דיני העבודה והפתרון להצפת המקצוע.

0.
שריפת הענק שהערכות הממשלה למקרי חירום מסוג זה ובחירה בין חלופות רעות שהביאה לכך ששירותי הכבאות לא יעמדו בלחץ עד כדי כך ששר הפנים, אלי ישי, קרא להקים ועדת חקירה שתחקור מדוע הוא התרשל בתפקידו. צביקה בשור, במאמר מאלף בחדר 404 מסביר מדוע השריפה היא תוצר של התנהלות רשלנית של המדינה וכיצד היה ניתן לתקצב את שירותי הכבאות. כולם, בדרך, שוכחים כי החל משנת 2001, דרך שנת 2007 ואפילו בקיץ 2009 שבתו הכבאים והתריעו על הסכנות. אולם, במדינת ישראל איש אינו מקשיב.

1.
למקצוע הכבאות אחריות ציבורית רבה; הכבאי חייב להיות מקצועי ונאמן, ובניגוד לשוטר שלו יש סמכויות רבות להפעיל אלימות כלפי הציבור כדי לשמור על הציבור, הכבאי מקבל מהציבור רק כבוד, ולא הקשבה. אולם, כמו הכבאים, יש מקצוע נוסף שמצוי בסכנה קיומית, ולאו דווקא בגלל המחסור. רבות דובר על הצפת מקצוע עריכת הדין ועל הצורך להארכת תקופת התמחות עורכי הדין על מנת להוות חסם נוסף. אחד המאפיינים של ההצפה, שעשוי לסכן את שלום הציבור, הוא תנאי העסקת עורכי הדין. אכן, ההצפה במקצוע יצרה קיטוב גדול מדי בשכר עורכי הדין, כאשר עורכי דין צעירים ולא מנוסים מרוויחים באיזור 6,000 ש"ח לחודשאולי קצת יותר על פי כלכליסט); אכן, 6,000 ש"ח בחודש הם כמעט כפליים שכר המינימום, אלא שיש בכך בעיה: שעות העסקת עורכי הדין חורגות בצורה קיצונית מהשעות אותן יש על עובד לעבוד כאשר הוא מרוויח שכר מינימום. פסיקה עקרונית בשנת 2007 קבעה כי יש לשלם לעורכי הדין השכירים גם על השעות הנוספות בהן עבדו (עע 570/06 עמוס אגרון נ' זיווה כץ). אולם, חוק ותיאוריה לחוד ומי שאחראי על הבאתו לבתי המשפט לחוד; לשכת עורכי הדין מודעת היטב למצב ומגנה אותו ואף מגנה את הנושא, אם כי יש מחלוקות בנושא הפרשנות כאן. רק לאחרונה הצטרף משרד התמ"ת לחגיגה ובדק את הנושא.

2.
אלא שלא רק במגזר הפרטי קיימת סוגיה זו, אף במגזר הציבורי: שביתת העוזרים המשפטיים של שופטי בתי המשפט לאחרונה ושביתת הפרקליטים בשירות המדינה ממחישים תמונה עגומה בה מי שאמון על קביעת, אכיפת ויישום החוק בפועל אינם מקבלים גמול ראוי, והנזק ההיקפי מכך גדל ובפועל: שכרם של מי שאמון על הקביעה האם להגיש כתב אישום או לא נמוך בצורה קיצונית מחברו במגזר הפרטי וחלקם מדווח על כך שהוא עובד שעות נוספות ולא מדווח על כך, כיוון שנאסר עליו לעבוד שעות נוספות מעבר למכסה מסוימת. כך נוצר מצב נוראי: יש עומס על הפרקליטים, ובמקום לטפל בבעית ההצפה המקצועית, בוחרים להפר את דיני העבודה.

3.
דווקא לי, ואולי בעין קפיטליסטית מעט, נדמה כי העובדה שעורכי הדין עובדים שעות נוספות רבות מדי מעידה שכלל אין הצפה במקצוע. אם אכן היה עודף של עורכי דין, הרי שתיאורטית משרד עורכי דין (או המדינה) שאינם רוצים לפגוע בזכויות העובדים היו מצמצמים את היקף השעות הנוספות ומעסיקים עורכי דין 8 שעות ביום, פשוט מעסיקים יותר עורכי דין: יש מספיק, ואם יש הצפה, תמיד אלה יסכימו להיות מועסקים בשכר מינימום. אלא שהתיאוריה הזו היתה נכונה אלמלא גם התיאוריה הקפיטליסטית היתה חיה במשרדי עורכי הדין: הפירמידה עקומה, וככל שעורכי הדין השכירים לא יתאגדו ויעמדו על זכויותיהם, המעסיקים ימשיכו לחייב 200 דולר על כל שעת עבודה שלהם ולשלם להם רק פחות ופחות; וכיוון שאלה עובדים בשכר חודשי קבוע, כל שעה שהעובד ישאר במשרד תהיה שעה של רווח נטו למעביד.

4.
לעורכי הדין יש איגוד מקצועי, לשכת עורכי הדין, אך זו אינה ארגון עובדים: היא אינה יכולה לסייע לתחתית הפרמידה מבלי לפגוע בקדקדים הותיקים, והיא צריכה להשאר ניטרלית כאן ולשמור על החוק: לנזוף במעסיקים ולעודד את העובדים לשמור על זכויותיהם, אך לא לתפקד כאיגוד עובדים. ארוגני העובדים, כמו כח לעובדים האהוב עליי, יכולים לסייע כאן במיוחד במגזר הפרטי, ולעמוד על זכויות העובדים שיעדיפו להשאר אנונימיים: הם יודעים שינצלו אותם ככל שאפשר, ומעטים יתלוננו.

5.
הבעיה היא דווקא במשרות במגזר הממשלתי: האם ראוי שעורך דין שאינו מקבל שכר ההולם את מעמדו יהיה אמון על שלטון החוק, במיוחד כאשר הפרקליטות שמה דגש על בהרשעות וסיפורים סקסיים. אני תוהה כמה טובת הציבור באה כאן לידי ביטוי: עורך דין שפוחד על פרנסתו אינו יכול לשמור על שלום הציבור, עורך דין שפוחד על עתידו אינו יכול לראות את עתיד הציבור ועורך דין שאינו רואה קידום אינו יכול לעמוד מול מי שירצה להעסיקו במגזר הפרטי: במצב כזה, מקצוע עריכת הדין נמצא בסכנה הרבה יותר מכל דבר אחר בגלל מדיניות ההעסקה בו, ולא בגלל הצפת המקצוע.

6.
אולי, ורק אולי, הפתרון להצפת המקצוע יהיה לשמור על דיני העבודה: כך תמצא עבודה לכל הדורשים, פרקליטות המדינה צריכה לא מעט עורכי דין, גם המשרדים הפרטיים אם אלה ישמרו על חוקי העבודה.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

10 thoughts on “דיני העבודה והפתרון להצפת המקצוע.

  1. ככל שיש יותר היצע של עובדים בתחום מסוים, כך השכר והתנאים שלהם יפחתו, שכן יש תחרות על מקומות העבודה. זה לא דבר רע בהכרח, שכן זה מרחיק יותר אנשים מהמקצוע לעבר מקצועות אחרים, מה שמאזן את בעיית ההיצע העודף.

    ברגע שאתה מקבע את השכר כגבוה באופן מלאכותי (וזה מה שבעצם דיני העבודה עושים) אתה רק מונע את האיזון הזה, ובכך ההיצע הגבוה של עורכי הדין נמשך. מצד שני, עלות שכר גבוהה יותר פירושה פחות ביקוש לעובדים, מה שמגביר את ההצפה. השוק "מחפש" דרכים יצירתיות להתמודד עם המגבלות הכפויות הללו, מה שמתבטא ש"עקיפת" חוקי העבודה. הדבר דומה להולכי רגל שעוברים באור אדום כאשר אין מכוניות בכביש.

    גם אם תמצא דרך לכפות את חוקי העבודה באופן מוחלט, ההיצע רק יגדל, ועד מהרה תצטרך לכפות חוקי עבודה נוקשים יותר (מקסימום 6 שעות עבודה ביום, למשל), מה שכמובן רק יגביר את ההיצע, וחוזר חלילה. עדיף לתת לשוק לאזן את עצמו באופן טבעי. עובדים חדשים במקצוע שעובדים הרבה שעות תמורת שכר מועט זה לא דבר רע. מעבר לשכר המועט, הם מקבלים נסיון, מה שחשוב יותר מכסף. בזכות הנסיון הם יתקדמו במקצוע, מה שיאפשר להם תנאים טובים יותר ושכר גבוה יותר בעתיד. אל תמנע זאת מהם.

  2. חירותניק,

    אני חושש שאתה לא הבנת את דברי: לא אמרתי להעלות את שכר המינימום, אלא לאכוף את שכר המינימום על עורכי דין כך שעורך דין שעובד 250 שעות בחודש יתפרנס שכר ההולם את שעותיו הנוספות.

    המטרה היא לשמור על כבוד האדם, לא משנה אם הוא עורך דין, כבאי או כל אדם אחר: זו מטרת דיני העבודה.

    אני גם חושב שהעובדים שעובדים עבור שכר מועט לא מקבלים את הנסיון הראוי ולא מקבלים תמורה ראויה עבור מה שהמעבידים שלהם מפיקים; זה נוצר בעקבות כשל השוק הבסיסי הזה, ולכן ראוי לתת להם שכר הוגן.

  3. אמנם זה לא כל כך קשור לרובו של הדיון אבל באשר לפסקה 0 שלך-
    הנה טוקבק (אחד מיני כמה) שראיתי אתמול בבלוג כלשהו:
    45.תקשורת – עופי לנו מהעיניים

    משה , 05/12/10 14:40

    מתחילת הארוע חיפשתם דרכים לשטוף את מוחות ההמונים ולתלות את האשם בשר הפנים.
    כשתקפתם אותו בשידור חי אמר לכם רב טפסר שמעון רומח שדווקא אלי ישי הוא היחיד שהצליח להגדיל את התקצוב של מכבי האש ב 10 שנים האחרונות. הוא אחראי ישירות על העברת 100 מיליון שקלים למערך הכבאות. זה הרס לכם את כל האג'נדה. אני ראיתי זאת בשידור ישיר !. עד לאותו רגע היה רב טפסר מרואיין מכובד ולגיטימי, ולאחר שיצא להגנת השר אלי ישי מידרתם אותו!.
    מגיעלים , נמאסתם. אתם רוצים את קדימה בקואליציה ואתם עושים דמוניזציה לכל מי שיעמוד בדרככם.
    אסונות שכאלה מתרחשים בכל העולם. זה טיבען של אסונות טבע. האם משהו באמת חושב שאם הינו מוכנים לקראת האירוע עם שני מטוסים, זה היה נגמר אחרת???. נו באמת. מספיק לשקר, מספיק להיות פופוליסטים, מספיק לרקוד על הדם. די כבר נמאסתם!.
    אנחנו לא מדינה עשירה עם עודפי תקציב, אנו חייבים לעשות פשרות, אחרת כל השרים יאלצו להתפטר, שר הבריאות, שר הרווחה, שר החינוך, שר התרבות, שר הבטחון…כולם!.
    אין לנו תקציב בלתי מוגבל, ולכן אין לנו אפשרות לרכוש ולתחזק סופר-טאנקרים. מספיק לפלג, מספיק לבחוש. מספיק להסיט את ההמונים.
    דרושה תקשורת רלטרנטיבית ומיד !

    והנה עוד חלק מטוקבק אחר (עם עוד קצת מידע):

    ישי היה היחיד שהגדיל את התקציב לפי 10.הוא היה גם היחיד מבין השרים שהצביע כנגד ביטול המערך האווירי.התבטאויותיו בנושא היו חריפות אם כי אמנם הם לא צוטטו בתשקורת (אבל הכבאים מודים בכך),ועל כן הוא דורש וועדת חקירה,שכן הכל מגובה במסמכים (ואתה לטענתך לא מוזן מהתשקורת,אז מה יש לך רוח הקודש..)?
    אגב הטיעון של הגנה מן הצדק לא תופס אצל חרדים לשיטתך הנאורה ?

    והכי חשוב-היו הפגנות של הכבאים,והנושא היה ידוע לכל,אבל העיתונות העדיפה להצניע את הנושא,שכן ה"הישג" של הטבות לעשירים בלבד בסך של 46 מיליארד ש"ח ב-10 שנים האחרונות,זה מה שחשוב לה בעיקר (ובזה אין הבדל בין ימין לשמאל מה שכל עולמך מסוגל להכיל-יש מושג שנקרא אמת על זה שמעת פעם,ואולי צדק)?

    והנה קצת מהתובנות האישיות שלי בטוקבק שאני כתבתי אתמול (וחרותניק, נדמה לי שזה היית אתה שהגבת לי? אתה יודע במקרה למה בסוף הם החליטו למחוק את השאלה שלך והתגובה שלי?)-

    49.ואו כמה שטחיות יש בתקשורת. זה לא רק אתה, אף אחד לא אמר כלום על קק"ל.

    טרלילי , 05/12/10 15:02

    זה מדהים, אני מדליק את הטלויזיה ושומע את כל הגיבובים ואת כל הדיונים מצד אנשים שלא מבינים בנושאים שהם מתעסקים בו…
    כן, מערך הכבאות זה צד אחד והברור ביותר של הסיפור, ויפה שעורכי החדשות החליטו לפחות להראות אותו- אבל זה הצד הגלוי והברור ביותר.
    היו כבר התראות לגביו והוא כמובן חשוב, אבל לא בהקשר של היערות, אלא בהקשר של השריפות היום יומיות שקרו קורים ועדיין יקרו. היערות זה מאורע לא שגרתי מבחינה של כבאות.

    אבל מבחינה אחרת הוא שגרתי לחלוטין, ואני מדבר כמובן על קק"ל. בניגוד לשירותי הכבאות, מעולם, אבל מעולם לא ראיתי אפילו כתבה אחת שמדברת על ההשפעות של צמצום כוח האדם המסיבי שארע שם!

    את המידע שלי אני שואב ממישהו שעובד איתם בשטח ולכן יודע מה קורה, אבל הייתי צריך לשמוע את זה בתקשורת, ושם דממה.

    אתם יודעים שיערות לא צומחים סתם כך? יערות צריך לשמר. מה זאת אומרת? ז"א שבכל יער יש עצים חזקים בריאים ועמידים יותר לאש ויש את החולים, היבשים ועצים שצריך להוציא מיער. אחרת מתקבל יער דליק.
    זו למשל הסיבה לכל שריפות הענק שהיו ברוסיה לפני חצי שנה. פשוט הם הפסיקו לטפל ביערות שלהם.
    איך בארץ התהליך הזה קורה? יש בד"כ כמה חמולות שכל שנתיים הן אמורות לכרות נניח כ 8% מהעצים. אם אתה תיתן לעצים האלו להתפתח ותוך הרבה שנים אתה תכרות אחוזים גבוהים של העצים- אתה תפגע קשות ביער שכן יתחיל תהליך של מדבור. אבל מה? לחמולות, בייחוד כשיש להן מספר רב של שטחי עבודה- הרבה יותר נוח לחכות, לא לכרות את העצים הדליקים ואז לכרות הכל בבת אחת. זה חוסך עבודה.
    קק"ל אמורים לשמור שזה לא קורה, אבל בעקבות הצמצום המסיבי של כוח האדם שלהם- הם לא עושים זאת.

    וכך השילוב של חוסר בשימור היער, בשירותי כבאות ושל טרור, קיבלנו את מה שקיבלנו ונקבל עוד יותר.

    מצטער יהונתן, אין לזה ממש קשר לעריכת דין, אבל אתה הכנסת את הסעיף הזה לפוסט.

  4. נראה שמערכת וורדפרס מבטלת מרווח בין פסקאות, כיוון שעשיתי הבחנה ברורה בין הדברים שרשמתי (מספר שורות מצומצם) והטוקבקים שהעתקתי. המערכת קיבצה הכל ,אבל אני עדיין מקווה שניתן להבדיל…

  5. יהונתן, זה היינו הך. אם המעסיק יצטרך לשלם עבור כל השעות הנוספות, זוהי למעשה העלאת שכר לעובד.

    בקשר לכבוד האדם, רצונו של אדם כבודו. מישהו רוצה לעבוד 250 שעות בחודש בלי תוספת על שעות נוספות, שיתכבד. מה זה עניינו של הזולת, ולמה צריך להגביל זאת?

    ואחרון: לא ברור לי מה הקשר בין השכר לבין הנסיון הנצבר בעבודה. אין ביניהם שום קשר. אם כבר, ישנו קשר אפשרי בין כמות השעות לנסיון הנצבר. מאחר שיש היצע גדול של עורכי דין למרות התמורה "הלא-ראויה" כביכול, זה מעיד שכנראה זה בסופו של דבר משתלם להם.

  6. חירותניק,

    תשלום עבור שעות העבודה אינה העלאת שכר. ויתר על כך, אם אדם מוכן לעבוד 250 שעות בחודש בשכר שמתחת לשכר המינימום, עניינה של החברה כאן הוא בשלוש נקודות שונות:

    (1) פטרנליזם, ולכן נוותר, זו ההגנה על העובד מפני עצמו;
    (2) ההגנה על עובדים אחרים שיפגעו מכך שהשכר הריאלי ירד ואלה ידרשו להכנע לתנאי ההעסקה של העובד;
    (3) ההגנה על שאר החברה, שמחיר השוק של העבודה ירד בעקבות הקטנת השכר הריאלי.

  7. יהונתן, אני מסתכל מנקודת מבט ריאלית ולא חוקית. אם המעסיק משלם כיום X ומחר יחייבו אותו לשלם 1.5X, מבחינתו זאת העלאת שכר. אם יש חוק ולא אוכפים אותו, או שאין חוק כלל – זה היינו הך מבחינת כללי הכלכלה.

    בקשר להגנות על החברה/עובדים אחרים: מדוע זה נחוץ? האם תמנע מחברה מסוימת להוריד מחירים בשביל להגן על הרווחים של שאר החברות באותו התחום? ואם עובד מסוים משקיע יותר בעבודה, האם יש "להגן" על עובדים אחרים ולמנוע ממנו לעבוד קשה יותר, שהרי הוא מעלה את הציפיות של המנהלים כלפי העובדים?

    השכר של העובדים בתחום מסוים יורד בגלל שיש היצע גדול של עובדים ופחות ביקוש. אם ניתן לו לרדת באופן חופשי, פחות אנשים יפנו לתחום הזה, מה שיקטין את ההיצע ויעלה חזרה את השכר. כל הנסיונות למנוע את זה רק מחמירים את המצב.

  8. חירותניק,

    התיאוריה המהוקצעת שאתה מצטט אולי מתאימה לכלוב. בפועל, להערכתי, המצב מגביר ירידה מהארץ. השוק לגמרי לא משוכלל, אלא מקולקל – ר' המחסור ברופאים. צעירים כבר לא מתעניינים בהיצע התקנים הפנויים, ההולך ומתרחב.

    יהונתן,

    הפיתרון שאתה מציע יחייב הגדלה של שטח המשרדים. זה חסם.

  9. עו"ד קלינגר,
    הצפת המקצוע לעולם לא תגרום לממשלה להעסיק עוד עורכי דין, כאשר המדינה יודעת שעורכי הדין שיש לה יעבדו שעות נוספות מעבר למות והיא לא תשלם עליהן. למה לה? הפרקליטים והיועצים המשפטיים עובדים בעומס בלתי אפשרי, אבל אין תקנים פנויים ואף אחד לא יוסיף תקנים. להיפך. רק מצמצמים.
    לכן בסופו של דבר ישארו בשירות הציבורי רק עורכי דין אידיאליסטים שמוכנים לעבוד שעות של עבדות במשכורת נמוכה (שזה אולי טוב אך לא ראוי) ומן הצד השני – עורכי הדין הגרועים שלא ימצאו עבודה בשום מקום אחר אז מוכנים להסתפק בשכר המביש, למען היציבות התעסוקתית.

    מי שחושב שהעובדה שלא מעסיקים עוד עורכי דין בשירות המדינה אומרת שאין הצפה במקצוע – חי בארץ 'לה-לה' דמיונית ואוטופית, ולא במדינת ישראל.

  10. עידית,
    עורך דין העובד בשירות המדינה ומוכן לעבוד שעות נוספות הוא בדיוק הבעיה. עורך דין כזה אינו מציית לחוק ומפר אותו בצורה בוטה, ואפילו לא עומד על זכויותיו.

    אם עורכי הדין בשירות המדינה היא באמת אידיאליסטים, הםלא היו מוכנים לעבוד שעות נוספות, אלא נלחמים על שכרם הראוי קודם כל.

    במצב כזה, היה מוכח כי המדינה יכולה: (א) לשלם יותר לעורכי הדין במגזר הציבורי עבור שעותיהם הנוספות; או (ב) צריכה להעסיק עוד עובדים בשכר גבוה יותר.

Comments are closed.