עובדה: למדינת ישראל ישנה הנהגה נאורה, כזו שמייצגת את מגוון הדעות והתפיסות בה ומנסה להשכין אווירת פייסנות בין כלל הזרמים.
הייתכן?
מנהיגות זו אינה מנהיגות נבחרת, אלא מנהיגות ממונה – בית המשפט העליון. בית המשפט הינו לא יותר מאשר פקיד חוק ומטרתו לשרת את העם; אך מה לעשות, כמו ב"כן, אדוני השר", גם כאן על הפקידות לקחת יוזמה ולתקן את אשר הנבחרים עושים בשוגג. מתוך קריאה מעמיקה של רוב פסקי הדין המשמעותיים של בית המשפט העליון בשנים האחרונות, אני יכול להתחייב כי אין פסק דין אחד שיצא מחוץ למסגרת החוק.
אפילו ההכרה בגיורי "קפיצה" משבוע שעבר, עדיין נעשתה במסגרת החוק. חרף הביקורת, חרף הטענה כי הדבר יוליד שימוש מחדש ב"ספרי-יוחסין", בל נשכח שמדינה אינה דת, אלא דת-אזרחית (תודה לליאור ברשק שלימד אותי את המונח), גם לדת זו ישנם טקסים וישנם דרכים להכנס ולצאת ממנה. בדת האזרחית יש הגנה על קבוצות המיעוט ולא עריצות של קבוצות הרוב, שכן ידוע שמי שהיה מיעוט יתעתד להפוך לרוב (וכך בנויה ההיסטוריה של עם ישראל לאורך השנים, על הבן החלש שמתחזק ושולט).
המאמינים האורתודוקסים בדת האזרחית, במקרה שלנו, הם החילונים ה"כופרים", בעוד שה"כופרים" בדת האזרחית הם למרבה הפלא האורתודוקסים. אלו מפחדים ממנה ומסרבים לסור למרותה – הם מחוייבים למספיק מצוות ותפילות בכדי להתדיין בזוטות כמעשי העוולה הארציים הללו. הכופרים בדת האזרחית הם בדרך כלל דווקא אלו שמעוניינים להכחידה. וכך מסתמן שבמדינה של שלטון החוק, יש לקנות את מפרי החוק בכסף.
ביום שישי האחרון הפגינו העוסקים בפיטום אווזים כנגד הפגיעה בעיסוקם, בטענה שאין צורך לסבסד את החקלאים, כיוון שאלה מסוגלים לדאוג לעצמם. אך באיזה מחיר הם דואגים לעצמם? במחיר של הכפפת סבל לבעלי חיים תוך מטרה לשים קץ לחייהם המיוסרים. מדוע מדינה שומרת חוק צריכה לסבסד פעולה כזו? מדוע אנו צריכים לשלם לפרט בכדי שיעסוק בעיסוק חוקי? דומה הדבר לתשלום אתנן לבעל קזינו על מנת שימיר (ילבין) את משלח-ידו לבעל אולם אירועים. האם המדינה תצטרך לשלם על הפסד ההכנסה השחורה (הלא מוצהרת) שלו?
כך היה עם המִתְנָכַלִים, אלו בקשו פיצויים בעבור אבדן כח העבודה הזול של הפלשתינים עת שיעזבו את בתיהם ויקבלו פיצוי הוגן (ואף יותר מזה). האם שוב המדינה צריכה לשלם בעבור אלו שמפרים את החוק בצורה בוטה? הפיצוי למתנכלים הינו שגוי מיסודו, אולם מרבית העם תומך בו בכדי למנוע טרור ופילוג בעם.
חדשה לי לכם. הפילוג כבר התרחש, מזמן ולפני שנים רבות, עת שפלג אחד הלך בדרכי נעם ובחר את האהבה, קדושת החיים וזכויות האדם, והפלג השני בחר ללכת בדרך כוחנית, אלימה ודורסנית על יסוד מילה אלהית שלא נכתבה מעולם. בשם מילה זו רמס ורמש את כל אשר עמד מולו, תוך כדי שחלק מקרבנותיו הפכו להיות מעריציו המושבעים ביותר; אלה הוקסמו מכוחו ומיכולתו להשיג דברים, עד שהבינו את שאומרת תורת המשחקים – מול אויב פייסן שחק כזאב, ומול אויב זאב שחק כזאב, רק כך תוכל להבטיח את נצחונך.
אולם תורת המשחקים היא תורה מתמטית, וכמו ה-תורה, מתאימה היא לחלק מהבעיות ולא למכלול. האם תתכן קדמה כלשהי במקרה של אדם לאדם זאב? כנראה שכן, כיוון שכל ההמצאות הטכנולוגיות היו בעצם נחלת מכונות המלחמה, שפיתחו אמצעי לחימה על מנת לנצח בקרב. אולם כיום, בעידן של מלחמות כפתורים, אין עוד לאן לשפר את הטכנולוגיה, ולכן המלחמה לא תקדם אותה אלא תהרסה.
יש מלחמה בחוץ, המלחמה היא קיומית מתמיד, והיא על שאלה אחת ואחת בלבד – האם לשמור על החוק או לאו.