אינו פקוחה | מחשבות קצרות ולא בהירות על פרטיות

0.
המכונית החשמלית של שי אגסי תקשר בין המכונית לרשת הטעינה שלה כדי לאפשר לנהג לדעת מהי תחנת המילוי הקרובה ביותר. אולם, אותו מידע יעבור גם לחברה שמנהלת את רשת המידע הנ"ל, כמו שאיתוראן יודעת (אבל לא מגלה) וכמו שפלא-פון יודעת, פרטנר יודעת וגם השב"כ ומשטרת ישראל יודעים; בקרוב כולם ידעו: עוד בשנת 2002 דלף פנקס הבוחרים לרשת, מה שסביר מאוד שיקרה עם המאגר של 'חוק האח הגדול' ושל ספקיות אחרות. הצלבה עם מאגרי מידע אחרים שזמינים ברשת יכולה להביא למצב שכולם יודעים הכל.

1.

כולם יודעים שהספינה טובעת
כולם יודעים שהקפיטן שיקר
כולם מסתובבים בשבר וברעד
כאילו איבדו אב או חבר

כולם מדברים לכיס שלהם
כולם רוצים קצת שוקולד
וזר ורדים
(כולם יודעים, לאונרד כהן, תרגום יואב איתמר)

2.
את רוב המידע הפרטי עלינו אנחנו חושפים בעצמנו; הדברים הכי סודיים עליי באמת ככל הנראה מעולם לא יגיעו לרשת: עם מי אני נכנס למיטה, על מה אני חושב כשאני הולך לישון, מה נמצא בתוך הראש שלי ומה אני התכניות שלי. את הכוונה שלי אף אחד לא יכול לדעת, את המעשים כן. אבל עדיין, כולנו נחרדים מדי פעם לגלות כשמישהו מדבר איתנו ויש לו את הכתובת שלנו או את מספר תעודת הזהות שלנו. אבל האם אותו מידע פרטי יותר מאשר מי החברים שלנו או מה אנחנו חיפשנו בגוגל?

3.

המיקום שלנו בכל רגע נתון, לדוגמא, אמור להיות פרט מאוד סודי אך אנחנו חולקים אותו כמעט עם כל אדם שמסוגל לראות אותנו וגם עם כל אדם שמשוחח איתנו. חישבו לרגע אחד כמה שיחות טלפון מתחילות במילים "איפה אתה?" או "מה אתה עושה?". התשובות לשאלות האלו הן מאוד פרטיות, הרבה יותר מאשר היכן המכונית נמצאת.

4.
אז למה אנחנו בוחרים להתלונן על הפרטיות שלנו ביישומים כמו Google Street View שמסתמכים על מידע שנמצא בנחלת הכלל ולא בוחרים להתלונן על כך שהאנשים סביבנו משוחחים בסלולרי על נושאים רגישים במיוחד? האם מידע שניתן לאינדוקס הוא יותר פרטי רק כיוון שהוא כזה?

5.
כן. מידע שניתן לאינדוקס ככל הנראה יחשב לפרטי יותר. עצם היכולת לחפש במידע ציבורי מעבר למערכת החיפוש הלגיטימית יכול לצור שימושים לא לגיטימיים לכך (וזה לא אומר שצריך לאסור עליו). דמיינו שבתיבת חיפוש החברים בפייסבוק הייתם יכולים לחפש בחורות פנויות שיש להן פחות מחמישה חברים משותפים אתכם אך יותר מאחד, שסיימו לאחרונה מערכת יחסים עם מישהו שהוא אינו החבר המשותף שלכם (בעברית: בחורות שמחפשות זיון ריבאונד), האם בכך לא הייתם יכולים לפגוע בפרטיות שלהן יותר מאשר אם סתם הייתם מחפשים בחורה שקוראים לה, נניח, חגית כהן.

6.

מצד שני, יכול להיות שאותו מסע לדליית פרטים לא יגמר בכך. דמיינו חיפוש של "בחורות שנפרדו לאחרונה מחבר שלהן והוסיפו גברים רבים לאחרונה בתור חברים לפרופיל" (פלרטטניות שמחפשות זיון); ואני בכוונה מתמקד באפשרות לפגיעה מינית באנשים כדי להתמקד בכח של המידע הציבורי שלנו מצד אחד, ועד כמה מספר הזהות עצמו אינו רלוונטי. האם היית מעדיף לדעת על מישהי (בהיותך סטוקר מקצועי) האם היא לאחרונה עברה לגור בדירה לבד בת"א או האם היא בעלת מספר זהות מסוים?

7.
והשאלה החשובה ביותר היא האם אנחנו מפחדים ממאגר המידע או מבן-האדם שיעשה בו שימוש?

11 תגובות ל-“אינו פקוחה | מחשבות קצרות ולא בהירות על פרטיות

  1. כרגיל, הבעיה היא הבעיה האנושית. האמנם? אם כך כל בעיה היא אנושית, אם לא היו אנשים בעולם הם לא יכלו להזיק, להשתמש לרעה וכו'.

    הבעיה בזמינות רחבה של מאגרים כאלו היא שידוע לנו בבירור שיש מספיק אנשים רעים או משועממים שינצלו זאת לרעה. אם המידע לא היה זמין כ"כ, הרי שספק אם משועמם סטנדרטי היה מתאמץ להשיג את המידע הזה בדרכים אחרות. אם כן, במקרה הזה אני לא מסכים שאפשר לטעון שהבעיה היא האדם ולא המאגר. מצד שני, אני מסכים שחשוב לזכור מאיפה הבעיה מתחילה, שהמאגר בפני עצמו הוא לא רע.

  2. כל העניין עם שי אגסי והמכונית שלו מטריד אותי מהיום הראשון.
    לבד מהעובדה שכולם (כולל הוא עצמו) מכתירים אותו כנביא טכנולוגי ירוק, אף על פי שהוא לא ממציא או מחדש שום דבר שלא היה קיים קודם, כבר מהרגע ששמעתי על הפרוייקט התחלחלתי מבעיית הפרטיות.

    כבר עכשיו אנחנו רושמים את מספר הרכב כשאנחנו מתדלקים, אבל הסוללה במכונית של אגסי תהיה _מושכרת_. לא רק שהיא לא תהיה קניינו של בעל הרכב, היא גם תתעד כל פעולה קטנה של המשתמש, ותוחזר בתום השימוש לידי הבעלים החוקיים.

    בניגוד למנועי בערה פנימית, שבשבילם צריך לעצור כדי לתדלק (דגימה רגעית של מיקום המכונית), מכוניות חשמליות נטענות בזמנים מתים – כשאתה בבית, כשאתה בעבודה, כשאתה במסעדה (דגימה רציפה).

    לא רק מיקומה של תחנת הטעינה הקרובה יועבר לנהג — הרשת תדע בכל רגע נתון אם המכונית מחוברת, ובאיזו תחנת טעינה, ומה הם הרגלי השימוש של הנהג, אם הוא בבית, אם הוא בנופש, אם הוא היה במקרה באזור שבו בוצע פשע…

  3. יהותנן, יש לך כמה ראיונות גאוניים לאפליקציות פייסבוק חדשות. אני לא חושב שעוד נכתבה אפליקציה שמנטרת התנהגות של משתמשים. אפשר לאנדקס את כל החברים ברשת Israel לדוגמה (אלו שמאפשרים למי שברשת לראות את הפרטים שלהם) לדגום אותם פעם ב-X זמן ולדווח למשתמש על שינויים שהוא הגדיר מראש.

    לגבי פרטיות, אני חושב שפחות מפריע לנו, כבני אדם, שיש הרבה אנשים שיודעים עלינו מעט (איפה אנחנו ברגע זה מה אנחנו עושים היום בערב) מאשר שיש מספר אנשים (זרים) שיודעים עלינו הרבה (איפה היינו כל היום \ שבוע ומה עשינו בכל רגע נתון, איפה אנחנו גרים, מי האחרים שלנו, חברים שלנו וכו').

    אני חושב שהפחד של אנשים מאינדוקס של המידע הציבורי גם ככה הוא שמישהו זר יכול, בקלות יתר, ללמוד עלינו יותר מידי במהירות גדולה מידי.

  4. יחזקאל,
    הפוסט הזה הוא בסך הכל רצף מחשבות שהיו לי הבוקר בזמן ששתיתי את הקפה, לא הרבה יותר. הוא לא אמירה ערכית או משהו. אני לא ממש מאמין לבני אדם: אולי זו הבעיה העיקרית. אני למדתי לגלות שהאנושות (כקבוצה, ולא כיחידים) היא אכזרית כל כך שכל צלם אלהים נעלמה ממנה.

    יוני,
    אתה שוכח את הנקודה החשובה ביותר: מנוע בעיקרה פנימית אינו יכול להכבות מרחוק. מכונית חשמלית היא אלקטרונית במלואה ולא ניתן לעקוף את מנגנוני הDRM שיהיו מובנים בתוכה.

    ניר,
    אני בעד שנתחיל לפתח את האפליקצציה לפייסבוק. היא בסך הכל צריכה לעשות Parsing של מידע ציבורי, ואם Friends for Sale יכול להשתמש במידע עליי מהפרופיל בלי שאני נתתי לו רשות (כי לא התקנתי את האפליקציה) אז גם "FuckMatestm" שעוד לא פותח יכול לעשות את זה.

    אני אביא את הכסף, אתה יכול לכתוב קוד?

  5. יהונתן – צר לי לומר שלצערי אתה ממעיט בערך הרשת וטכנולוגיות ניתוח המידע הקיימות. "את הכוונה שלי אף אחד לא יכול לדעת, את המעשים כן". הצלבה של המעשים והשוואה לפרופילים "טיפוסיים" יכולה לתת גם את הכוונה, את מצב הרוח ואת מה שאתה מנסה להסתיר. לא במאה אחוז, כמובן אבל ברמות דיוק סבירות. וזה עוד בכלל בחיתולים.

    לגבי מכוניות, בטריות וניטור – בוודאי שאפשר לנטרל, לעקוף ולעשות מניפולציה, בדיוק כמו בכל הונאה מקוונת אחרת. זה רק עניין של רצון ומשאבים. האזרח הפשוט לא יעקוף את המנגנון. העבריין הכבד יעקוף גם יעקוף.

    וגם לגבי אפליקציית הפייסבוק אני לא איש בשורות (או אולי גן, תלוי בנקודת המבט), אין לי שום מידע ודאי ובכלל אין לי חשבון בפייס בוק (יש שם אורן צור אחר שמקבל פניות במקומי ולא מבין מה אנשים רוצים ממנו) אבל אני משוכנע שיש רובוטים שאוספים ומנתחים מידע שכזה. לא בשביל להשיג זיון אלא בשביל למכור נוגדי דיכאון, שוקולד או חופשה.

  6. אני לא ממש מאמין לבני אדם: אולי זו הבעיה העיקרית. אני למדתי לגלות שהאנושות (כקבוצה, ולא כיחידים) היא אכזרית כל כך שכל צלם אלקים נעלמה ממנה.


    כמה עצוב. אולי אפשר היה לפתח פה כמה אמירות בנושא, אבל זה לא נראה לי המקום המתאים לדיון הזה.

    האמנם "FuckMates tm"? לאן נעלם הcc? (לא מסחרי, כמובן, ‎That's a big no-no‎ ‎ . הגעתי לשם שוב אתמול וגיליתי לאיזה מספר מפלצתי הגיעו שם התגובות. הייתי מוכרח לקשר איכשהו.)

  7. יהונתן,

    אני יכול לכתוב קוד, אני לא יודע אם צריך כסף, אבל אם כבר עליך מוטלת האחריות לקרוא את תנאי השימוש של פייסבוק ולוודא שהם מאשרים את זה (זה ש-Friends For Sale עושים משהו לא אומר שהוא נכון).

    ד"א, הגיע לידי היום מצגת על קנסות תעבורה חדשים ובין השאר כתוב (ניסיית למצוא לינק אמין ולא הצלחתי):
    17.העברת אס.אם .אס בזמן נהיגה ברכב 1000 ₪
    18.קבלת אס.אם. אס ועיון בו בזמן נהיגה ברכב 500 ₪
    אני אומנם לא שותף לתחזיות שלך לגבי העתיד, אבל בזמן את זה חשבתי עליך כותב פוסט בו אתה מספר חברת סלולר שתמכור למשטרה פרטים על מי שלח סמס אם אס בזמן נהיגה (אפילו אפשר לדווח באיזו מהירות) כדי שהמשטרה תוכל לתת קנסות להנגים הסוררים…

  8. "עוד בשנת 2002 דלף פנקס הבוחרים לרשת" – חדשות לי בשבילך. בדיסק של מרשם התושבים נתקלתי כבר ב1992 לפני פתיחת האינטרנט המסחרי, ומאז ראיתי אותו בידי אנשים עוד הרבה פעמים, עובר ונצרב מיד ליד לפני שקווי התקשורת היו מהירים מספיק להעביר אותו ברשת. כל כך הוא נפוץ והשימוש בו פרוץ, שתמצא אותו בכל כך הרבה ידיים פרטיות שאין לך מושג. המקרה הכי מפחיד היה לי ב1999 כשנכנסתי לחנות תיקון מכשירי חשמל להפקיד שאבק לתיקון. לא אצלם קניתי את המכשיר והם לא חלק מרשת, הפקידה ביקשה ממני ת.ז. ואני ברגע של היסח דעת אמרתי לה אותו, והיא מיד שלפה את שמי המלא (כולל שם שני), כתובתי, והטלפון שלי. כנראה שמי שכתב להם את התוכנה לניהול הקופה, חשבוניות וכרטיסי תיקון, הכניס את מסד הנתונים "בתור פיצ'ר". אני בטוח שדברים כאלו עדיין קורים כל הזמן בחוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *