0.
יש מבחן למתי בדיחה מתחילה להיות לא מצחיקה; בדרך כלל, אם מדובר בבדיחה פנימית של מספר מצומצם של אנשים, הבדיחה הופכת להיות לא מצחיקה ברגע שהיא עוברת טרנספורמציה שמוציאה ממנה את הנקודה העיקרית. בדיחה, בסופו של דבר, היא מם חי לכל דבר, הבדיחה עוברת מוטציה בכל פעם שהיא מסופרת. התהליך הוא פשוט: לבדיחה יש מספר ונמענים, הנמענים מקשיבים ומעבירים את הסיפור, בדרך כלל עם וריאציה כלשהיא, לציבור. בדיחות וסיפורי עמים עוברים הרבה מאוד שינויים גנטיים עד שהן משתנות וסיפורים מקבלים חייב משל עצמם.
1.
בשנות התשעים של המאה הקודמת שלט צביקה הדר בהומור הישראלי ביד רמה עם תוכנית ה'קומדי סטור'; בדיחות ה"יש לי יש לי" של אסף אשתר הציגו את הדרך בה גנטיקה הומוריסטית נוצרת: המספר הראשון מספר בדיחה, בדרך כלל בדיחה במשפט אחד אשר אינה מצחיקה במיוחד, אך בנויה על משחק מילים. לאחריו, המספר השני מבצע טרנספורמציה ומשנה את הבדיחה למשחק מילים אחר וכך גם השלישי. המספר הרביעי, מר "יש לי יש לי", שמרגיש צורך לשתף את חבריו ולהיות גם חלק מהמשחק, לוקח את הבדיחה שלא הבין בה את משחק המילים ויוצר בדיחה אחרת, שאינה מצחיקה.
באותו הרגע, לאחר הבדיחה, הופך 'יש לי יש לי' לבדיחה עצמה.
2.
קשה לומר זאת, אבל אמש הראה בנימין נתניהו הפך ל'יש לי יש לי'. לפני כשבוע, לאחר עסקאת גלעד שליט. באותה העסקה, לא הורשו צלמים לצלם את רגע שחרורו של שליט, והתמונות סופקו על ידי לשכת העיתונות ועל ידי דובר צה"ל. אחת התמונות, שתעדה את רגע החיבוק בין שליט לאביו, היתה כזו בה צלמו של ראש הממשלה, נתניהו, בלטה למרות היות התמונה אישית. מתוך רצון ללעוג על הבחירה בפרסום תמונה זו החל מם, בדיחה פנימית, בה צלמו של נתניהו צורף לתמונות היסטוריות, משל היה גם שם. תופעת הרשת הזו כנראה לא היתה התופעה הראשונה, כפי שעידו קינן סיכם יפה, אבל היא היתה הראשונה שצברה די תאוצה לצאת מגבולות הקליקה הפנימית של שוכני אינטרנט.
3.
הקליקה הפנימית היא כנראה המספר הראשון בסיפור של 'יש לי יש לי'; לאחר שהיא פרצה, היא עברה לא מעט וריאציות על ידי ההמון, שהיו המספר השני. האתר Know Your Meme אף יצר דף המאגד את כלל הבדיחות של 'המספר השני' כדי לתעד זאת למען ההיסטוריונים העתידיים.
4.
ואז בא המספר השלישי, זה שבא לפני 'יש לי יש לי'; בזמן שרואינה דפני ליף לחדשות ערוץ 2 על המחאה, בא גזיר קרטון בדמותו של נתניהו והפציע בתוך הפריים:
5.
אחרי הבדיחה השלישית, המיינסטרימית שהופיעה בחדשות המרכזיות במדינה, לא היתה ברירה. הגיע תורו של 'יש לי יש לי' להרוס את הבדיחה. אתמול, זה קרה כאשר בנימין נתניהו, מושא הבדיחה בעצמו, החליט להעלות לעמוד הפייסבוק הרשמי שלו את הוריאציה שלו על הבדיחה. נתניהו נחדף לתמונה של נאומו באו"ם ובה הוא אומר "דוגרי, הצחקתם אותי", כפרפראזה על התבטאותו באו"ם לפלשתינאים "Let's Talk Dugri". והבדיחה, כמובן, היא עלינו.
6.
הבדיחה היא עלינו כיוון שאין דרך אחרת לראות זאת מאשר לומר "נתניהו הצליח לקחת בדיחה טובה ולהמאיס אותה על הציבור". האמת היא שלא רק שהוא המאיס אותה על הציבור, אלא הוא גרם לכך שאף אחד לא יצחק עליו יותר, לא כי הוא קיבל אותה בצורה טובה והומוריסטית אלא כיוון שהתוצר שלו היה כל כך לא מצחיק, שהוא הפך לבדיחה עצמה. אף אחד לא רואה את דוד לוי שהיה מושא של בדיחות רבות בשנות השמונים, עומד ומספר בדיחות דוד לוי, ואף אחד לא ימצא את תושבי העיר חלם מספרים בדיחות על העיר.
7.
נתניהו, אבל, הוא חלם בעצמו. הבדיחה הלא מצחיקה, שעברה מספיק טרנספורמציות כדי להיות משהו שכל הציבור מכיר, הקשר צפוי, הפכה להיות לעוסה, מיותרת ודומה לממשלת נתניהו.
אני לא מבין למה אתה נטפל לביבי דווקא על זה. זה בסך הכל די חביב. וגם לי קשה להגיד ביבי וחביב במשפט אחד,
הבדיחה הזו הייתה מיותרת מתחילתה ויפה שהוא התייחס לזה בהימור.
אם זכה בזה לסיים את ההלצה העלובה הזו זה רווח נקי עבורו.
לקחו תמונה יפה שנתניהו שאכן שחרר את החייל (ולצערי – במחיר הזה) שמח ומאושר ועשו ממנה בדיחה. יש כמה אנשים מרירים שמחפשים יום וליל איך לחפש את נתניהו ולעשות אותו לבדיחה.
לא צריך לחפש לעשות את נתניהו לבדיחה. הוא עושה את זה יופי בעצמו.
רק חבל שהבדיחה על חשבוננו.