החיים, או משהו כמו זה
אחרי זה התיישבנו סתם לדבר על הא ודא, והיא הזכירה סרט שהיא ראתה בילדותה והיא לא זכרה איך קוראים לו. היא סיפרה לי על עלילה כלשהי שמתרחשת בצורה פסיכוטית. אני התקשתי לעזור, אז הפנתי אותה למאיר, הגדול מכולם בזיהוי סרטים והיחיד שראה אולי יותר סרטים ממני. אבל זה לא עזר; הוא לא הכיר את הסרט. אז החלטתי לפנות לערוצים פחות מקובלים. שאלתי אותה אם היא זוכרת את אחת היצירות שהופיעו בסרט (היא אמרה שהסרט מבוסס על יצירות קלאסיות מוזיקליות) והיא התחילה לזמזם משהו.
המנגינה שהיא זמזה היתה מוכרת אבל לא הצלחתי להצביע על מהי; היא התקשרה לאמה לשאול איך קוראים ליצירה ובצורה מוזרה היא אמרה שזה "בולרו" של ראוול.
אמרתי לה שמחר (היום) נפגש ואני אחפש קצת באינטרנט מה הסרט ונראה, אבל היא התעקשה. היא היתה כל כך חמודה שלא יכלתי לסרב. ברבע לחצות יצאנו מרעננה לכיוון הבית שלי והתיישבתי על IMDB לחפש את הסרט. החיפוש לא היה ארוך מדי; מסתבר שמצאתי את הסרט בפחות מ5 דקות. לסרט קוראים Alegro non troppo והוא מ1977. לי, מצד שני יש חברה מאושרת ואני אלך היום לשכור את הסרט מספרית הוידאו הקרובה ואדאג לפנק אותה עוד טיפה.
בכל מקרה, נועה נשארה לשון אצלי והייתי צריך להקפיץ אותה הביתה ב6 וחצי בבוקר; אז עכשיו בשמונה וחצי אני אחרי שעה ומשהו של לימודים ויושב בקופי בין וכותב את מה שיש לי. אולי אני ארדם לאיזו שעה קלה.
מסקנות:
1. יש דברים יותר חשובים מלשון
2. לא כשיש בחינות לשכה
3. סוף השבוע מתחיל היום
לא קראתי את מה שכתבת אבל , זה מעניין