אף אחד לא קורא את תנאי השימוש: פתרון XML לבעיה משפטית.

0.
תנאי שימוש (ומדיניות פרטיות) הם קללה שלא ברא השטן. אני יודע כיוון שאני כותב אותם לפרנסתי. כן, אני הבחור שגורם לכם להסכים לספק לאתר ההוא "זכות בלתי-הדירה, לא מוגבלת, מסחרית לגשת למידע המאוחסן על ההתקן הסלולרי שלכם" רק כדי שהם יוכלו להלחם בספאם שהם נתקלים בו בכל יום. אני גם האדם שהחבר'ה האלה קוראים לו כששמוק רנדומאלי שולח להם מכתב איום ואומר שהוא מחזיק את זכויות היוצרים במילה "מסיבה" או משהו כזה.

1.
עורכי דין עומדים בפני בעיה נוראית. רוב המשתמשים לא קוראים את תנאי השימוש. זה גורם לכך שכשמגיע יום הדין ובוחנים אותם כהסכם אכיף בבית המשפט, בית המשפט מעיף את החברה מכל המדרגות (נניח, כמו בDeFontes v. Dell, Inc., No. 2004-137, 2009, עוד כאן) ועורכי דין נוטים לייצר חזקות שיגרמו לכך שיוכלו להוכיח שמשתמשים אכן קראו את תנאי השימוש: לדוגמא, חלק מהם דורשים שתגללו עד סוף העמוד כדי לקבל את התנאים, חלק דורשים אישור במייל וחלק מסתפקים בכך שתלחצו "אני מסכים".

2.
כאן נכנסת לתמונה הקבוצה שמפעילה את CommonTerms. Common Terms מנסה לפשט את הדרך בה אנו קוראים מסמכים משפטיים מסובכים על ידי הוספה של סמלילים נחמדים שמסבירים מה אתר האינטרנט עושה עם המידע שלך: האם מותר להם לשנות את תנאי השימוש בכל עת והאם מותר להם להצמיד אותך לעכוזו של אדם אחר. לצורך העבודה הברוכה שלהם, החברים בCommonTerms מנתחים עשרות הסכמים קיימים ומנסים לייצר מאגר נתונים של התנהגויות. למרות שהרעיון שלהם נחמד, הוא עדיין לא מושלם למשתמש הקצה, שצריך להבין מה הסמלילים האלה אומרים ובסופו של דבר לקרוא את תנאי השימוש.

3.
כאן נכנס הפתרון שלי; אולם, הוא דורש קצת שיתוף פעולה מעורכי דין. עורכי דין יוכלו להשתמש בתגיות XML או RDF ולתייג את תנאי השימוש שלהם בתגיות ספציפיות. לדוגמא: "אתר זה משתף את תוכן הגולשים שלך עם צדדים שלישיים" או "אנחנו מרשים למשתמשים אחרים לייצר יצירות נגזרות של התוכן שאתה מעלה". בנוגע למדיניות פרטיות, הרי שכאן התגיות יהיו קלות יותר כיוון שמדיניות פרטיות היא לא יותר מאשר מענה פשוט למספר שאלות, במצב כזה, הסמלילים יוכלו להראות האם האתר משתמש בעוגיות צד ג' או מייצר פרופילים קבוצתיים למשתמשים ומוכר את המידע האישי שלהם. בגרע שהכל יהיה מוכן, אפשר יהיה לייצר מחולל תגים שיאפשר הצבה של חותם בדומה לחותם של Truste שמעיד על אבטחת האתר.

4.
אחרי שסיימנו לסמן, עדיין יש לנו כמה בעיות אך כולן פתירות: הראשונה היא אכיפה עצמית והשניה היא יידוע, כמו גם לאפשר לאתרים להשוות את תנאי השימוש שלהם לאחרים. המשתנה השני הוא יצירה של בסיס משותף לתיוג של אתרים ויצירה של מערך ידידותי לילדים על סמך הגדרות מסוג זה, כמו גם מתן אפשרות למשתמשים להבין מה קורה כאשר הם מפרסמים תוכן באתר מסוים: האם הוא נמכר, עובר שימוש אחר, מאפשר רימקסים או פשוט נמחק אחרי 36 שעות.

5.
העניין הוא שבתור עורך דין, אני לא יכול לתכנת ואני לא יכול לאכוף את הדברים האלה על אנשים: לא על עורכי דין אחרים ולא על לקוחותי (או על לקוחות של עורכי דין אחרים). כך, כדי לגרום לזה לקרות, צריך לייצר ביקוש מהציבור, וזה אתם.

[פורסם במקור באנגלית]

תגובה אחת ל-“אף אחד לא קורא את תנאי השימוש: פתרון XML לבעיה משפטית.

  1. כל זה טוב ויפה כאשר מדובר באתר מקוון, אבל איך נוסיף תגיות תנאי שימוש במוצרים ובשירותים פיזיים למשל? לדעתי יהיה פשוט יותר, כהתחלה, אם עורכי הדין ינסו להימנע משימוש בשפה גבוהה מזו של האדם הממוצע, וגם ידגישו את הפרטים החשובים בכל פסקה.

    ואם בעל עסק כלשהו רוצה להבטיח שתנאי שימוש שלו יהיו מובנים, הוא תמיד יכול להעביר אותם לעורך לשוני כדי שהוא יסיר מהם ניסוחים מסורבלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *