הלסינקי

ענת רפואה, דוברת "תנו לחיות לחיות", כותבת היום באתר האנרגיות נגד ניסויים בבעלי חיים. פובליציזם נכון וראוי המסביר למה ניסויים בבעלי חיים הם דבר מיותר. רוב טענתה מסתמכת, אולם, על אלמנט פרקטי, תשעה מכל עשרה ניסויים בבעלי חיים אינם מניבים תוצאות שרלוונטיות לבני אדם. דעתה המוצגת כעובדה היא ש:

מפרסום קודם של ה-FDA, מאוגוסט 2004, עולה כי גם מאותן 10% התרופות שמצליחות לעבור את שלב הניסויים הראשון בבני-אדם, פחות ממחציתן מגיעות למדפים בבתי-המרקחת. במילים אחרות, מתוך 100 תרופות שנוסו בהצלחה בבעלי-חיים, רק 4 נמצאות "כשירות" לבני-אדם. ובשורה התחתונה המכרעת אנחנו מתבשרים גם שתופעות לוואי מתרופות הן הסיבה הרביעית לתמותת בני-אדם.

נכון, תשעים אחוז מהתרופות אינן יעילות נגד מחלות בני אדם ועשויות לגרום יותר נזק מתועלת. תשעים אחוז מהתרופות שנבדקות על בעלי חיים בסבל וייסורים לא מגיעות בכלל למדף, ומאלו שמגיעות למדף חלק ניכר אינו רלוונטי. אולם, מכאן ועד לפתרון המוצע על ידי רפואה יש מרחק דורות. לטענתה, יש לבצע ניסויים מבוקרים בבני אדם.

טכנולוגיית ה"טוקסיקו-ג'נומיקס", שמבוססת על תרביות תאים אנושיים שמדמים את כל מערכות גוף האדם, ושדרכם ניתן לבדוק יעילות ורעילות של תרופות, ושיטת ה"מיקרו-דוסינג" שמתפרסמת במדריך החדש של ה-FDA, אשר נבדקת ישירות בבני-אדם ואינה כרוכה בסיכונים בשל המינונים הזעירים אותם מחדירים לנבדקים. שתי השיטות החדשות האלה אמנם מומלצות ע"י ה-FDA, אבל הן נעצרות דווקא אצל חברות התרופות בגלל שיקולים כלכליים פרופר.

הרעיון של ניסויים בבני אדם אינו קוסם לי כלל וכלל. אם יש משהו יותר גרוע מניסויים בבעלי חיים אלו הם ניסויים בבני אדם. ניסוי כשמו הוא, הוא מנסה את האפשרות של מתן פתרון. האם מבין הניסויים שיבוצעו בבני אדם העלות לא תהיה גדולה מהתועלת?

בתור צמחוני אני מסכים שכל סבל שנגרם לכל יצור חי הוא פסול (אך לא מיותר). מסבל פסול קשה להתקיים. איני צורך מוצרים מן החי, איני לובש עור, איני אוכל בעלי חיים ואיני מוכן לסבול התעללות והתאכזרות לבעלי חיים באשר הם (בין אם הם על צלחתם של חבריי לשולחן או אם הם הולכים ברחוב). אולם, אני מכיר ביתרון (הלא כלכלי) של ניסויים בבעלי חיים. אני מכיר בצרכים מסוימים שלא ניתן להחליף. לא אשתמש בשמפו שנוסה על בעלי חיים בעיקר כי מדובר בניסוי פסול, אסתטי גרידא , ולא בניסוי נחוץ. אולם לגבי תרופות שעשויות להציל חיים של אחרים? האם לא ראוי לבדוק עד כמה החלופה של ניסויים בבני אדם יעילה יותר או פחות מאשר להתחיל עם טענות דמגוגיות כאלו? מינון נמוך מדי או גבוה מדי של תרופה עלולה להרוג לא מעט בני אדם שאנו מסוגלים להציל בדרכים אחרות. אני בכלל מעדיף שלא ימותו יצורים, אבל אם כבר למות, אז אולי לא ראוי לנסות את התרופה קודם במיקרואורגניזמים ואז על בעלי חיים.

כמובן שאני לא מצדיק את ההתעללות שעוברים בעלי החיים בשביל הניסויים. אף אחד לא היה מקבל ניסויים מסוג זה על בני אדם, אף אחד. ביחד עם הומניזציה של הניסויים צריך לבחון האם באמת כולם נחוצים; אבל האם אנחנו באמת רוצים לוותר על התפחות החברה?

לא מדובר באכילת בעלי חיים, שהיא מיותרת בעליל ולא נחוצה להתקיימות, לא מדובר בלבישת עורם לעניינים אסתטיים, לא מדובר בקרבות כלבים למען הנאה בלבד, מדובר בחיים שיכולים להנצל, לא רק חיי בני אדם אלא גם חיי בעלי חיים אם התרופות ימצאו יעילות.

צריך רפורמה בניסויים, פשוט לא את הרפורמה של ענת רפואה.