האובייקטיביות שבאפרטהייד

האובייקטיביות, יש שיאמרו, היא צורה מופלאה; קובעים קטגוריה שקופה ואמות מידה אוביקטיביות, ועל סמך אותן קטגוריות מקנים לפלחים באוכלוסיה זכויות וחובות. מעבר לכך, על ידי הפיכת אותם קריטריונים לנורמה, אפשר בקלות להשפיע לא רק על השיח הציבורי, אלא גם על דרכי התפישה של הציבור את אותה הנורמה.

כך, לדוגמא, על ידי קביעת קריטריון אובייקטיבי של תנאי לשירות צבאי (או שירות לאומי) על מנת להמנות על הסגל הדיפלומטי של מדינת ישראל יכול אביגדור ליברמן להעביר איסור גזעני, שכן ערביי ישראל אינם משרתים בצורה היסטורית (כך היה כשניסו תהליך דומה ברכבת ישראל). יתר על כן, הגדרתו של מאפיין "אובייקטיבי" כשירות צבאי כמאפיין של נאמנות הוא בעייתי. שירות צבאי אינו יכול להעיד על נאמנות. האם עדן נתן-זאדה שביצע טבח בערבים-ישראלים היה נאמן למדינה כיוון שהוא שירת בצה"ל? האם חייל מהנח"ל החרדי שאיים על משתתפי העצרת נגד הרצח בבר-נוער הוא נאמן למדינה בגלל אותו שירות צבאי או לאומי? לא. נאמנות למדינה אינה יכולה, וגם לא ראוי שתמדד, בקריטריונים אובייקטיביים. נאמנות היא רגש סובייקטיבי ואין דרך לעצור אדם מלהיות נאמן או לא להיות נאמן. לעומת זאת, על מעשים של אי-נאמנות מרשיעים בפלילים.

עוד אפשר לומר על התכנית של גדעון סער, שר החינוך, לתגמל את מורי ישראל על התגייסות תלמידיהם. אותו גמול, כמובן, מושפע מקריטריונים אובייקטיביים ואומר שמורים במגזר הערבי לא יתוגמלו, לא משנה מה. המגזר הערבי והמגזר החרדי לא יזכו לגמול, ומנגד, כל נסיון להקים מסגרת ממלכתית חרדית שתוציא את התלמידים מהחינוך הלא-פורמאלי והישיבות אל בתי ספר ממלכתיים, לא תוכל לעולם לשרוד.

האפרטהייד, יש שיאמרו, הוא משטר נפלא; ישנו קו שתוחם בין אזרחים ללא אזרחים על פי אמת מידה אובייקטיבית, ועל סמך אותן אמות מידה נותנים זכויות וחובות. מעבר לכך, כיוון שאלה שאינם אזרחים לא יכולים להחזיק בזכויות הפוליטיות, האפרטהייד לעולם  לא ישתנה, למחזיקיו תהיה תמיד הזכות לקבוע שהאפרטהייד מטיב עמם.

ניתן כבר עכשיו לשלול את אזרחותם של השונים, של אלה שלא משרתים בצבא, של אלה שלא מאמינים ביהוה ושלא מוכנים להניף את דגל מגן הדוד בגאון כי כואב להם מהפגיעה המתמשכת בזכויות הפרט; אלא שאז ישר יבינו כולם שמדובר במדינת אפרטהייד. טיעונים אובייקטיביים, לעומת זאת, קשה לסתור.

22 תגובות ל-“האובייקטיביות שבאפרטהייד

  1. מענין שאתה חושב על ערבים ולא על חרדים או נשים או סתם אנשים שמסיבות שונות ומשונות לא חוילו או עולים חדשים. פעם אחרונה שבדקתי היו יותר אנשים כאלו מאשר ערבים.

    יש הגיון בטענה שאם אתה רוצה להענות מתקציבי המדינה אתה צריך למלא את החובות כלפיה. האם זה חכם במיוחד במקרה הזה, זה ענין אחר לחלוטין.

  2. אתה מתרכז בשרות צבאי כאלמנט מפריד, אבל מתעלם בנוחות מהאופציה של שרות לאומי שפתוחה בפני כולם.
    ליברמן וסער מתמקדים בשרות לאומי מאותה סיבה שמנהיגים בציבור הערבי מתנגדים נמרצות לשרות כזה(גם כשהשרות מתמקד בעזרה למגזר הערבי, ראה http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/486/543.html), משום שהוא מהווה אלמנט מאחד.

  3. ההפרדה הגזעית היא בכך שיהודי מחויב על פי חוק לשרת בצבא, וערבי לא.
    או שתבטל את שירות החובה, או שתתן חובת שירות לכולם, בלי יוצאים מן הכלל.

    תארת יפה את הקלות שבה ניתן באמצעים של חקיקה שלכאורה לגיטמית, לפגוע באוכלוסיות מסוימות על חשבון אוכלוסיות אחרות.
    מדינת הרווחה עשתה התמחות בזה.
    מחרימים רכוש בכוח מהאזרחים (כשקובעים קריטריונים שהם לכאורה אוביקטייבים), ואז מחזירים אותו לאוכלוסיה בצורה אובייקטיבית גם, לפי קריטריונים מסוימים.

    התוצאה הסופית היא נטילת רכוש כוחנית מידי אוכלוסיות מסוימות (נניח יהודים משכילים תושבי תל אביב עם עד 2 ילדים), והעברתם לידי אוכלוסיות אחרות (נניח ערבים / חרדים / דתיים / נשים / משפחות מרובות ילדים).

    הוכחת בצורה יפה את העוול המוסרי שבמדינת הרווחה:
    היא תקח מיסים בצורה אובייקטיבית, אבל תחלק את המיסים למי שנכון בעיניה, בצורה סובייקטיבית לחלוטין.
    (גם העסקה במשרד ממשלתי, וגם מתן תקציב לבית ספר, שניהם "בואו תנגוס קצת מהשלל ששדדתי מהאזרחים").

    שלילת אזרחות אין פה. רק את היכולת שהמדינה מעניקה בצורה סלקטיבית, לקבל כסף של אנשים אחרים, אחרי שנטלה מהם אותו בכוח.

  4. אור,
    אני שמח, זה בסך הכל מחזק את הטיעון שהקריטריון של שרות לאומי לא מהווה אפלייה, משום שכל אזרח שיבצע שרות לאומי יעמוד בקריטריון. זו פשוט החלטה אישית.

    יהונתן, נראה שאנחנו מקרבים במהירות לביסוסו של להרחבת מנדלה לחוק גודווין, הזכרת של אפרטהייד בוייכוח וגו'

  5. התעלמת מהעובדה הקטנה שהמדינה לא מאפשרת לכל מי שרוצה לבצע את השירות הלאומי. למען האמת העובדה קצת מוצנעת בכתבה. אין לי את המקור כרגע אבל מספר המתנדבים היה ככל הנראה למעלה מכפול ממספר התקנים.

    ולגבי חוק מנדלה – יש עוד את הדבר הקטן הזה שנקרא שטחים

  6. אין שום הצדקה לעבדות הכפיה שקוראת לעצמה "שירות לאומי".
    אם יש מי שעוד מצדיק גיוס כפייה כי אחרת יהרגו אותנו,
    הרי שהשירות הלאומי הוא לא פחות מאשר לקחת אנשים צעירים, ולהכריח אותם לעבוד בשכר זעום, במקום בשכר שמגיע להם.

    האבסורד הוא שאת העבדות בכפיה הזאת דוחפים לנו כבר בתיכון, בצורה של "מחויבות אישית".

  7. אור,
    תקנים הם עניין של דרישה.
    במגזר הדתי-לאומי יש לפחות 2 עמותות שמארגנות שרות לאומי, אבל הם נהנות מרוח גבית של הסביבה המייידית שלהם. ואם לא תסתפק במשנה תגיע לפסקה הבאה במאמר שהפנית אליו:
    "ראשי הציבור הערבי התבטאו בעבר בצורה קשה כלפי השירות הלאומי. יו"ר בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, אף הצהיר לפני כשנתיים כי צעירים ערבים שיילכו לשירות לאומי יחשבו למצורעים והחברה הערבית "תקיא אותם מתוכה".

    העלייה בנתוני ההתנדבות במגזר הערבי צפויים לסייע גם לבתי הספר הערביים על-פי תוכנית התגמול החדשה של שר החינוך, גדעון סער, למתגייסים לצה"ל ולמתנדבים בשירות לאומי."

    ולגבי אפרטהייד אני אפילו לא יודע מאיפא להתחיל להסביר לך עד כמה מופרך (ולגבי אנשים שגרו בד"א בתקופה ההיא מוזיל את משמעותה ) השימוש שאתה ויהונתן עושים במילה הזו.

  8. אני לא מבין. זה עניין של דרישה. אבל בכל זאת יש מחסור ענק בתקנים. מעניין. לי זה נראה קצת סותר.

    זה אגב לא עניין חדש. המצב הזה מתמשך משנות ה-50

  9. עפ"י ההיגיון הזה, יש לאסור גם את כל מפעלי "אמץ לוחם", מלגות שניתנות לחיילים, הנחות במיסים לאחר השחרור, עבודה מועדפת, מענק חיילים משוחררים…

    שים לב גם שהטיעון שאתה לא מסכים איתו – "שירות צבאי כמאפיין של נאמנות" – הוא טיעון שאתה המצאת. הוא לא מופיע בכתבות שאתה מקשר אליהן (למען הדיוק: הוא מופיע בכותרת שהעורכים נתנו לכתבה, הוא לא מופיע בדברים של שר החוץ).

    שירות צבאי חובה או תחליף כשירות לאומי אזרחי הוא לא המצאה ישראלית. יש לא מעט מדינות באירופה שנוהגות כך (כגון גרמניה, שוויץ).
    משום מה, אף אחד (לא כאן ולא שם) לא קורא לזה אפרטהייד, או גזענות, או פאשיזם, או אנטי דמוקרטי או כל קשקוש אחר.

    ההצגה של המיעוט הערבי כמקופח משום ש"אסור" לו לשרת בצבא היא במקרה הטוב הטעיה. מלבד שירות לאומי שאכן יש הגבלת תקנים (אך אני מוכן להמר על כך שלא דחו עד כה ערבי שהתנדב לשירות לאומי), שכחתם גם עוד פרט אחד קטן – ערבים, כמו בדואים, יכולים גם להתנדב לצבא.

  10. מרק,
    אני חושב על כולם, כל מי שהוא לא "בנורמה".

    OOTC,
    גם שירות צבאי וגם שירות לאומי, מבחינתי, הם בסדר. הבעיה היא שלא כל האוכלוסיות משתתפות בהן, גם אם לא מדובר על לחימה (חרדים, לדוגמא, לא ישתתפו בשום מקרה).

    דניאל,
    כאן חוסר ההבנה אולי: אני לא מדבר על זכויות יתר, אלא על זכויות טבעיות.

    ד,
    לא. "אמץ לוחם" אמור להיות יוזמה פרטית, וכל מה שנערך בו אמור להיות וולונטרי. אני כן נגד קריטריונים של שירות צבאי בקבלה ללימודים אקדמיים.

    הטיעון של "נאמנות" לא רק שנמצא בכותרת, אלא גם בסאבטקסט. אני טוען שמבחינת חלק מהפוליטיקאים לפחות, שירות צבאי שקול לנאמנות, אך אין דבר אחר מלבדו שיכול להיות שקול לנאמנות.

  11. ואני רוצה להבין מה הבעיה של ערביי ישראל לעשות שירות לאומי ? רק היום היתה כתבה בווינט על אלף ומשהו ערבים פלשטינאים שהתגייסו לשירות KTUNH ואפילו גאים בזה
    אבל הכי קל זה לשבת בבית , לא לתרום כלום למדינה, ואחרי זה לשחק את התפקיד האהוב של הקורבן ולהשתמש במילים גבוהות כמו אפרטהייד

  12. יהונתן,
    זו בדיוק הנקודה שלי, אי ההשתתפות של המגזר הערבי בשרות לאומי היא מבחירה, ולכן אין כאן אפלייה.
    ולעניין האפרטהייד, צדיקים מלאכתם נעשית ע"י אחרים:
    http://www.gaditaub.com/hblog/?p=424#comment-26531
    ממבו ג'מבו משפטי, אבל אותי הוא שכנע

  13. בקשר לתשלום כספים בהתאם לאחוז המתגייסים, גם זה לא אפרטהייד, מכיוון שזה לא נעשה במטרה ברורה להפלות את הערבים (כמו עם ערביי השטחים שמונעים מהם להצביע או ליסוע בכבישים מסויימים) אלא לתת תמריץ לבית הספר בשביל מטרה מסויימת שמשרתת את המדינה . תמריץ שמגיע,חשוב מאד לציין, לא רק לבתי הספר היהודים אלא גם לדרוזים ,הבדואים והצ'רקסים. על אותו עיקרון מישהו אחר יכול לשאול למה המדינה עזרה לממן את האיצטדיון החדש בסכנין אבל על האיצטדיון החדש בנתניה או בחיפה היא לא הוציאה שקל . התשובה היא כמובן על מנת לתרום למצב הכלכלי-תרבותי של המגזר הערבי ולהפחתת המירמור בקרבו. גם כאן לא מדובר באקט שנועד להפלות מגזר מסויים, כמו שהוא בא לתרום למטרה מסויימת שלמדינה יש אינטרס בה.

  14. OOTC,
    מבחינתי שירות לאומי הוא בעייתי כיוון שהוא אכן עבודת כפיה, כפי שהסביר דניאל וכיוון שהוא מוגבל במספרים ובמטרות.

    האם כל אחד יכול להשתתף בשירות לאומי? לא, רק נשים וערבים; יהודי חילוני לא יכול להשתתף בשירות לאומי ולכן אין כאן שוויון. אין חובות זהות ואין זכויות זהות. הבעיה היא שהמחוקק הרס כאן את היכולת לשוויון בכל מקרה.

  15. יהונתן,
    אל תתפתל.
    הפוסט מדבר על אפלייה של ערבים בקבלה למשרד החוץ, ולעניין זה שרות לאומי ושרות צבאי חד הם.
    אגב, יהודי חילוני כן יכול לבצע שרות לאומי, במקרה והינו פטור משרות צבאי.

    ושרות לאומי זה עבודת כפיה? נו באמת, ומס הכנסה זה שוד מזוין…
    אגב, גם טכנית זה לא יכול להיות עבודת כפיה משום ששרות לאומי הוא בהגדרה בחירה.

  16. לא,
    הפוסט מדבר על מה שהציק לי, וזה הרבה יותר העניין של משרד החינוך ממשרד החוץ.

    כן, זו בדיוק הבעיה: יש אזרחים שאין להם שירות חובה, ואז בשביל שלא נצטרך לבוא בתירוצים, המצאנו משהו שנקרא "שירות לאומי" ועכשיו אנחנו מפלים גם בו.

    אי אפשר לתקן את זה?

  17. לתקן? ודאי שאפשר; אבל כנראה שמהות התיקון שונה עבור שנינו.
    תיקון המצב הנוכחי מבחינתי הינו השוואת חובות, דהיינו שרות לאומי חובה לכל מי שפטור משרות צבאי.
    אני חושב שזה יתרום הן לתחושת השייכות של ערביי ישראל ושרות לאומי בתוך המגזר יתרום גם למגזר עצמו (עובדות הכפיה עושות נפלאות עם תלמידים שקוקים לעזרה נוספת )

  18. בקטע של משרד החינוך אני לגמרי איתך, למרות שהפיתרון הגורף שלי לעובדה שכל מטומטם יכול לשחק עם החינוך של מליון אנשים בהתאם למצב הרוח שלו בבוקר, היא פשוטה – להפריט עוד יותר את מערכת החינוך.

  19. אני ממש בעד. בחינוך פרטי אף אחד לא יהיה איכפת לו אם אני שר את ההמנון או לא, אלא רק אם אני משלם.

  20. יונתן, כשאני בוחן את הקונספט של "זכות טבעית", אני מעדיף לחשוב על 5 אנשים על אי.
    הזכות שלך לחיות מבלי שאחד מתושבי האי ידפוק לך אבן בראש, היא זכות טבעית.
    הזכות לדוג דגים ושהדגים יהיו "שלך", מבלי שהאחרים יוכלו לקחת את הדגים שלך, כי "מגיע להם", היא גם זכות טבעית.
    שיעורי תנ"ך, או היכולת לייצג את האי מול איים אחרים, אינם בגדר "זכות טבעית".

    הבעיה הכי גדולה לדעתי במדינת ישראל, היא שמעולם לא הסדרנו את נושא הזכויות הטבעיות.
    חוקי היסוד בטח שלא עושים את עבודתם נאמנה בהקשר הזה, והם בטח שלא פתרו את כל המצבים הקיימים שבהם פוגעים בחירויות שלנו.

    כשהממשלה מאיימת לא לתת זכות יתר(תקצוב בתי ספר), לאנשים שהוא לא הצליח לקחת מהם בכוח זכות אחרת(על ידי הפיכתם לעבדים של המדינה למשך זמן קצוב), אני לא מתקומם במיוחד.
    גם אתה לדעתי מבין את זה, ולכן בחרת ליצור קשר לא ברור בין הנושא הזה, לבין שלילת האזרחות.

    בעניין החינוך הפרטי – אני תומך נלהב.
    ככל שאני סוטה יותר מהדעות הפוליטיות בהן אחזתי כבן 16, אני מבין עד כמה עברנו אינדוקרטינציה במערכת החינוך הציבורית שיש לנו במדינה.
    2 יח"ל הסטוריה, 2 יח"ל תנ"ך, 2 יח"ל ספרות, 2 יח"ל לשון והבעה,
    ועדיין, אחרי 12 שנים במערכת החינוך הציבורית, אף לא שעת לימוד אחת בשביל להבין נושאים כלכליים בסיסיים, שקריטיים להצלחה בחיים האלה (או בשביל להבין את המדיניות הכלכלית של הממשלה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *