שפה בעתיד בדיוני

אולי עתיד השפה שלנו, הסיכוי שלה נתון בידי המתרגמים. ולא סתם המתרגמים, אלא נקודתית אלו אשר מתרגמים ספרות מדע בדיוני (וגם כאן).  אני בעיצומה של הקריאה השנתית של "חולית" (כן, אני עדיין אומרת "חולית" ולא dune, כפי ששמעתי אנשים אומרים, כאילו זה ברור יותר). העולם המתואר בספר, כמו ברוב ספרי מדע בדיוני מושתת על ההיסטוריה האנושית שאנו מכירים ומתפצל ממנה הלאה לכדי עתיד טכנולוגי בדוי. העתיד הטכנולוגי מוביל בהכרח למציאות חדשה בכל תחום אפשרי, החברתי, הדתי, הבינאישי ולכל הדברים החדשים שנוצרים בעתיד ושקיימים בו, בין אם טכניים או אנושיים הסופר קורא בשם.

אם הספר זוכה לחסד (או לשפטים, תלוי את מי שואלים), הוא עובר תרגום לעברית, והמתרגם מוצא את עצמו מול מילים שאינן קיימות עדיין בשפה העברית, עבור דברים שלא התגשמו עדיין, ואולי גם לעולם לא יתגשמו.

זו עבודה קשה הרבה יותר מעבודתה של האקדמיה ללשון עברית. שם הם יושבים מול דברים קיימים, בוחנים אותם מכל כיוון ומחליטים על מילה חדשה. המתרגם צריך לתאר בעיני רוחו את כוונת הכותב, כיצד הוא מאמין שהדבר נראה ולקרוא לדבר בשם. זהו "עקלתון", האדם הזה הוא "מנטאט". אם אחזור עכשיו עם ראייה זו אל הספרים של אייזק אסימוב, כמה מילים שהיו חדשות אז אגלה שהפכו לחלק מהשפה היומית שלנו?

כפי שירון לונדון בתוכניתו הברוכה והמאלפת רומז, כוחה של השפה העברית הוא דווקא בגמישותה. שם הסיכוי שלה לשרוד ולחיות באמת. השינוי שלה הוא בלתי נמנע. היא היתה תיאורטית זמן רב מידי בשביל שהמפגש שלה עם המציאות ישאיר אותה ללא שינוי. ואם נחזור אל חולית כדברי מגדת האמת הקיסרית:

"הנכנע הוא השולט…קנה הסוף נכנע לרוח ומוסיף לשגשג עד שיום אחד יהיו קנים רבים, מחסום בפני הרוח."( חולית, פרנק הרברט, תרגומו של עמנואל לטם, עמ' 37)

אם אי פעם יגיע העתיד שאחד מהספרים הללו צופה, האם נדע להשתמש במילים שכבר קבענו, או שמא נכנע ונשתמש במונחים שאינם בשפתינו? בעתיד המתואר על ידי חולית, התשובה כבר ידועה. באותו עולם הרחוק מאיתנו עשרות אלפי שנים, מרחק טכנולוגיות שעדיין לא גילינו בכלים שטרם בנינו, הסיכוי הגדול של האנושות הוא kwisatz haderach. באותו עולם, העברית שורדת.

20 תגובות ל-“שפה בעתיד בדיוני

  1. אני ממש אוהב את סדרת הספרים הזאת, אני מחזיק בבית את כל הסדרה הישנה וקורא אותם מדי פעם מחדש.

    את חולית לא קראתי באנגלית אבל קראתי שיש מושגים שבאנגלית היו שגויים ובעברית עמנואל לוטם תיקן אותם, מה שהופך את חולית לכנראה הספר היחיד שהתרגום שלו מוצלח מן המקור.

  2. בניגוד לדעה הרווחת, אני חושב שכוחה של השפה טמון לא רק באוצר המילים שלה אלא ביכולת שלה להביע רעיונות.
    יש בישראל מאה אלף בלוגים, והם אלה שישמרו על השפה העברית, כי לא כל כך חשוב באיזו שפה קראת את חולית, חשוב באיזו שפה כתבת את יומן-הקריאה אודותיו.
    יהיה בסדר :)

  3. אחד הדברים הכי נחמדים לדעתי ב"חולית" (הספר האהוב עליי) הוא העובדה שהתרגום לעברית נותן תחושה מדוייקת למדי פשוט בגלל שכל כך הרבה מהמושגים בו מקורם ממילא בעברית או ערבית (כשם שיוחאי מציין שם למעלה).

    עם זאת, אני חייבת לציין שהפסקתי כמעט לחלוטין לקרוא מד"ב בעברית, אי שם בגיל 14 (או שמא 12?), לאחר שקראתי את אחד מספריו של אסימוב (בתרגומו של לוטם, למיטב זכרוני) ולקח לי דקות ארוכות להבין מה זה לעזאזל "נפצר" (blaster). אם כבר ממציאים מילים, הרי שמוטב שאלה יתארו כהלכה את האובייקט עצמו, במקום ליצור מונח שאין כמעט קשר בינו לבין כלום.

    במבט לאחור, כשאני מנסה עכשיו להכניס את עצמי לנעלי המתרגם, אני משערת שהוא בחר במונח הנ"ל כהלחם מוזר בין "נפץ" לבין הסיומת er שהגיעה מן ה"בלאסטר" המקורי (אלא אם כן יש איזה רשת"ב צה"לי שאני מפספסת כאן?).

    המונח המוזר הזה הטריד אותי כל כך בזמנו שבסופו של דבר הגעתי למסקנה שיש כאן כשל בקנה מידה כזה שפשוט איבדתי כל רצון להמשיך ולקרוא ספרות המתורגמת לעברית, ובעיקר מדע בדיוני. לפני כמה שנים ראיתי את לוטם בכנס אייקון וממש רציתי לזנק עליו בזעם ולצעוק עליו שהנערה שהייתי פעם עדיין כועסת על כך שהוא ממציא מילים מחורבנות.

  4. עמנואל לטם, במקרה הזה, הוא מתרגם בחסד עליון שהצליח בכשרון רב להעביר את רוח הספר גם לעברית. במובנים מסוימים היתה לו עבודה קלה – יש המון מילים בעברית ובערבית בחולית (וזה מצחיק לפעמים לקרוא אותן באנגלית ולראות את התרגום השגוי שהרברט נתן להן – גם אם בכוונה). מצד שלישי אני קוראת את חולית באנגלית ורק ריפרפתי בעברית. ושרון, זה גם הספר האהוב עליי! הקדמת אותי!!!

    ולגבי העברית: סתם לדוגמא. באחד הספרים, נדמה לי שבראשון או בשני, סטילגאר מזמין קפה משירות הקפה שלו. הוא פונה ל-Hara (גם כן שם נתנו לה) ואומר לה Kaweh Wahid. עכשיו ברור לכולנו שהוא אומר "תביאי קפה אחד", אבל הרברט מתרגם את זה: "הביאי לנו קפה". בכוונה? לא יודעת. ויש עוד מלא כאלה.

    ומה יותר טוב? בנות גשרית או Bene Gesserit? שהרי בנות זה נקבה, ומתייחס טוב יותר לנשים. Bene זה זכר, "בני". ומה עדיף? Spice או מרקוח? מה מתאר את הדבר טוב יותר? Fremen או דררים?

    כמובן, אני יכולה להיכנס פה לדיונים אינסופיים על הספר האהוב עליי ביקום הידוע לאנושות. אבל לא כולם חייבים לסבול :)

  5. קודם כל, מעולם לא חשבתי שלמתרגמים של הז'אנר האהוב עלי יש כ"כ הרבה כוח. אני נלחם עם עצמי: מצד אחד אני מקווה שזה לא נכון, כי יש נטייה אצל חלק מההוצאות ההוצאות לשכור מתרגמים עלגים לחלוטין(ראו ערך בועז וייס ו"דרקונים של להבת קיץ"), אבל מצד שני אני מקווה שזה כן נכון כי כל המתרגמים הטובים שיצא לי להכיר במסגרת כנסים הם אנשים שהשפה שלהם עשירה בצורה מאוד יוצאת דופן.

    שרון- אני הפנתי מיד שנפצר הוא איזשהו כלי נשק שיור ו"מנפץ" דברים, למרות שללוטם, כמו לכל מתרגם, יש מדי פעם הנפצות. ואני מקווה שאת עדיין קוראת מד"ב מקורי בעברית?

  6. אה, ובאמת שכחתי להוסיף: "חולית" הוא אחד מספרי המד"ב הגדולים של כל הזמנים, ומאוד מאוד בזכות. כל פעם שאני קורא איתו אני יוצא עם עוד משהו, קטן או גדול. אבל שאר הסדרה, לצערי, לא ממש מתקרבת לקרסוליו- ואל תזכירו את התועבות שהבן פרסם.

  7. עופר, ששת הספרים הראשונים, המקוריים, של הרברט האב הם מדהימים. אני יודעת שהרביעי קשה לצליחה, אבל החמישי (ובמיוחד השישי) מחזירים עטרה ליושנה – וביחד מדובר ביצירה מדהימה. הספר הראשון הוא מדהים, אבל הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו. היצירה היא שלמה רק כשמסתכלים על כולה :)

  8. רויטל, אני אנסה לתת להם הזדמנות שניה מתישהו כשיהיה לי יותר זמן, אבל אני לא אופטימי. ההערכות שלי הולכות ככה:
    הראשון: קלאסיקה, כל חובב מד"ב חייב לפחות לנסות לקרוא.
    השני: טרחני, ומשעמם כדי כך שלא סיימתי אותו מעולם.
    השלישי: נחמד אבל לא עומד בסטנדרט שהראשון הציב
    הרביעי: לא קראתי, ממגוון סיבות
    החמישי: כמו השלישי- נחמד אבל לא קרוב להיות קלאסיקה.
    השישי: תמוה, מסתיים בצורה שאני אישית לא ממש מבין.

  9. עופר – הבעיה עם השישי היא שפשוט, מה לעשות, והיה אמור להיות שביעי. אלא שפרנק התפגר קלות וכך נמנע מאיתנו סיום (או שמא רק עוד המשך?) הולם לסאגה, וקיבלנו במקום זה את האשפתונים של הרברט ג'וניור בשיתוף עם כותב הפאנפיקשן המזעזע ההוא.

  10. יוחאי,

    זה דווקא נושא מעניין – איך יכול המתרגם לתקן את השפה של ספר מדע בדיוני? אולי העיוות היה כוונתו האמיתית של המשורר? דווקא בנקודה הזו אני חושבת שעמנואל לוטם חטא לתפקידו, ולקח לעצמו חירות רבה מידי.

    אבי,
    יכולתה של השפה להביע רעיונות קשור לעושרה ולבסיס אוצר המילים שלה (כמה מילים יש לנו על מנת לתאר חום? כמה מילים יש לאסקימוסים על מנת לתאר שלג?)
    הבלוגים ללא שמץ של ספק עוזרים לשמור על העברית נושמת, אבל לא רק הם – אלא כל חומר כתוב אחר בשפה העברית.

    שרון,

    קצת קשה אז נשברים?! סתם. האמת היא שאני יכולה להבין את התסכול. וד"א אם תרגום גרם לך לכאלה אמוציות, אולי מדובר כאן על כשרון חבוי שטרם מוצה?

    רויטל,

    אם נחזור למה שאמר יוחאי – מה זאת אומרת "הרברט מתרגם?" הרי מדובר בשפה שלו בעולם עתידי, שיכול להיות שהיא מבוססת או נובעת מהעברית או הערבית המוכרות לנו, אבל זה לא אומר שאנחנו יודעים בוודאות למה הוא התכוון.
    וכן, אין ספק שזהו הספר האהוב עלי בייקום.

    בועז,
    רומח הדרקון רולז!!!

  11. יוחאי, נראה כאילו אי הדיוקים בתרגום אינם מכוונים – לפחות בחלק מהמקרים. כשמדובר על מושגים מופשטים, כמו "קפיצת הדרך" או "ערפל" – עוד מילא. אבל במונחים אחרים, הוא נותן משמעויות קרובות מאוד, שלא ברור למה בכלל השוני. למשל – ichwan beduin. הרברט מתייחס לזה כאל "band of brothers" ומדלג על הבדואים. ואילו ג'יהאד דווקא מקבל את משמעותו המדויקת. גם מילים וביטויים קטנים אחרים מתורגמים בצורה מדויקת, ועל פניו אין שום סיבה לחוסר הדיוק האחרים – מלבד סתם חוסר תשומת לב. השפה בספר היא חלק חשוב, אבל הרברט לא המציא שפה חדשה כמו טולקין, אלא רק משתמש בה ככלי לצבוע את העלילה והדמויות, לעשות את הכל קצת יותר אקזוטי.

    ולגבי הספר השישי, שאכן נגמר בחידתיות, בעיניי זה חלק מהקסם. אפשר לשבת, לדון ולתהות מה היה אמור להיות הסוף (בריאן הרברט חושב שהוא יודע, אבל הוא אידיוט אז זה לא נחשב), אבל לעולם לא נדע באמת. ככה זה בחיים :)

  12. רויטל – אני אמרתי שזה טוב שעמנואל לוטם תיקן את המושגים.

    אילאיל – שפה אמורה להעביר רעיונות על ידי שימוש במוכר כדי להעביר את החדש, אפשר לשלב בפנים חדש אבל במידה.
    לא נראה לי שפרנק הרברט טעה בכוונה, לדעתי הוא רצה להעביר רעיונות עם מושגים קיימים ורעיונות חדשים.

    באופן אישי אני מוצא את הספרים שלמים רק בתור סדרה, אני לא מצליח לראות אף אחד מהם בתור עצמו, אני מאוד אוהב לקרוא את הסדרה מהראשון עד לאחרון ואז שוב את הראשון, זה מאוד מעגלי.

  13. אני חושב שהבעייה נעוצה בגורמים הרבה יותר בעייתיים מאשר רק בתחום המדע הבידיוני, אז תסלחו לי שאני מסית את הדיון לנושא קצת יותר מיינסטרימי :-)

    אבל בכל זאת, אם מישהו יטרח לרגע להביע דעה על תרגום של שמות של סרטים (ראה ערך The Rock=הפריצה לאלקטרז, Slumdog Millionare=נער החידות מבומביי) הוא יבין שאנחנו מצויים במרכזה של בעייה הרבה יותר גדולה מזה.
    זה נכון שלמצוא מילים בעברית עבור מושגים שעדיין לא קיימים במציאות זה אתגר רציני, אבל כשמנסים לתרגם ספר מציאותי ואמיתי כמו Think and Grow rich של נפוליאון היל והתרגום נראה במקרה הטוב כמו אוסף של מילים שלא קשורות אחת לשנייה, אז המצב שלנו הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו חושבים…

    שלא תבינו לא נכון, אני מאוד אוהב את השפה העברית (ולראייה הפרויקט הטכנולוגי הגדול הבא שלי יהיה על טהרת העברית), אבל לדעתי יש דברים שיפה להם להישאר באנגלית ולא צריך לקלקל… (ראה ערך סדרת שר הטבעות :-))

  14. אילאיל, דיברת אלי? כי מבחינתי רומח הדרקון הוא חטא נעורים, בימים אלה אני לא חושב שהוא אפילו בידור טוב- לזה יש לי את אדינגס וברוסט(לא בראסט!!!).

    שרון, לא לא זכרתי לגבי השביעי שהיה אמור להיות- אבל מצד שני שנים גם לא ידעתי שזילאזני תכנן חמישיית אמבר נוספת.

  15. אילאיל: אין דבר כזה "חרויות רבות מדי". טוב, זה לא נכון. אבל כל עוד העבודה נעשית מתוך שילוב של כישרון וכוונות טובות (השילוב הכרחי, כי יש יותר מדי מקרים בהם רק אחד מהגורמים קיים), תפקידו של המתרגם הוא ליצור מחדש את היצירה באופן הטוב ביותר בשפה אליה הוא מתרגם. העבודה שעמנואל עשה ב"חולית" קרובה מאד למושלמת, בעיני. טובה יותר מהעבודה שאני עשיתי בכל אחד מכשלושים הספרים שתרגמתי.

    יניב: שמות של סרטים לא מתורגמים. נקבע שם עברי – או "עברי" בחלק מהמקרים – על ידי המפיצים, שהם אנשי שיווק.

    עופר: בראסט, בראסט. הוא חזר הביתה, ושמו חזר לתרגום המקורי ברגע שהוא עלה על המטוס.

  16. דידי: שמות לא מתרגמים, מתעתקים אותם פונטית. ולכן הוא יישאר ברוסט עד להודעה חדשה.

  17. יוחאי,

    אני לא קראתי אף אחד מהספרים האחרים, כך שהספר הזה שלם ועומד בפני עצמו עבורי. להיפך, דווקא ובהתייחסויות שלו לעתיד באופן פתוח יש חלק גדול מהקסם.

    יניב,

    נקודה נהדרת – איך לקחו את הסרט המופלא stand by me והפכו אותו לפנינת הפורנו "אני והחבר'ה"? אבל התחום הזה הוא באמת פרוץ וחסר אחריות. דרך אגב, לטעמי לפחות, התחום בו דלות התרגום בארץ ניכרת במלוא מערומיה היא דווקא בספרות המתח המתורגמת, שם שוחטים את העלילות על בסיס דו שורתי, ולעיתים רק אם אני מתרגמת לעצמי סימולטנית את המשפטים חזרה לאנגלית אני מצליחה להבין את הסיפור. עבודת המתרגם הרי היא לא להיות בבילון, או מילון אקספורד, לא די לתרגם את המילה נכון, אלא באמת (כפי שדידי מעיר) להעביר את רוח הדברים, אולי לעיתים על חשבון הדיוק בתרגום מילה נקודתית.
    ולגבי שר הטבעות – את המתרגמת המופלאה של שר טבעות הכרתי באופן אישי, ואני יודעת כמה אנרגיה וכמה רגשות ואהבה היא הכניסה אל התרגום של יצירת המופת הזו לעברית. אני חושבת שהמקרה של שר הטבעות הוא מקרה פרטי ומיוחס, טולקין ברא שם עולם חדש, שהיום אני תופסים אותו וחלקים בו כמובנים מאליהם, אבל כל תרבות הפנטזיה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום נובעת מאותו חור באדמה בו גר ההוביט. השפה העברית שלנו דווקא מהווה דוגמא מצויינת לאיך תרגום טוב מכליב מילים חדשות אל תוך השפה, גם אם היום אנו אומרים אלפים ולא בני לילית, עדיין אם הטרילוגיה הזו לא היתה מתורגמת לעברית לטעמי היינו מפסידים.
    אני לא חושבת שיש דברים שראוי שישארו בשפת המקור, אבל אני כן חושבת שההמרה התרגומית מעבדת בהכרח גם את הסיפור. יש מקרים שבהם זה הופך את הסיפור לשונה מאוד, ויש מקרים שבהם זה מציג את הסיפור בפני קהל שאולי לא היה נחשף אליו בכל צורה אחרת. בכל מקרה, זוהי צורה של אבולוציה, וככזו – היא ברוכה בעיני.

    עופר,
    אפילו היום שמורה אצלי פינה חמה מאוד לסיפור הפשטני שיש בשלושת הספרים הללו של רומח הדרקון, ומידי פעם אני חוזרת אליהם, לא בשביל להנות מיצירה ספרותית גדולה, אולי בשביל הזכרונות הללו שלי בגיל 14 מושכת את הלילה עד תומו בשביל לסיים את הקריאה באחד הספרים. ואולי במקרה הזה, האהבה, ובעיקר אהבת הנעורים, היא עיוורת – הספרים הללו מופלאים עבורי.

    דידי,
    בוודאי שיש חרויות רבות מידי, אבל כפי שציינתי למעלה, אולי זה קשור לאבולוציה של הסיפור בתהליך התרגום, השוני שהוא מוכרח לעבור על מנת להתאים לשפה ולעולם בו הוא מסופר. אין ספק שעבודת התרגום של עמנואל לטם בספר זה היא מדהימה, אבל חלק מהגאונות קשור גם בספר עצמו שהוא בבסיסו אבן חן מלוטשת היטב.

  18. בתור אחד שהתנסה קצת בתרגומים ואף לאחרונה יצא לי לתרגם ספר מעברית לאנגלית, אני יכול להעיד שהמשימה היא לא פשוטה בכלל. ידיעת השפה איננה מספיקה לצורך יצירת תרגום טוב וצריך גם כשרון ספרותי בשפה והבנה באמת טובה של רוח הדברים כדי להגיע לתוצר סופי ברמה.
    אני לא יודע איזה תרגום של שר הטבעות (מאחר והיו כמה) היה זה של הבחורה שציינת ויתכן שהוא אכן היה בעל ערך מוסף מעל התרגומים האחרים (כי התרגום שאני קראתי היה די מזעזע) אבל אניי מניח שאם הוא אכן טוב כמו שאת מציינת זה כן מביא הוכחות לכך שתרגום טוב הוא בהחלט אפשרי, אבל צריך באמת להכניס (כמו שציינת) רגשות ואהבה לתוך התרגום כדי שהוא יספק את אותה הרמה שמספק הספר בשפתו המקורית.

  19. 1. נפצר הוא למיטב זכרוני עתיק מלוטם – וכמו שסופרי מד"ב ופנטזיה שואלים מושגים אחד מהשני (כמו הבלאסטר), כך ראוי שמתרגמים ישאלו את התרגומים.

    2. "שמות לא מתרגמים, מתעתקים אותם פונטית" – כך מקובל כיום בעברית. בשפות אחרות לא תמיד (למשל חוליו ורנס, שזה ג'יל ורן בספרדית). וגם בעברית אומרים קורט וונגוט (או קוביין) במקום קרט. אולי חשבו שהוא גרמני?

    3. בהוצאות זולות וקמצניות, התרגומים רעים. מה לעשות. עוד לא נתקלתי במנ"ר, אבל יש דברים די בלתי קריאים. הדברים שהכי מטרידים אותי הם דווקא תרגומי 'ספרות יפה' שמנסים לעלות במשלב והופכים טקסט פשוט וקריא למליצי. דוגמה מצוינת היא "איים בזרם" שתרגם יפה אהרון אמיר והרס את השפה הפשוטה והישירה של המינגווי.

    4. ופו הדב יותר מצחיק בעברית מאשר באנגלית. זה בעצם ספר שונה לגמרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *