הקפיטליזם ניצח, אולי הגיע הזמן להרוג את כל הסוציאליסטים. עברתי עכשיו ברחוב… עמדתי בפקק [ליד יד אליהו, שם החל אירוע "שיר נולד"] בעצם ועבר אב עם ששת ילדיו. לא נראה עשיר במיוחד, לא נראה עני. פרולטר פשוט, מהסוג שעובד כל יום ועכשיו בחנוכה … חנוכה היא חופש, בעצם חופשה, לא ממש חופש אבל זה מה שחנוכה נותנת לו, לבלות זמן איכות עם משפחתו. והילדים? … הילדים היו מאושרים. לא סתם שמחים אלא עם חיוך על הפנים כאילו כל מאוויהם סופקו ברגע זה. כאילו כל שהיו צריכים זה לדעת שתוך כמה דקות הם רואים את יהודה לוי מפזז לו על הבמה. האם כך הקפיטליזם ניצח? הוא גרם לצרכנות לצור פרפטומובילה ש .. יכולה בעצם להיות בתוך המעגל של טלוויזיה-פרסום-פרסום-טלוויזיה והצרכנים עומדים ומסתכלים ומאושרים כפי שלא היו מאושרים מעולם, הכל הצליח, הכל נדם. בעצם אולי צריך להבין שהאנשים האלו מאושרים והגיע הזמן להרוג את הסוציאליסטים האלו. הם רק מפריעים למכונה של הצרכנות להתקיים. עכשיו כל זה צריך לעלות על הכתב .. כנראה … היו שלום.
השמעתי את זה לידידתי שלומית היום. היא חידדה כמה נקודות שחשבתי שחשוב לציין. בין היתר בשלב כלשהו היא אמרה לי ששמעה לא מזמן ראיון בטלויוזיה בו שאלו ילדים מה הם רוצים להיות לכשיהיו גדולים. רוב התשובות היו "מפורסם". כאילו אין רקע לפרסומו של אדם. אדם מגיע לפרסום רק לאחר שהציג הישגים מיוחדים בתחומו, ולא סתם. אולם, כיום הפרסום הוא עניין שטחי. הפרסום הוא פרסום פר-סה; המפורסמים הם פסטיש של החברה. שטחית, רדודה ואין לה כלום אלא שיקוף מדויק של התרבות שהוכתבה על ידי הטלויזיה. לא פלא שילדים לא יודעים לקרוא, לא פלא שהקפיטליזם ניצח. הוא החזיק בכל עמדות השררה ולא עשה מאום לעזור לחלשים. לא רחוק היום בו יהיו בתי ספר על שם סמי ואביבה עופר שילמדו במגמת כלכלה על הישגיהם המרשימים בדמות בתי הזיקוק וכיצד להחזיק מדינה באשכיה. שוב, וחשוב לציין – אין לי דבר אישי נגד סמי ואביבה עופר, אלא הם מדגימים כיצד המדינה נרקבה ומאפשרת לכל אזרח לעשות כרצונו על מנת לקדם את ענייניו מבלי לחשוב על טובת הציבור. סמי ואביבה עופר הם החברה הישראלית.
יהונתן,
אם לסכם את הספר של ת'ורסטיין ובלן "The Theory of the Leisure Class" במשפט אחד אז אפשר להגיד ששאיפתם של העניים היא לא לפרק את העשירים (את זה אמר מארקס, אני חושב), אלא להיות כמותם. אם אתה רוצה יש לי את הספר, שיצא במקור ב-1899 והיה
לא קל לקריאה ואפילו משעמם לעתים.
צ'ארלס בוקובסקי, בספר שיצא לאחר מותו ונקרא "רב החובל יצא לצהריים והמלחים השתלטו על הספינה" מצוטט ע"י פרדריק בגבדה כך:
"הקפיטליזם הביס את הקומוניזם. לא נותר לו אלא לכלות את עצמו".
וכמובן, תמיד אפשר לחזור לאלדוס האקסלי שראה את הכל מוקדם יותר, למרות שהיו לו בעיות ראייה קשות מאוד (ואולי בגללן).
את הקטע של איך להחזיק את המדינה בביצים כבר מלמדים.
יואב.
נ.ב גם אני רציתי להיות מפורסם.
אם ת'ורסטיין אמר זאת זה לא הופך את זה לנכון תמיד, אבל במקרה הזה אני נאלץ להסכים איתך. הקפיטליזם מחנך את העניים לרצות להפוך לעשירים ולא לסוציאליסטים. זו הבעיה של הקפיטליזם, שרק מבחוץ אפשר לראו אותו.
איפה מלמדים איך להחזיק את המדינה?
למדים את זה אצלי בפקולטה, אבל לא כל-כך טוב.
באוניברסיטאות בארה"ב לומדים את זה יותר לעומק.
אפשר לבדוק מחקרית את הסיבות לשאיפות הילדים ובתור התחלה לציין את תרבות הצריכה התופסת חלק כה נכבד בזמנם הפנוי.
בסקר שפורסם לאחרונה התגלה כי 80% מהילדים מעדיפים לבלות את שעות הפנאי שלהם בקניון על פני כל פעילות אחר.
המנגנון הצרכני מאגד את הפרסום והשיווק במעטה אומנותי מזוייף על מנת לללכוד את הצרכנים הצעירים משלב מוקדם ככל האפשר.
—-
אין לי ציטוטים לתמוך בהצהרתי זו.
—-
nice,
I catch up on lost classes. do you live it up or only bla bla..?
T E K,
What do you mean, do I live it up?
Am I holding the state by its balls, right now?
Not yet, and I don't plan to.
Yoav.