בנזיד עדשים

כט וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה–כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.

בראשית כה, כט-לד

ויש המשך מעניין. אחרי התמונה

פרסום בלעדי, כי כנראה איש ממקורות התקשורת האמיתית לא יהיה מעוניין בידיעה שכזו.

אתמול, יום שלישי, לאחר ישיבה של ארבע שעות, החליטה מועצת אגודת הסטודנים לעשות שני מעשים אמיצים ולהפטר מנכסים מכבידים. בתחילה עלה יו"ר האגודה, מר יפתח עצמון, ואמר כי אגודת הסטודנים רוצה להפטר מדיונון שכרגע מפסידה על ידי הכנסת שותף אסטרטגי. הוא אמר שכעת אין לאגודה ערבות לחובותיה של דיונון ואין היא מתכננת לנכס לעצמה מי מאלו.

לאחר דיון מעמיק התברר כי עצמון, יחד עם מנכ"ל האוניברסיטה, גדעון לנגהולץ, ערבו בשם האגודה והאוניברסיטה לספקי דיונון (לטענת עצמון, עקב קשיי נזילות) וכך נוצרה בעצם חוב ישיר של אגודת הסטודנטים (והסטודנים) לספקים.

כעת, עומדת אגודת הסטודנטים להכניס "שותף אסטרטגי" לחברת דיונון בצורה של זכיין, תוך כדי שזה ימכור "במחירי השוק" (ולא במחירים הנמוכים ממחירי השוק, כשם שהיה בדיונון) תוך "שמירה על זכויותיהם של העובדים". לכשנשאל עצמון מהי אותה שמירה על זכויות, מילא פיו מים וטען לסודיות מסחרית.

לאחר מכן, שאלתיו האם קוים מכרז למכירת (או לשותפות העסקית, כפי שהוא מתאר זאת) דיונון, ונענתי כי "אין חובת מכרזים על האגודה". אותו טיעון בלום נאפס לכשאנו שומעים בכל חודש את הודעות הועד על מכרזים לכל דבר, החל ממכונות צילום וכלה במזנונים. הייתכן כי אותו נוהג שהושרש לקיום מכרזים על זוטות אינו תופס בגדולות???

למיותר אף לציין כי איננו יודעים למי ימכר הזכיון ובאיזה מחיר, מה יהיו תנאי המכירה ומה היו (אם היו) ההצעות המתחרות.

לאחר מכן הסתבר כי אף לחובותיה של חברת מ.ד.ס ערבו הם, וכשמכרו את החברה נותרה האגודה עם חוב (זעום, לטענת בועז טופורובסקי) של 70,000 ש"ח.

גם שם לא נערך מכרז, אלא רק תמחור כנגד שלושה גופים, ואנו נתבקשנו לאשר את החוזה שלא ראינו ולא ידענו את תנאיו. לפחות כאן ידענו את המחיר.

האגודה "נפטרה אתמול משני נכסים מכבידים" שמטרתן אינה עסקית. כנראה שאגודת הסטודנים שכחה שאוניברסיטה היא לא עסק, ועברה למודל שהיא עצמה הציעה; של אוניברסיטה לעשירים בלבד.

וכך, מכרה האגודה את נכסיה בנזיד עדשים.