טוב, מבין המטלות עוד נותרו לי מעט מאוד. בעיקר הסיפור עם המיטה, שכן החברה החליטה לא להחזיר לי טלפונים ולא לתת לי תאריך ודאי לגבי מתי הם ישלחו אותה. אני כהרגלי התעצבנתי וביקשתי משירות הלקוחות סיבה אחת לא להתקשר לויזה ולהגיד שלא יעבירו להם את הכסף ושיזכו אותי, במיוחד בהתחשב בעובדה שהם חייבו אותי פעמיים (שבמקרה שלי עדיין לא מכסה את העלות של המיטה, אבל אל תבלבלו אותי עם עובדות) עוד רבע שעה אני אכן אעשה שיחת טלפון והפעם בטון יותר תקיף. נראה איך הם יגיבו.

השבוע נגמר לי סופית המנוי על Reason, שהיה עיתון מאוד מעניין אבל אני לא טורח לחדש. מסתבר שאני לא אוהב לקרוא עיתונים מנייר, במיוחד כי הכתבות שם לא ארוכות מספיק כדי להיות שוות נייר. מה שלא עובר את ה20 עמודים לא צריך לבוא לדפוס (אלא אם צריך להניח אותו באחת התיבות במכון כהן)

יוצא לי יותר מדי לתהות על כל מיני דברים ולהתחיל להזדקן. אני ממש מרגיש את הגיל עובר כרגע, זה משגע אותי. אני מתחיל לחשוב כמו מבוגר, להתנהג כמו מבוגר, מי יודע – אולי אני עוד אתחתן בסוף. בינתיים אני מודד ימים לסוף הסטאז (43) ואז נתחיל למדוד לבחינות לשכה.