הישג II לישראל) וכעת הוא מגיע למשא ומתן במעמד מוחלש, כשישראל תהיה מוכנה לוותר על רמת הגולן תוך התחייבות לנורמליזציה (הישג III לישראל). כך, ורק באמצעות נורמליזציה, תהיה ישראל יכולה להגיע להסדר ראוי עם סוריה. (אגב, הדרישה לנורמליזציה כנראה פוצצה את השיחות בשנות התשעים).
למה צריך להיות דיון על השאלה 'מדוע החזיקה סוריה מתקן לייצור נשק גרעיני'? האם זה לא ברור שזה נעשה מאותה הסיבה שאיראן, צפון קוריאה, רוסיה, ישראל וארה"ב עושות זאת?
נדב,
מבחינתי לא לסוריה, לא לישראל, לא לארצות הברית ולא לקוריאה יש זכות להחזיק נשק להשמדה המונית.
הוא שאמרתי.
העובדה שאולמרט ובוש מתייחסים אל אסד כאל גנב שנתפס בקלקלתו היא קצת מגוחכת, כשההבדל היחיד הוא שהמדינות שלהם עשו את אותו דבר בדיוק כמה עשרות שנים קודם.
אינך מבין שום דבר. שלום עם לבנון ו/או סוריה יחליש בצורה ניכרת את הפלסטינים, ינתק אותם מספקי הנשק שלהם, יוריד אותם על ברכיהם וכך יאפשר לנו עמדת מיקוח יותר נוחה איתם. אינך יכול לראות מה שאחמינג'ד רואה?
אתה לא מציין מקורות, אז אני לא יודע כמה מפוקפק או אמין דעה מהסוג כמו "רבין רק רצה נצחון אחד" או "הדרישה לנורמליזציה פוצצה בשנות התשעים". לדעתי ועך סמך מה שאני מכיר (ואני מכיר לא מעט מקורבים לצלחת בשיחות שהיו) אין יסוד לדברייך.
אני קורא את הלוח לגמרי אחרת ממך. אסד תקוע. הוא יודע שכדי להיחלץ, הוא צריך את ישראל. המדיניות הסורית, הכלכלה הסורית, יחסי החוץ הסוריים, הכל תקוע. החברים הכי טובים שלו הם בכלל שיעים והם אפילו לא ערבים. זה ממש לא המצב שהרודנות הסורית רוצה להיות בו.
מנגד, הוא יודע שישראל לא עושה שלום מעמדה של כח. הוא רוצה שיחות פומביות, כדי להרים את מעמדו (בדיוק כפי שעשו הפלסטינאים). לזכות בלגיטימציה בינלאומית, וחיזוק מעמדו כמנהיג בזירה הבינלאומית בכלל ובזירה הערבית בפרט.
ישראל רוצה שיחות חשאיות כדי לשמור על עליונות במו"מ ולכופף את אסד. במשרד החוץ מודעים היטב לעובדה שרק קיומן של שיחות שלום עם ישראל מחזקת מאד את אסד בעולם, מעידה על כשלון המדיניות האמריקאית (זאת חרף כמה הישגים אמריקאים אל מול סוריה בהקשר של הכיבוש הסורי בלבנון), ואחרי זה מי אמר שבכלל יחתום על הסכם קבע. הוא את שלו השיג. שוב, לקח מהפלסטינים.
כשאת ערפאת החזירו מגלות, הוא היה מוכן לחתום על הכל רק לקבל את השלטון בשטח הפלסטיני. את זה שלמה בן-עמי אמר. לא עניין אותו פליטים או ירושלים, הוא רק רצה לחזור לבסס מנגנון. הוא ידע שהקייס הפלסטיני נחלש מאד כאשר אש"ף בכלל לא מחובר לשטח.
הטעות הישראלית הייתה לא להכיר בעובדה שמחויבות להסכם קשורה אף היא לאותה התלהבות. מרגע שהתבסס מעמדו (פרס נובל מהזירה הבינלאומית ומעמד ייחודי בעולם הערבי), כבר לא התלהב לקראת כל הסכם שיהיה נוח לישראל. כמו העמדה הישראלית המסורתית, אפשר גם להיות בלי הסכם, כשאתה בעמדה של כוח.
שי,
בגדול אני מתבסס על שיחות אישיות עם גורמים מעורבים וכן על הספר הזה.