אמש בפאב … למה צריך לשלם לחברי-כנסת

אתמול יצאתי עם חברים לפאב. אחרי מאורעות השבוע, בהן עזבתי את מרצ והצטרפתי לבחירה הדמוקרטית נצרכתי להסביר לחברים בעצם מה ההבדלים. את ההבדלים לא היה קשה להם להבין, וגם לא את הסיבות לעזיבתי. מה שכן היה קשה להם זה להחליט שהם מזיזים את עצמם לקלפי. בעצם, הטענה שלהם היתה שכל הפוליטיקאים מושחתים, ולכן אין כל צורך ללכת להצביע עבור מישהו, כי הוא ישחית את עצמו בסוף בכל מקרה.

אחת הטענות שהועלו היתה כי צריך לחייב את חברי הכנסת לשלם עבור תענוגות השלטון. הרעיון לא נשמע רע על פניו, אך יש לי כמה הסתייגויות ממנו והצעה אלטרנטיבית שיכולה דווקא לתקן את כל השוק.

ההנחה הראשונית היא מוצדקת. שיקולים כלכליים מביאים אנשים פסולים לכהונה. אותם שיקולים כלכליים הינם אלו שגורמים להם לפעול בצורה אינטרסנטית. אני יוצא מנקודת הנחה שאת האינטרסנטיות של הפוליטיקאים לא ניתן לשנות. אולם, כמה כשלים בסיסיים ישנם כאן.

ראשית, החיוב לשלם עבור תענוגות השלטון יקדם את הקשר בין הון ושלטון. חבר כנסת שלא יהיה מושחת לא יוכל להבחר, ולכן כל ההנהגה תהיה מושחתת. חברי הכנסת יאלצו לקבל שוחד או לתמרץ תאגידים שיממנו את מסעות הבחירות וחיי הנהנתנות שלהם, ועל ידי כך תעלם המטרה של הורדת השחיתות והגברת היעילות הכלכלית. שנית, שכר חברי הכנסת לא מהותי כמו הג'ובים שהם מחלקים סביבם. עוזרים פרלמנטריים, רכב, שירותי משרד אינם שווי ערך לתפקידי יו"ר דירקטוריון, דירקטור, חברי מועצות ציבוריות למינהן ותפקידי שררה במנהל הציבורי. חבר כנסת שירצה לשלם בעבור נהנתנותו יאלץ לגבות מכל אלו פרמיה כלשהי, ולכן שוב לא נגיע למצב יעיל.

אם כן, מהו הפתרון הנכון לעניין? לדעתי יש סינתזיה יפה שלא הועלתה על ידי במקור או לראשונה, אבל הצלחתי לשנות אותו מספיק כדי שתהיה מקורית. הרעיון המקורי היה להצמיד את שכרם של חברי הכנסת לשכר תשעת העשירונים התחתונים, כך שהם יתומרצו לעודד את צמיחת המשק האמיתית (ולא רק בועה קפיטליסטית שתתנפץ כשיחסי הציבור של השיווק יעלמו). הרעיון המעובד שלי היה שונה. בתחילה חשבתי להפוך את השכר הממוצע למשק לשכרם, כי אז הם ינסו להעלות את השכר. אולם, דרך נהדרת להעלות את השכר היא על ידי הגדלת הכנסת העשירונים העליונים או לחלופין הוצאת גורמים לא יצרניים ממעגל העבודה. הפתרון האחרון שלי היה להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר החציוני במשק, כך שיובטח שלפחות 50 אחוזים מהאוכלוסיה ישתכרו יותר מהם, כך שמצבם יהיה ראוי והם יעבדו לטובת האוכלוסיה. אולם, כאן עדיין יש את בעיית הוצאת הפרטים ממעגל העבודה והפיקוח על עבודת זרים. מצב כזה יהפוך את ישראל במקרה הרע למעצמת עבדים שתעביד עובדים זרים בשכר נצלני תוך כדי הקצאת משכורות גבוהות למנהלים המקומיים. הפתרון המלא לדעתי הוא לקצוב את שכרם של חברי הכנסת באמצעות נוסחא שתורכב מהשכר החציוני והתל"ג לנפש. התל"ג לנפש הוא גורם ראוי לאיכות החיים, והוא מכליל את ייצוא השכר לעובדים הזרים בצורה כלשהי.

כך נוכל למנוע שחיתות ולעודד אנשים טובים במערכת הציבורית. בלי אנשים ראויים ואידיאולוגים לא נוכל להביא את המדינה לקידום אמיתי.

נושאים: חוק   תגיות:

5 תגובות ל-“אמש בפאב … למה צריך לשלם לחברי-כנסת

  1. זה רעיון טוב אבל הוא אף פעם לא יעבור בכנסת, ח"כינו אוהבים את משכורתם.

  2. תורת המשחקים: הרעיון הוא כך. הקמפיין הציבורי יגרום לכך שכל חברי הכנסת, שלא רוצים להראות שהם אינטרסטנים, יאלצו להצביע עבור הצעה כזו, כי הרי אף ח"כ שלא הצביע עבור יזמה כזו לא יוכל להבחר מחדש, זה יעבוד לרעתו בקמפיין.

    לאחר העברת החוק, יאלצו כל חברי הכנסת האינטרסנטים לעזוב שכן אין המשרה אטרקטיבית עבורם יותר.

    זה באמת על רגל אחת.

    תוצאה זהה, עיכוב כל בזמן.

  3. נראה לי שחברי-הכנסת הם כמו השוק ללימונים במאמרו של אקרלוף משנות ה-70. כלומר, יש הרבה חברי-כנסת שהם לימונים (גרועים) ומעט שזיפים (טובים), אבל מכיוון שההצבעה מבוססת לחלוטין על אמונה בפוליטיקאי (שהרי מספר האנשים שבאמת מכירים את הפוליטיקאים הוא שולי), כל הח"כים נראים לימונים, ולכן באמת נבחרים שוב ושוב אותם לימונים דפוקים.
    טוב, נראה לי שעדיף לקרוא את המאמר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *