"הדבר הראשון שנעשה זה נוציא את הנכבה, ונחזיר את ז'בוטינסקי ואת המורשת של העם הזה" אומר בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים הבוקר תוך שהוא מסביר כיצד תראה מערכת החינוך בהנהגתו: מיושמת על ידי פקידים, האידיאולוגיה הופכת לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. הדרך הנכונה, אליבא דנתניהו, להגיע ל"ערכים" היא לצוק למוחותיהם של התלמידים אמת אחת ויציבה, אמת ז'בוטינסקאית (שאין לי באמת בעיה איתה, כל עוד היא מועברת יחד עם אמיתות אחרות).
האם בשיעורי הכלכלה שילמדו על ידי שלטונו של נתניהו יסבירו על זכויות עובדים, ועל כיצד התאגדות יכולה להשפיע על היכולת של התלמידים ללמוד? האם באותם שיעורים ילמדו כיצד אותו אדם יכול לומר היום ש"הטובים להוראה – מיון, הכשרה, והעלאת השכר של המורים" כשרק לפני שנה אמר כי "העלאת שכר המורים לא תפתור את המשבר בחינוך"? האם אדם שהציע לאסור בחוק על קיום שביתות יכול באמת לומר שתכני מערכת החינוך יהיו פוליטיים?
הרי ההצעה עצמה היא שערורייתית. אם שר חינוך כלשהוא היה כי "הדבר הראשון שנעשה הוא נוציא את האצ"ל והלח"י מספרי ההיסטוריה ונתמקד בדיאלקטיקה המטריאליסטית", לא היה בכלל עניין אלא להעיף אותו. נתניהו מציג את ז'בוטינסקי בתור ערכים, במקום להתמקד במה שחשוב באמת: חינוך של אדם שאינו חושב, ויכול להמשיך להגיד "היידה שרה".
אף מילה על הזמנת בלוגרים למסיבת העיתונאים הזו?
ככל שידוע לי, ההזמנה היתה לבלוגרים של ישרא בלבד. ואם לא, אז עצם ההזמנה של אנשים לשמוע את נתניהו היא לא סגולה למשהו מלבד רצון לשמור על האמת שלו.
היתה פנייה ממוקדת לבלוגרים שעוסקים בחינוך.
אני בוחן את זה בפרספקטיבה אחרת – יש פה חדירה של הבלוגים למרחב שהיה נחלת העיתונות המסורתית בלבד. יש בזה משהו חתרני בפוטנציה שמאפשר לדיווח החדשותי להתנתק מבעלי אינטרסים ששולטים בעיתונות הזרם המרכזי.
"להתנתק מבעלי אינטרסים ששולטים בעיתונות הזרם המרכזי"?
אז הם יתחברו לצינור של הדובר של נתניהו, מה ההבדל?
רק בשביל האיזון, קצת על הצד השני…
כרגיל, זה קצת דמגוגי להפוך אמירה כמו "נחזיר את ז'בוטינסקי לתוכנית הלימודים" ל-"ליצוק למוחותיהם של התלמידים אמת אחת ויציבה, אמת ז'בוטינסקאית".
לצערי הרב, תוכניות הלימודים מתעדכנות עם כל שר שנכנס. כמו שיולי תמיר הכניסה את הנכבה לתוכנית הלימודים והוציאה חלקים אחרים, כך גם נתניהו מתכוון לעשות.
זה אולי לא מתאים לך, אבל ככה זה בדמוקרטיה. רק כדי להרגיע אותך – גם כשזבולון המר היה שר החינוך, לא באתי לבית הספר כל בוקר עם כיפה.
לא. בשיעורי הכלכלה של נתניהו לא ילמדו את כל זה, כי כלכלה *באמת* לומדים באוניברסיטה. אני מקווה גם שלומדים רקע נרחב יותר מדעה של איש אחד.
שתי האמירות לגבי השכר אינן סותרות אחת את השניה. אני מסכים עם שתיהן – *צריך* להעלות את השכר, ו*לא*, עליית שכר בלבד לא תפתור את הבעיה (כמו שכתוב שכתבה שקישרת אליה). לדוגמה, לאפשר (רמנא ליצלן!) למנהלים לפטר מורים שאינם ראויים, שכיום מקבלים שכר עבור עבודות מומצאות רק משום שאף אחד לא מוכן לתת להם כיתה, אך אי אפשר לפטר אותם. כסף שיכול להיות מופנה למורים העובדים.
או ייעול מנגנון הפיקוח של משרד החינוך שהוא מנופח באופן לא פרופורציונאלי למספר המורים / תלמידים.
מעניין איך שינית לטובת הטענה שלך את "להגביל" ל"לאסור".
מהכתבה שקישרת אליה בנוגע לשביתות – "נתניהו הבהיר כי זכות השביתה תישמר". ההצעה אמרה להוציא את ההחלטה מידי הוועד, ולהעבירו לידי כלל העובדים. דווקא נשמע טוב. הרי מה שקורה היום זה שהשביתה נגמרת ברגע שה"דרג המחליט" מקבל הטבות. העובדים השובתים עצמם לא מקבלים הרבה…
[בהערת אגב, מה לגבי: "חוקים מסוג זה קיימים במדינות דמוקרטיות מובילות בעולם"? זה נכון?]
לגבי אם מישהו היה מכריז…
למה? יולי תמיר הכריזה שהיא מכניסה את הנכבה לתוכנית הלימודים. יוסי שריד (אם זכרוני אינו מטעני) הכריז שהוא מכניס את מחמוד דרוויש לתוכנית הלימודים.
אנשי הימין קמו בזעקה גדולה (כמו שעכשיו אנשי שמאל קמים בזעקה גדולה). לא העיפו אותם. למה שיעיפו אותם? זו הדמוקרטיה…
"חינוך של אדם שאינו חושב ויכול להמשיך להגיד "היידה שרה"".
נו, באמת…
אתה יכול לא להסכים איתו. זו זכותך. אבל זה ממש לא הופך את הדברים שלו ל"לא לגיטימיים".
ד',
לא אמרתי שיש בעיה עם ז'בוטינסקי. למיטב ידיעתי הוא גם חלק מתכנית הלימודים. הבעיה שלי היתה עם החלק השני של המשפט. לאחרונה שבדקתי, הנכבה לא היתה חלק מהתכנית.
שתי האמירות על השכר סותרות את עצמן כשנתניהו הבהיר ששכר הוא לא מרכיב רלוונטי עבורו לאיכות החינוך, וכעת כשהוא מריח בחירות הוא אומר אחרת.
שוב, ההצעה של נתניהו היתה לאסור על שביתות על ידי ועדים. ככל שאני יודע, כלל העובדים מיוצגים על ידי ועד שפועל למען זכויותיהם. האם "הוצאת הזכות" תאפשר לעובדים לשבות סלקטיבית?
[אני לא יודע לגבי שאר העולם, אבל לא נראה לי]
הדברים של נתניהו לא לגיטימיים כיוון שנתניהו לא רוצה לחנך לביקורתיות, אדם ביקורתי הוא לא צרכן טוב.
יהונתן,
אין מולי כרגע את הלינקים, אבל למיטב זכרוני, דווקא הנכבה נכנסה ללימוד.. יודע איפה? בבתי ספר הערביים, כך שאם לא היה לתלמידים סיבה לשנוא את היהודים – עכשיו תודות לתמיר, יש.
חץ,
נניח שהנכבה הוכנסה למערכת החינוך כדי שלתלמידים הערבים תהיה "ההיסטוריה שלהם".
עכשיו, האם לא התרחשו דברים כאלה או האם ההתעלמות שלנו תגרום לכך שהם יתרחשו שוב?
אני לא אומר שחייבים ללמד על כל מה שקרה (והבחירה המאוד בעייתית של מה שנקרא "היסטוריה" בישראל היא דוגמא: בית שני, גלות, שואה (לא מלחמת עולם שניה), הקמת ישראל, לא מלמדים על דברים אחרים). אבל אני די בטוח שלללמד אידיאולוגיה כלשהיא, לרבות הז'בוטינסקאית, זה דבר פסול לילדים (שבסך הכל מאמינים שכל מה שהמורה אומר הוא אמת).
אף אחד אין ציפיות כלשהן ממערכת החינוך הממלכתית היום. לכל היותר, שלא יפריעו לחינוך שהילד יקבל בבית. יותר ששחשוב לי שהילד שלי לא ילמד על הנאכבה, חשוב לי שהוא לא יידקר ושלא יתקל במורים למתימטיקה שישניאו עליו את המקצוע.
כשאני הייתי בכיתה י' שזה היה לפני כמה שנים, הייתה לנו מורה נהדרת לארץ ישראל שהיא גם ארכיאולוגית, והיו לנו שלושה ספרים ענקיים ללמוד בשנה או שנתיים, אז כמובן היינו בפיגור של חלק מהחומר והשיעורים היו ברובם כתיבה של מה שהמורה אומרת ולעבור על זה בבית – וכמובן שואלים שאלות ויש לפעמים טיולים – שהיו מאוד טובים – כמו למשל לראות שבירושלים יש כמה קברים במרחק מטר או שניים מכביש סואן – קברים ביזנטיים אם אני זוכר נכון.
בכל מקרה, הגענו בדיוק לחלקים ה"ערביים" שזה העות'מאנים וכדומה כשנודע לנו שהחליטו להוריד את כל הקטע הזה מבחינת הבגרות ובגלל שהיינו בפיגור לא למדנו את החלק הזה והמורה סיפרה לנו שזאת הפים הראשונה שהיא ראתה קיצוץ כזה גדול בבחינה – עשרה נושאים בערך בתקופה שבה הערבים דומיננטיים בחומר הלימוד.
הקיצוץ הזה מאוד חשוד ונראה לי שדי ברור למה הוא נעשה.
במדינה שמלמדת כחלק מההיסטוריה שלה שאדם מסוים אמר שטוב למות בעד ארצנו, בלי למצמץ אפילו לגבי הנכונות ההיסטורית של משפט במקום שהרגו את כולם ואם הוא בכלל נחוץ ללימוד או חשוב ללימוד או מידת הדיוק ההיסטורי שנהרס, אני לא מצפה להרבה.
גם דחו לנו הרבה דברים באמצע שנה בערך – לימוד על חיידקים למשל אחרי שקנינו את הספר שהיה מאוד קצר, ולימוד חינוך מיני כמה שנים – למדתי על חינוך מיני כשילדים הלכו למסיבות והשתכרו וחלקם כבר עסקו בסקס – אני לא אבל יכולתי כבר לכתוב סדרת ספרים על סקס בעבר ובהווה באותו הזמן.
גם השיעור היה צחוק והדבר הכי רציני בו זה העובדה ששיער הערווה בצבע שיער הראש.
למדתי את זה בבית ספר מסורתי שאני מניח שקיבל תרומות כי ראיתי כמה פעמים שמארחים אנשים מהעולם אחרי שעות בית הספר ומראים להם את המקום.
זה בית ספר מסדרת כל ישראל חברים והיו בו עוד דברים גרועים אבל זה בגלל רמת הרציניות של מורים או יותר מדי רציניות (מורה לכימיה שהשאירה אותנו מאוחר בשעה מסוימת ולא לימדה אותנו כי היא ריכלה עם חלק מהתלמידים וזה גרם לפספוס הסעה ישירה לבית, ומורה לביולוגיה שלימדה אותנו שאם חותכים משהו הקטע שלו שנוגע באוויר גודל ולימדה אותנו את זה אולי 8 שיעורים כל פעם מחדש)
גם הספרים שנבחרים בעיקר לילדים בכיתות א עד ו הם ממש ממש גרועים כמו למשל ספר לאנגלית שההסברים שלו לא מובנים כשיש ספרים שהוכיחו את עצמם כבר כמה שנים טובות.
ואני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל אבא שלי מתלונן על שינוי תוכנית הלימודים של מתמטיקה ולפי ההישגים שלי ושל אנשים בשכבה שלי אני מניח שהוא צודק – שהספרים הקודמים היו הרבה יותר טובים.
למה לא עולה בדעתו של אף אחד שהמדינה תוציא את ידיה מן החינוך, כמו גם מרב התחומים האחרים של חיי האזרחים? למה שאני לא אוכל לשלוח את הילד שלי לבית ספר שם מלמדים על ז'בוטינסקי, ואתה תשלח את שלך לזה בו מלמדים על הנכבה, ופלוני ישלח לזה בו מלמדים את הכל ביחד? ומה זה עניינה של המדינה אם העובדים שובתים או לא? מי שרוצה לשבות, שיבושם לו, ומי שרוצה לפתר את השובתים, שיבושם גם לו. עד מתי המדינה תהיה האומנת שלי, ותגיד לי מה מותר לי לעשות עם כספי ומה לא, מה ואיפה מותר לי לעשן, ואיך לחנך את ילדי? מיהו בכל נתניהו, ומיהי בכלל יולי תמיר?
אליסה – נשמע מצויין. באמת, איך לא חשבנו על זה קודם?
אני אגיד לך מה: את תתחילי עם החופש הנפלא הזה עכשיו, ואנחנו נצטרף אחר כך. אבל תעשי לי טובה, לחולים שאין להם כסף לשלם על התרופות שלהם, את תגידי שנגזר עליהם למות אפילו שהחברה שלנו עשירה. כאילו, לא כל כך בא לי, ואת מאמינה כל כך בחוק הג'ונגל, אז בטח תצליחי לשכנע אותם שבלי תחרות חופשית לא יהיה לחברות התרופות אינטרס לפתח תרופות.
אלעד, אני אתעלם מהסרקזם שבא למלא מקום של דיון אמתי, ואצביע רק על כך שגם היום לחולים העניים אין כסף לתרופות מעבר לאלו שהמדינה, ברב גדלות נפשה, מחליטה להקציב להם. אתה (וגם אני, וכולנו) תמיד מוזמנים לתרום מכספינו מרצון לאלו החלשים יותר מאתנו. הסיבה היחידה שייתכן שזה לא יעבד זה שתטען שאף אחד לא יתרום מרצון. במקרה כזה תשובתי תהיה "דבר בשם עצמך".
הבעיה היא פשוטה: מי משלם על תשתיות?ניקח לדוגמא את בתי הספר: בהנחה שההורים צריכים רק לממן את משכורות המורים ולא שום דבר אחר(מחשבים, ספרים לספריה, טיולים,…), ובהנחה שהמשכורת הממוצעת של מורה תהיה 5,300 ש"ח(וסביר להניח שהיא תהיה יותר), כל משפחה תצטרך להוציא 1,325 ש"ח בשנה על לימודיו של כל ילד לפני שקנו עט אחד.זה נטל שרוב המשפחות העניות יותר פשוט לא יכולות לעמוד בו, לא משנה כמה ירצו.כך שבסופו של דבר ללא מערכת בתי"ס ציבורית נמנעת מילדי משפחות עניות האפשרות לרכוש השכלה, ולשפר את מצבם.
נ"ב- יונתן, משום מה כפתור שליחת ההודעה לא מופיע אצלי במוזילה.
אולי זה היה ככה בעבר אבל כיום כבר לא משנה לאנשים כל כך לגבי עניים.
יש מגמה בבתי ספר להתחיל להכריח אנשים ללבוש בגדי בית ספר ואז צריך לקנות כמה והם עולים הרבה.
הם יצטרכו לקנות כמה בגדים כי אחרת הם יעשו כביסה כל יום וכנראה ביד אם אין להם כסף למכונה או לא רוצים לבזבז כסף על מים + חימום + חשמל
בבית הספר שלי דחפו בגדי בית ספר (כשבעבר זה היה רק בספורט) בטענה שזה יעזור לעניים להרגיש יותר טוב וזה פשוט בולשיט
יש כמה מרכזי תרומות בגדים ואני בספק שבאפילו אחד מהם תמצאו בגד בית ספר משומש – ואלו לא בגדים גרועים ממה שראיתי. הם לא מלוכלכים או קרועים. יכולת לבוא לשם ולאסוף כמה בגדים ולבוא איתם לבית הספר ולדאוג רק לקניית חולצת הספורט שהיית יכול להשיג ממישהו שלמד שם לפני כמה שנים בזול – חלק מהאנשים במקום לקנות חולצות לקחו חולצות של קרובים או משפחה.
לגבי הספרים – משנים אותם כל הזמן בלי צורך, ובעבר יכולת לדעת שרוב הספרים שאתה צריך הם בבית ואולי תצטרך ספרי עבודה חדשים – ותוכל גם לקחת ספרים מאח או ממכרים כמו שאני וחלק מהאנשים שאני מכיר עשו (השאילו ממכרים)
כיום רוב הספרים חדשים שזה אומר שיהיה קשה למצוא גרסאות משומשות שלהם בחנויות הספרים, ושיהיה קשה להשיג בחינם ממישהו שרוצה לפנות מקום, או בהשאלה לשנה או לחלקה עד שתמצאו משומש.
בית ספר ציבורי לא בדיוק עוזר לעניים.
לגבי הרעיון של חינוך לפי איך שרוצים – יש בתי ספר דמוקרטיים אבל כמות מועטה שורדת.
שם אין תוכנית קבועה – התלמידים והמורים בוחרים מקצועות ומה שמעניין אנשים ללמוד.
בבתי ספר רגילים יש את ועדת התלמידים שהם כמה תלמידים שנבחרו מכל שכבה, אבל מהניסיון שלי איתם הם מתקפלים לכל הצעה ולא מייצגים את התלמידים בצורה טובה (כמו למשל בבגד תואם שבו הם פשוט קיבלו את זה למרות הטיעונים הגרועים)
וקפיטליזם זה חוק הג'ונגל. משכורת מינימום נועדה רק להמשיך לקיים אדם אחד מאוד בריא בדוחק. אם אתה חולה או עם ילדים המשכורת הזאת לא ממש מספיקה.
זה חוק הג'ונגל עם תוספות שימשיכו לקיים אותו – שהניצול לא יוכל להיות יותר מדי גדול כדי שעובדים לא ימרדו כמו שהם עשו בעבר. הם רק יעמדו עם שלטים וילקקו לממשל שלא שם עליהם.
ולחברות תרופות אין אינטרס לפתח תרופה אם אין לה שוק גדול עם הרבה כסף. מי שלא עשיר ורוצה תרופה שתעזור לילד שלו צריך לחפש קשרים שלא ברור אם הם חוקיים, ולקנות מאנשים פרטיים תרופות שהם מביאים בעצמם שזולים יותר מלקנות בבית מרקחת. וזה מניסיון לצערי.
לגבי תרומות – זאת דרך לממשל לא לדאוג לאנשים שהוא אמור לשרת. הוא יחכה שתצוץ עמותה כלשהי שתטפל במה שהוא אמור לטפל, אבל לא יהיו הרבה תרומות מכיוון שבקפיטליזם הרעיון הוא לרכז את הכסף אצל מיעוט ושהוא ינזול למטה.
הרעיון פעם היה שאם אתה מתחיל בעבודה קטנה במפעל כלשהו אתה יכול לעלות עד למעלה, ולא יפטרו אותך בשביל למנוע קביעות או ישאירו אותך באותה משרה.
בגדול הגישה של המתנגדים לקפיטליזם מבוססת על הרעיון שאדם לאדם הוא זאב (חוק הג'ונגל שהוזכר לעיל, תוך התעלמות מוחלטת מכך שגם בין חיות ה"לא תבוניות בטבע קיים שתוף פעולה). הדבר מפליא אותי כל פעם מחדש, כי מן ההנחה הזו צריך להשתמע אחד מן השניים: או שהדובר מעיד על עצמו כעל "זאב", או שהוא מחשיב את עצמו ליוצא מן הכלל, אחד מבני האנוש המעטים בים של "זאבים". שתי ההנחות לא נראות לי מציאותיות.
המציאות היא הרבה יותר מורכבת מכך, אבל בגדול ניתן להגיד שבכולנו יש יסודות של "זאבים" ושל "כבשים" (או איך שתקראו לאנשים הטובים והנדיבים שתמיד מוכנים לעזור לזולת הנמצא בצרה – אולי דולפינים?). יותר מכך, גם לאלו בינינו שאינם בדיוק כבשים, יש נטייה ברורה להתנהג ככאלו במצבים מסוימים, בעיקר כשכדאי לנו. על כך מבוססת הגישה הליברלית קפיטליסטית (לא לבלבל עם התאגידיזם שיש לנו כיום). הגישה הזאת אומרת שהדרך הטובה ביותר להוציא את הטוב שבבני אדם היא ליצור מצב שבו יהיה להם כדאי לעשות זאת.
אז אתן רק דוגמה אחת שנוגעת לנושא החינוך שהועלה כאן. בית ספר פרטי באמת (בלי פיקוח ממשלתי כלשהו, למעט אולי מניעת אלימות) הוא עסק לכל דבר. בתור כזה, הוא רוצה למשוך אליו כמה שיותר לקוחות, שהם התלמידים והוריהם. כדי לעשות זאת, הוא רוצה להוציא לעצמו שם טוב, כלומר בעיקר רמה גבוהה של מורים ותלמידים. הקטע של המורים הוא די ברור, והועלה כאן כבר נושא התשלום: אם אתה רוצה מורים טובים, אתה צריך לשלם להם טוב.
הקטע של התלמידים הוא פחות טריביאלי. האמת הלא כל כך מדוברת היא שיש תלמידים שגם המורה הכי טוב שבעולם לא יכול להם. זה לא אומר שהם רעים או טיפשים, אלא שפשוט יש ילדים שהמסגרת האקדמית לא מתאימה להם. מצד שני, ילד חכם שאוהב ללמוד הוא חלום כל מורה, והופך את עבודתו לתענוג. אני באופן אישי מכירה ילד כזה שכל מורה שהוא היה אצלה היתה מוכנה ללמד רק אותו, עבור חצי מהמשכורת הממילא זעומה שלה.
מצד שני ראו את מייקל פלפס. בחור שלכל הדעות הצליח בחיים, בתחום שאין לו שום קשר לבית ספר, כי הוא שנא בית ספר מאז ומתמיד. אבל אם יש ילד עני אך מוכשר ואינטליגנטי מאד ושמאד רוצה ללמוד, יש לבית הספר אינטרס לקבל אותו בתשלום מופחת או אפילו בחינם (זכותו של בית הספר תהיה לדרג את שכה"ל לפי הכנסת הורים כמו גם יכולתו של התלמיד, או לפי כל אמת מידה אחרת שנראית בעיניו), כדי להעלות את רמת בית הספר.
ד"א, דבר זה לא מצוץ מאצבע, מערכות כאלו היו קיימות בעבר, ראו למשל דוגמאות אצל דיקנס. גם סבתא שלי בעיירה בבלרוסיה בתחילת המאה הקודמת למדה ללא תשלום, כי לא היה ממה לשלם, והמורים והתלמידים התעקשו שיתנו לה להישאר. צריך גם לזכור שתופעת בתי הספר ההמוניים, אם ממשלתיים, ואם פרטיים, היא יחסית חדשה, והייתה מצומצמת מאד עד לתחילת המאה ה-20.
כאשר למדתי היסטוריה בתיכון זה היה קצת אחרי המהפך של 77. בדיוק די זמן להכניס את ספרי ההיסטוריה של תוכניות הלימודים המעודכנות, שאפשרו לנו ללמוד את "קיר הברזל", אבל לא די זמן כדי שהמורים יוותרו במקביל על הספרים שהם היו רגילים ללמד מהם. אז היו לנו שתי גרסאות ומה שלמדתי מזה היה שיעור מצויין: לא להאמין לספרי לימוד בהיסטוריה.
כל מערכת החינוך הזו נוסעת באזימוט 180, הבן אדם רוצה להחזיר אותה ל- 0 ואתה מתווכח על 5 מעלות ימינה או שמאלה :-).
בוא קודם כל נחזור לאיפה שהחינוך שלנו היה לפני כמה וכמה שנים טובות.
חינוך הוא לא יציקת מידע, אלא רצון לידע.