לאחרונה שמעתי לא מעט בגנות האלימות במשחקי המחשב, עד כדי כך שמתארגנת עצומה של הרב הראשי כנגד אלימות במשחקי מחשב ( להבהרה – זה לא אותו רב ראשי שבנו תפס באלימות אדם והכה אותו עד זוב דם). אתמול, אחרי זמן רב מאוד, הבנתי למה כל השנים שבהן שיחקתי במשחקי מחשב הועילו לי; ולכן אני אהיה מחר בהפגנה נגד העצומה שתערך בקניון ערים.

הייתי עם מספר חברים אתמול בפאב. בילוי רגיל; הם שתו קצת, אני בגמילה. היה ערב קריוקי בפאב תל-אביבי מצוי. הלכנו מהפאב לכיוון הרכבים והחלנו במסענו לכיוון הבית. הנעתי את הרכב ויצאתי מהחניה. ברמזור הראשון פניתי ימינה, וגם בשני פניתי ימינה. בשלישי הייתי צריך לעשות פנית פרסה על מנת להגיע לכיוון נתיבי איילון. הרכב שלפני התעכב בפניית הפרסה והמונית מאחורי החליטה לצפור לו. הרכב עצר בצד כדי לאסוף אדם כלשהו, ואני והמונית עקפנו אותו. ברמזור החל נהג הרכב לצפור לי ולסמן לי כל מיני סימנים. מתוך הרגל נעלתי את דלתות הרכב.

ברמזור שלאחרי כן, יצא הנהג והתחיל לגדף. הוא ניסה אף לפתוח את הדלת. התעלמתי. משהבין כי אין הוא מצליח לפתוח את הדלת החל לדפוק על חלוני; כשחבריו מנסים להניא אותו. הכנסתי את הרכב להילוך אחורי ונסעתי, ואז עקפתי אותו. ברמזור הבא הוא חזר על התהליך. למזלי החלון טרם נשבר. המשכנו לסוע ברחוב הרכבת בתל-אביב, והבנתי שאני לא מגיע הביתה כי הוא יעקוב אחרי.

אני וסער לקחנו החלטה לעלות על איילון ולסוע עד שהוא יתייאש, כי הרי הוא לא ירדוף אחרינו לנצח. ירדנו בלה-גארדיה והתחלנו לסוע במהירות החוקית. הנהג עקף אותנו וניסה לנגח את הרכב שלו בשלנו. באותו הרגע הייתי ממש לפני העלייה לדרך השלום, בדיוק בנתיב השני – זה שלא עולה, והוא ניסה לנגח אותי מהשלישי. בדיוק כשהוא פנה, ראיתי שהאפשרות לעלות על דרך השלום מסתיימת, והוא מנסה לנגח אותי – אז עליתי והותרתי אותו ללא אפשרות לעקוב אחרי.

באותו הרגע הודיתי לכל שנות משחקי המחשב וסרטי האקשן רווי האלימות שחוויתי בחיים שלי. כל מי שחושב שזה מזיק – שיחשוב שנית כשהוא ימצא במצב שנהג שיכור\דלוק מנסה להרוג אותו. עד אז אין בכלל על מה לדבר.

בינתיים, אני מקווה שהוא התפכח ו\או התעורר ושכח ממאורעות אתמול, כי חבל שפעם הבאה זה יקרה למישהו אחר. לחלופין, אני מקווה שאחת ממאות הניידות שיש בכביש עצרה אותו ושללה את רשיונו.