שינויים בהרגלי הצריכה


אלמלא היה זה פסטיבל מסחרי שמיועד לשווק קפה, ועוד כזה שלא הייתי מעז לשתות, אז יכול להיות שרעיון בית הקפה הגדול בעולם היה יכול לצאת לפועל במקום אחר מאשר כיכר רבין. יצאתי אמש עם חברי יואב לרמן לבדוק איך מכבדים את זכר רבין בבית הקפה הגדול בעולם.


התחלנו עם יאיר, הרעיון המקורי היה שיואב יבוא וישאל אותם שאלות ואני אצלם, אבל זה התחיל עם זה שזרמתי, אז המשכנו. יאיר בן שבע עשרה וחצי, הוא שותה ארבע כוסות קפה ביום ובא עם שני חברים. הקפה המועדף עליו הוא נס ושחור. יאיר לא לקח אותנו ברצינות יתרה ולא הסביר איך הפרסומות משפיעות עליו.


דני, 35, לעומתו, היה יותר בן שיח מאשר מרואין. הוא שתיין כבד יחסית של קפה ובא בעיקר כדי לשמוע את ארקדי דוכין. לכששאלנו אותו האם מפריעות לו הפרסומות או לאו הוא ענה שלא – הן חלק אינטגרלי מחייו. הוא אוהב את הפרסומות ואוהב לנסות דברים חדשים. בעוד שנשמעה מוזיקת מעליות אלקטרונית שמנו לב שדני לובש את קולקצית החורף החדשה של פוקס; האם היא גורמת לו להרגיש נחשק יותר?

אחרי דני נתקלנו בשלושה גברים צעירים שלא הזדהו בשמם ולא נתנו לצלמם, אולם הם אמרו שבאו בגלל ארקדי דוכין; בתחילה הם חשדו שאנו מחברת עלית ומנסים לברר על הרגלי הצריכה. לטענתם הם לא יצרכו יותר קפה לאחר האירוע. לככשאלתיהם האם היו מוכנים להרכיב משקפים אשר יסננו את הפרסומות מחייהם נענתי בשלילה. הם לא רואים את הפרסומות גם כך.

בעוד שהאוהל המאולתר בו הופיע ארקדי דוכין היה מפוץ לחלוטין, מחוצה אליו התערכה לה הגלוקליזציה. הוצגו עשרות מוצרי קפה של נסקפה מותאמים בצורה אישית לארץ שבה הם ישווקו. ליד הדוכן ניתן להרשם ולקבל אנחות מעיריית תל-אביב בדמות של כרטיס הצרכנות "מקסימום תל-אביב"

גם צומת ספרים, אותה כה העדפתי על אופיס דיפו לאור הפן המקומי שלה, החליטה להצטרף והרמיה לה דוכן של רבי מכר מחוסרי תוכן שמיועדים לבדר את הצרכן המנוכר ולדאוג שיהיה מאושר וייצר עבור צרכנים נוספים בעוד הבורגנות מעסיקה אותו.

דניאל וסמדר, בני 21, שוחחו עמנו בקצרה על הניכור והגלובאליזציה. סמדר שונאת פרסומות ודניאל יודע שהן משפיעות עליו. הם באו בשביל העניין והקטע, אבל לא בשביל קפה של נסקפה. כששאלתיהם לגבי משקפי הפרסומות התקבלו תשובות שונות: סמדר מוכנה לטול את האחריות ולהתנתק, בעוד שדניאל סרב, שכן יש משהו מלהיב בפרסומות.

גיא, 18.5 – בא בשביל ההופעות בחינם והבירה, אבל אין בירה לצערו. מאוד מושפע מפרסומות. הוא לא היה מוותר על פרסומות. שאלתי אותו האם היה מוכן שיוותרו על האירוע וישפרו את טעמו המבחיל של הנסקפה, הוא ענה בשלילה. לאחר מכן שאלתי אותו האם היה משתין על השיח המדיני או החברתי, והוא ענה שהחברתי, שכן "זו הבעייה של הפרענקים וכו'…". שאלנו את גיא אם הפסטיבל לא מבייש את זכר רבין ונענו שגם רבין שתה קפה…

המופע הסתיים, והאנשים מנוכרים ומדוכאים. האם זה ישנה? האם ישנם שינויים בהרגלי הצריכה כעת כיוזמת נסקפה?

לסיכום, זכר רבין אמנם אינו מה שהיה פעם, הצרכנות הפכה למחלה והמדינה מפקירה את שניתן למען בצע כסף. כן, מעשים מחרידים מתרחשים בתל-אביב

5 תגובות ל-“שינויים בהרגלי הצריכה

  1. דווקא אירועים כאלה בכיכר עושים הרבה פחות נזק לזכרו של רבין מאשר עצרות רשמיות.
    עד כמה שהייתי רוצה לצנזר את כל הפרסומות בעולם אין מנוס מהם בחברה שלנו שבה הכסף מדבר והעדר בא לשתות.
    Ride the bear
    אבל תרד ממנו לפני שהוא אוכל אותך.

  2. מעניין כרעיון ובעל פוטנציאל,
    אך מפספס את המטרה וחבל.
    ובאשר לדעתי בנושא אתה טועה ובגדול.

  3. פינגבאק אנקדוטות

לא ניתן להגיב