מפתיע שאותה מדינה שמעבירה את חוק האח הגדול כדי לבצע איכון סלולרי של טלפון של קשישה מתיק שנחטף לא מצליחה לקבל מYouTube פרטים על משתמשים שהעלו סרטים בהם נראים מג"בניקים מתעללים בפלשתינאים (כתבת מופת של אורי בלאו. עכשיו, אם רשויות השלטון כל כך התעקשו לקבל את אותם נתוני התקשורת אם הם בכלל לא עושים בהם שימוש? (תודה! צביקה)
האם הכלל הוא באמת שרשויות החוק מתעללות בפלשתינאים והרשויות שחוקרות אותן מעלימות עין או שפשוט האח הגדול צריך להתפטר כי הוא לא יודע לעשות את מה שהוא צריך לעשות? הרי המשטרה ביקשה הרבה יותר ממה שמותר לה על פי חוק ואני די בטוח שלYoutube יש את כל הMeta-Data של הסרטונים, לרבות סוג המצלמה\מצלמפון, היום (ואולי המקום) בו צולמה, ולעיתים גם מספר IEMI או דברים דומים.
הרי האינטרט היא אנונימית בדיוק ברמה שקובעים שהיא תהיה; פסקי הדין והחקיקה שמורה על חשיפת פרטי גולשים נקבעים על ידי הממשלה. האם היא באמת רוצה לתת במקרים כאלה אנונימיות? אם כן, הרי במקרים בהם תתבקש חשיפת פרטי גולשים בעילות של גזענות או לשון הרע, הרי יגיע עורך הדין לשופט ויסביר לו: "אם כאשר שוטרי מג"ב התעללו בפלשתינאי והעלו את הסרטון ליוטיוב המדינה לא נתנה, אז מדוע שתתן צו לחשוף זהות של מנהל פורום נאצי או נאצים שמעלים סרטון ליוטיוב?
וובכן, יש כאן מישהו שצריך ללכת הביתה, וזה כנראה לא האחראי על האינטרנט.
אם זה אמיתי, ולא משהו מבוים, חמור ביותר, ויש למצות את הדין עם האשמים.
לא הבנתי אבל מאיפה אתה מסיק שהמדינה לא מנסה לברר מי העלה את הסרטונים?
מבחינה משפטית כדאי גם לשאול:
מי אמר שהם הוכרחו לכך, ולא קיבלו סכום כסף נאה בשביל זה
מי אמר שמדובר באמת בפלסטיני, ולא במסתערב שעושה את עצמו פלסטיני בשביל סרטון יוטוב
כיצד תדע יוטוב שהבקשה של מדינת ישראל להסגיר לה את הפרטים של שולח הסרט לא נועדה למטרות "רדיפה" של זה ש"בייש את המדינה", והפיץ משהו שהמדינה הייתה מעדיפה שלא תראה? (ואיך זה יהיה שונה מבקשת איראן להסגיר לידיה פרטים של גולשים שהעלו ליוטוב סרטים שמפרים את הצנזורה האיראנית, ומתעדים הפגנות לא חוקיות?)
דניאל,
בוא נתחיל מהשאלה האמיתית, והיא מדוע יש סרטים בהם רואים אנשים מושפלים שמתעדים התעללות של שוטרי\חיילי מג"ב.
שים לב, לא ביקשתי לצנזר את הסרטים ולהסיר אותם, זו תהיה הפעולה הפחדנית לעשות. אני ביקשתי שימצאו את מי שהעלה אותם, או שיחליטו שהאינטרנט אנונימית באמת
יהונתן,
היה לי קצת קשה לפענח את הפוסט הזה. יכול להיות שכתבת אותו בסערה?
אחרי שעקבתי אחרי כמה מהלינקים זה קצת התחיל להתבהר.
ואחרי הכתבה של בלאו, נזכרתי מאיפה זה מוכר לי (כלומר, מלבד מהתקשורת); חיילי המילואים של במתקן הכליאה אבו-גראיב. פיליפ זימבארדו מסביר את זה הרבה יותר טוב ממני:
http://www.ted.com/index.php/talks/philip_zimbardo_on_the_psychology_of_evil.html
הבעיה היא לא רק החיילים.
דניאל, מכך שתגובת הדוברים הרלוונטיים בכתבה היתה "לא הצלחנו לגלות מי אלה, ובכלל הם השתחררו נורא מזמן, מה אנחנו יכולים לעשות". בערך.
—
הבעיה היא שאצל יהונתן צריך (א) להתמצא באקטואליה ברמה מטורפת או (ב) לקרוא את כל הקישורים…
יהונתן, בוא נתחיל מהשאלה האמיתית, והיא – למה צריך חיילי מג"ב בשטחים כדי להגן על אזרחי ישראל מפיגועי התאבדות. בכל מקום שבו תכניס צבא תראה תופעות כאלה. בכל מקום שבו תכניס חיילים אתה בד"כ רואה תופעות הרבה הרבה יותר חמורות.
למען האמת? כשנתת קישורים לכתבות לגבי מג"בניקים ש"מתעללים" בפלסטינים, ציפיתי להרבה הרבה יותר גרוע.
"תן לעצמך כאפה" זה אמנם מאוד משפיל, אבל כשמישהו מנצל חוסר אונים שלך ומפליץ בפנים זה גם משפיל.
חיפוש גוגל קצר מעלה – 3 מיליון צפיות:
http://www.youtube.com/watch?v=0Y5_0tR1zZU
עוד 2.5 מיליון צפיות לזה:
http://www.youtube.com/watch?v=jP3W8rqnZI8&feature=related
אני לא מצדיק בשום אופן ובשום צורה את החיילים הללו. אם אכן המעשים נעשו תוך ניצול הכוח שמדינת ישראל העניקה להם, מגיע להם לשבת בכלא. אבל אם ליוני זה דווקא הזכיר את אבו גרייב, לי זה דווקא אמר – מזל שאצלנו זה רק "ואחד פול".
דרור – קראתי את כל הכתבות והקישורים, לא ראיתי הוכחה מפורשת לכך שלא ביקשו את האינפורמציה הרלוונטית מיוטוב. וגם לאחר חשיפת הפרטים, זה לא אומר שאפשר בהכרח לאתר אותם.
יהונתן – בקשה לחשוף פרטים של גולשים גרועה יותר מצנזורה.
מי שחושף גולש יכול לצנזר בן אדם.
אם יש משהו שמהפכת הטוויטר מוכיחה לנו, זה כמה צריך להרחיק את המדינה מהאינטרנט. כל כוח שאנחנו נותנים למדינה בתחום הזה, זו חירות שאנחנו מאבדים.
גם איראן לא תבקש מיוטוב לצנזר את הסרטים. היא רק תברר את פרטי הגולשים, ועם איומי הוצאה להורג, תכריח אותם להסיר את הסרטים בעצמם.
אחרי זה הם ימצאו פתרון יצירתי כדי למנוע מהם להעלות סרטים יותר, כמו כלא, כריתת ידיים או הוצאה להורג.
יוני,
אכן אבו-גרייב, ושם אשכרה הענישו. וזו הסיבה גם שחשיפת גולשים פחות גרועה מצנזורה (לפחות במשטרים דמוקרטיים): היא אומרת שיש רף של ביטיו אנונימי שכשעוברים אותו אין יותר אנונימיות ויש צורך לקחת אחריות על המעשים. דווקא כאן האנונימיות גורמת לפחדנים להראות כיצד הם מתעללים ומאפשרת את ההתעללות. מרגע שידעו כל המג"בניקים במחסום שאסור להתעלל בפלשתינאים (ולא אסור להתעלל, לצלם ולהעלות ליוטיוב) אז המצב יהיה יותר טוב.
ברור שאי אפשר לפתור את החבר'ה האלה מאחריות על המעשים שלהם. אבל אם לא יתבצע שינוי מהיסוד (כלומר, מהדרגים הבכירים, כל הדרך עד למטה), זה רק יחזור על עצמו ואף יחמיר, ונמצא את עצמנו עם לא פחות מאשר אבו גרייב.
כן, אם יש לקח חשוב _באמת_ מאבו-גרייב, זה שזה לא החיילים בלבד שחוטאים פה, אלא מערכת שלמה שמאפשרת, ובין אם בכוונה תחילה או לא, _מעודדת_ את זה.
זה ילדים בני 18, לכל הרוחות, שבפעם הראשונה בחיים שלהם נותנים להם להיות אחראים על משהו.
אוף טופיק (בערך): יש כמובן קשר ישיר בין ההתבטאויות של השר הממונה על מג"ב (ושלא יספרו לי שהוא חדש. הוא היה סמפכ"ל) לבין הסרטונים האלה.
במשטרים כמו איראן, היענות של גורמים "נייטרליים" בארצות דמוקרטיות כיוטיוב לדרישת השלטונות לחשוף את זהותם ה"אנונימית" של מעלי תכנים (ואין זה משנה כרגע אם התכנים הם טקסטים בטוויטר, פייסבוק או סרטונים ביוטיוב) עלולה לסכן את חייהם של אותם מעלי תכנים שזהותם תיחשף, פשוטו כמשמעו.
האם אותם גורמים צריכים לערוך "רשימה שחורה" של מדינות שלדרישתן לחשוף "עברייני אינטרנט" (על פי חוקיה הגחמניים של כל מדינה ומדינה) אסור להיענות?
לדעתי, עליהם (ליתר דיוק: על המחוקק במדינה שבה הם פועלים) לגבש קריטריונים אובייקטיביים, שאינם תלויים בחוקי המדינה המבקשת "הסגרה ווירטואלית", מה נדרש משלטונותיה של מדינה כדי להשיג "הסגרה ווירטואלית" שכזו לזהותם של "עברייני אינטרנט" — קריטריונים מחמירים לא פחות מאלו הנדרשים במקרה של הסגרה פיזית. לחילופין, או בנוסף, ניתן לסייג "הסגרה ווירטואלית" שכזו גם בהסכמי הסגרה בין המדינה המבקשת "הסגרה" לבין המדינה בה פועלת החברה שממנה מבקשים להסגיר את הפרטים.
הגנה על אנונימיות ופרטיות מעלי הסרטונים היא אינטרס עליון וראשון במעלה שלנו, כחברה אנושית ודמוקרטית, כולל החברות המעניקות לנו שירות והמבססות את פעילותן במדינות בעלות תרבות דמוקרטית. אסור לזלזל בזכותו של הפרט מעלה התוכן לפרטיות ולאנונימיות, ופגיעה בזכות זו מן הדין שתוגבל למקרים חמורים, בהם יש חשד (עם די ביסוסים-לכאורה) לעבירות שחומרתן מצדיקה חשיפה שכזו.
נחום,
אנחנו לא מדברים על נסיון לחשוף מתנגדי שלטון; יהונתן כותב פה על שוטרי מג"ב שמתעללים בבני אדם, ומתעדים את מעשיהם כאילו היו מעשי קונדס לא-מזיקים, אך מסתתרים מאחורי מעטה אנונימיות טכנולוגי. אנונימיות לא צריכה, בתוך החברה שלנו, להיות בלתי מוגבלת.
כפי שאתה עצמך אמרת, יש דברים שאנשים עושים ואומרים, שאינם מוגנים ברעיון חופש הביטוי, והגנת האנונימיות אסור שתפגע ביכולת שלנו לשפוט אותם על מעשיהם.
חוסר היכולת של השלטונות (או חוסר הרצון?) לחשוף פושעים כשבאמת צריך, אבל הם כן יכולים לאתר טלפון שהלך לאיבוד, היא שעומדת בבסיס הפוסט הזה.
כלומר, חוק נתוני תקשורת לא משרת את המטרה שלשמה הוא נחקק.
נחום ודניאל,
במדינות כמו איראן לא צריך את חוק נתוני תקשורת כדי לחשוף את הגולשים, השלטון בכל מקרה שולט בספקיות ומקבל את כל המידע ללא התערבות שיפוטית. בישראל, למרות אותה התערבות שיפוטית, אין כל יכולת לגשת למידע.
מספיק שYoutube יתנו ממשק העלאת סרטים בSSL + דיליי אקראי מהרגע שנפתח החיבור ליוטוב ועד שהסרטון מפורסם כדי לשמור על אנונימיות הגולשים מפני הספקים.
היכולת ***לתקשר*** בצורה אנונימית, ובצורה שאינה ניתנת לצנזור היא קריטית לשמירה על המשטר הדמוקרטי.
האבות המייסדים חשבו שהזכות לשאת נשק היא קריטית לשמירה על הדמוקרטיה. לנוכח מה שקורה באיראן, ברור שלא רק האמצעי להגן על החופש שלך חשובים, אלא גם היכולת להתארגן מול משטר חשוך על מנת להגן על החופש.
נחום, לשאלתך, כן. צריך לעשות רשימה שחורה של מדינות שלדרישתן לחשוף עברייני אינטרנט אסור להיענות. כמובן שבנוסף צריך קריטריונים נוספים על מנת לא לאפשר למדינות האחרות להציק לכל מי שמפריע להן.
נכון, זה מיד מעלה את השאלה מי מכין את הרשימה, ויהיו ארצות קצה לכאן או לכאן שיפגעו, ופאליווד בטח תיכנס לפעולה כדי להכניס את ישראל לרשימה הזו, אבל אי אפשר לגבש "קריטריונים אובייקטיביים" בלי להכניס תחזית סבירה של תוצאות החשיפה של "העבריין".
במקרה שלנו : אם יש סבירות שהמג"בניקים בסרט ו/או הצלם ייעלמו מהעולם באופן מסתורי יומיים אחרי חשיפת שמם כי כך קורה לכל מי שמבזה את מדינת ישראל ברבים אזי אסור לחשוף את שמם. מכיוון שהמקסימום שיקרה להם הוא משפט על פי חוקי מדינת ישראל שיסתיים במאסר קצר במקרה המחמיר אני לא רואה סיבה לא לחשוף אותם.
תמיד לאלה שמחפשים לקחת לנו חירויות ולגזול חופש יש נימוקים וסיבות נורא הגיוניות.
הם בוחרים להתעלם מהדרכים שבהם יכלו לפעול גם מבלי לגזול את החירויות שלנו.
במקרה הספציפי הזה, אם היו הפלסטינים מתלוננים, מספקים שעה, מקום, ופרטים מזהים, אפילו סתם רושמים את המספר של הניידת, ניתן היה לחקור מי החיילים המדוברים.
אפשר היה עוד יותר להגדיל ראש, ולפרסם הודעה בתקשורת הפלסטינית עם התמונות מיוטוב, בצירוף בקשה מהנפגעים לזהות את עצמם.
דרכים פשוטות, אפקטיביות, חוקיות,שלא מפרות פרטיות, ושומרות על נייטרליות הרשת כדי לאתר את החשודים בביצוע עבירה.