דוקטורט בחרטא: או איך רדיפת יאיר לפיד פוגעת בכולנו

רבות יש לי לומר על כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה, אך זה ליום אחר. במשפט אחד, לפיד עבורי מייצג את כל מה שסחי בעולם, את התרבות הישראלית הריקה מתוכן, שמתנערת מהעבר שלה ואינה מתכננת על עתיד, תרבות שאיני מזדהה עמה. אלא, שבשבועות האחרונים, מתוך אג'נדה מסוימת, תקיפת לפיד על ידי עיתון 'הארץ' הפכה לא-פרסונאלית, ועשויה לפגוע במעמד האקדמיה בכלל.

אתחיל בגילוי נאות קט: הן לפיד והן אני לומדים לתואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן במחלקה הבינתחומית לתארים מתקדמים שכוללת את התכנית ללימודי פרשנות ותרבות, התכנית למדעי המח והתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה בה אני לומד. תכניות אלה מנסות לשלב מדעים וקורפוסים של ידע ממקומות שונים, רבים ואף שנויים במחלוקת. לדוגמא, ביום הלימודים הראשון, במסגרת קורס של נח עפרון נתבקשנו לנתח את המניפסט של הUnabomber, טד קזינסקי שדן בהשלכות הטכנולוגיה על החברה. אנו לומדים, לצד טקסטים של אקדמאים רבים ומקובלים, גם טקסטים פחות מקובלים ופחות מלומדים, שמאפשרים לנו להגיע להבנה על כיצד הטכנולוגיה התפתחה והפכה להיות חלק מהחברה שלנו כיום.

לפני כשבועיים, פרסם עיתון 'הארץ' תהיה על כיצד התקבל יאיר לפיד, נטול תעודת בגרות ותואר ראשון, ללימודי תואר שלישי בתכנית לתרבות ופרשנות; בעקבות אותו דיון החלה סערה ציבורית, שהובילה להקפאת לימודיו של לפיד ולשקילה מחדש של האפשרות להתקבל ללימודי תואר שני ושלישי ללא תואר ראשון.

יובל דרור, שהוא גם בוגר התכנית בה למדתי, כתב טור מאוד ביקורתי על לימודיו של לפיד, וכדאי לקרוא אותו. הגם שאיני מסכים עם יובל, אתחיל בלומר שיש לא מעט בדבריו שעיקרם הם: (1) התואר הראשון הוא מלאכה קשה, שמי שלא צלח אותה ככל הנראה לא יצליח הלאה; (2) רופא לא יכול לעסוק ברפואה בלי לימודים, וגם לא שופט, אז מדוע לתת ללפיד?; (3) הטענה כי הדרישות הן פורמאליסטיות מהווה זילות של התארים במדעי הרוח.

העניין הוא שגם אם יובל צודק, אז עדיין צריך לקחת בחשבון כמה דברים. אכן, הלימודים לתואר הראשון הם קשים ומייגעים, אך כולנו יודעים גם מה קורה בהם בפועל, התואר הראשון כנראה עבר זילות, סטודנטים מעתיקים עבודות בכל מקרה והם הפסיקו לקרוא את המאמרים. כן, התואר הראשון אינו חרטא, אלא הפך להיות משהו שכולם מאמינים ש"מגיע להם". וכן, לעיתים התואר הראשון הוא מכשלה טכנית, שינון מגל היה צריך לעבור כדי להתמנות כמפקד גלי צה"ל ולעיתים התואר הוא רק התירוץ.

אבל, באקדמיה חייבים להיות חריגים; החריגים האלה (ולא בטוח שלפיד עומד בהם) חייבים להכיר בכך שלעיתים אנשים חקרו תחום מספיק דיו כדי לקפוץ מעל התואר הראשון, השני או אפילו השלישי. כן; אם מארק צוקרברג ירצה להתקבל היום לתואר שלישי (מחקרי) במדעי החברה על השלכות של רשתות חברתיות, ספק אם מישהו יפקפק בכך שזה חקר עד כה מספיק את הידע, אם לפיד הראה מספיק עבודות (מחקריות, ולא סתם כתיבת ספרות) שעשה בעברו, גם אם אין לו תואר ראשון, ניתן היה לדלג כאן.

צריך להבדיל בין "הנחת סלבריטאי" לבין קריטריונים אלטרנטיביים לקבלה, כמובן שמדובר על קריטריונים אלטרנטיביים וזהים, כלומר: לא שקילות של הסמכה לרבנות שקולה לתואר ראשון אלא שקילות מדעית, מחקרית, של עבודה אמיתית ורצינית. החלטה גורפת שאין ועדת חריגים ולא יקבלו חריגים ללא תואר ראשון תמנע את הגניוס האמיתי, של אנשים שבאו מהפרקסיס ועשו לא מעט, אך לא הקדישו זמן לפורמאליסטיקה. אכן, לא בטוח שלפיד הוא כזה, אבל שווה לבדוק.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

7 תגובות ל-“דוקטורט בחרטא: או איך רדיפת יאיר לפיד פוגעת בכולנו

  1. כל המגוננים על בר אילן ולפיד מזכייםר לי את הסיפורים של אהוד אולמרט ואורי מסר על המסורבלות של הקריטריונים הרשמיים למתן תמיכה למפעלים בפריפריה, ולמה היה צריך מסלול עוקף שצריך להפעיל דרך חברו של השר.

    ובקיצור – אין לי מושג אם מגיע ללפיד תואר שלישי או שני או משהו, עצם העובדה שקיבלו אותו בניגוד לקריטריונים פסולה.
    ברור, אגב, גם שאונ' בר-אילן מרוויחה מהיותו של לפיד סטודנט אצלה, ושגם הוא מרוויח.

  2. "במסגרת קורס של נח עפרון נתבקשנו לנתח את המניפסט של הUnabomber, טד קזינסקי שדן בהשלכות הטכנולוגיה על החברה."

    קמפיין שלטי חוצות של "אם תרצו" בעוד 3… 2…. 1…

  3. יהונתן,

    קודם כל, תודה על הפוסט. בים של אינטרסנטים משני הצדדים בסיפור הזה — הארץ והכותרות הראשיות לפרשיה כזו זניחה מחד, נחמיה שטרסלר (עמיתו של לפיד בחדשות 2, דבר שלא הוזכר בעיתון) בטור אוהד, מתייפייף ומלא סתירות פנימיות מאידך — הפוסט שלך הוגן, כנה ומנסה להציג עמדה תוך הכרה במציאות.

    אבל… אני לא מסכים. הכותרת שלך מאוד החלטית וברורה, אך בסופו של דבר, קצת כמו כמה תומכים אחרים שכתבו לטובת לפיד בעיתונות (למשל, זוכה פרס נובל צ'חנובר, אתה בחברה טובה), אני לא לא מצליח לזקק כאן נימוק ברור ומשכנע.

    אם הטיעון הוא שהרדיפה שלך הארץ את לפיד היא פרסונלית, אני מסכים. מאידך, לפיד לא היחיד שסובל מכך והארץ אינו היחיד שעושה זאת, וזה דורש דיון אחר על מצב העיתונות בארץ. זה לא מבסס את העובדה שבר-אילן עברו על החוקים כאן או שיאיר לפיד זכאי להיות בתכנית הנ"ל.
    אם הטיעון הוא שלעתים יש חריגים וששווה לבדוק, אני מסכים – אך כיצד זה מוצדק במקרה של יאיר לפיד, כיצד זה מצדיק חריגה על כללי המל"ג ווכיצד זה מבסס את "הפגיעה בכולנו" שבכותרת? נדמה לי שטענת "שווה לבדוק" עובדת גם לצד האחר, אולם חובת ההוכחה הקונקרטית היא על מצדדי לפיד, לא המתנגדים לו. החריג צריך לנמק מדוע הוא כזה, לא הכלל.

    אני מסכים איתך לגבי הצורך להשאיר פתח לחריגים באוניברסיטה. הצרה היא שכדי להגן על לפיד, כולם משתמשים בדוגמאות מופרכות — יזמי הייטק ישראליים מצליחים בקנה מידה עולמי (שטרסלר), אלברט איינשטיין (אבי שגיא), ביל גייטס (צ'חנובר), מארק צוקרברג (כאן). האנלוגיה של צוקרברג נכונה רק אם מדובר היה בתכנית לחקר טורים בעיתון ואם לפיד היה מספר אחד בעולם בזה (אני מקווה שאתה לא באמת חושב כך). בנוסף, האנלוגיה מרמזת על קושי אחר – מארק צוקרברג כנראה היה מתקבל כי הוא מארק צוקרברג, לא כי יש לו ניסיון מחקרי, וזה בדיוק החשש במקרה לפיד.

    האנלוגיות הרעות חושפות את לב הבעיה כאן – אף אחד לא מוכן להגדיר מה צריכים להיות הקריטריונים המאושרים לאותם חריגים, ואחדים גם לא מכירים בצורך בקריטריונים כאלו (המאמר של שטרסלר יוצא לעתים נגד נהלים באשר הם). ראשית, קריטריונים לא חייבים להיות מנהליים (תעודה), הם יכולים להיות גם מבחנים מתוקננים ליצירתיות כמו שעושים ב-MIT. שנית, קריטריונים לא חייבים להיות לכל התארים – ניתן לקבל חריגים לתואר ראשון כדי לתת להם הזדמנות, אולם דוקטורט דורש הרבה משאבים מהמערכת ובהכרח דורש לבחור באדם אחד על פני אדם אחר, שיתכן ועשה את המסלול הרגיל לאורך שנים. לחלופין, יתכן שתארים שניים מקצועיים מצדיקים קבלת אנשים מהפרקסיס, אולם תואר שלישי לפרשנות טקסטים לא נשמע כזה. שלישית, ואולי הכי חשוב, קריטריונים צריכים לקבל אישור חוקי מהרגולטור המקצועי המוסמך לכך, סוגיה שמשום מה נעלמה מבלוג משפטי כמו זה לחלוטין ובמידה רבה היא מהות העניין כאן. המל"ג אינו פקיד אפור שלא מבין כלום, אלא אוסף של פרופסורים שמנהלים דיונים ארוכים וועדות בדיקה בראשות מומחים בינלאומיים בכל הנוגע לתכניות לימודים. הזלזול הסמוי שכולם מפגינים כלפי העבודה שלהם כאן לא מובן לי כלל.

    מצטער שזה יוצא קצת ארוך. לא איכפת לי מאוד מלפיד לכאן או לכאן, אלא מהאקדמיה ומהרמה שלה. כמו שהארץ הפכו את זה לעניין פרסונלי של לפיד, נדמה לי שכל המצדדים בו נשארו בזירה הפרסנולית ושכחו לעבור לשאלות הגדולות ומורכבות של קבלת חריגים ורגולציה באקדמיה. היות אדם ידוען שכתב כמה ספרים, חלקם אוספי טורים וספרי בלשים, לא מבססים טיעון חזק כאן.

    Thanks for listening.

  4. הענין הוא שלא צריך להמציא דוגמאות היפוטטיות: אבשלום אליצור קיבל דוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת תל-אביב, למרות שהתעודה היחידה שהיתה לו לפני כן היתה תעודה בת 15 שנה על סיום כיתה י'. הוא עשה את זה בדרך הרגילה (רגילה למקרים חריגים) והקשה – הוא הוכיח שהוא באמת יוצא מן הכלל. כפי שאלון ציין, במל"ג לא יושבים אידיוטים, אלא אנשים שמנסים לשמור על סטנדרטים אקדמיים.

  5. אני מסכים עם יונתן – אני חושב שיש המון צביעות בכל מה שמתחולל כאן בעקבות החשיפה על יאיר לפיד – אבל למיטב ידיעתי לא מעט אנשים התקבלו כבר דרך "וועדות החריגים", ורובם ככולם לא מפורס(ת)מים – ולא נראה שמישהו הוטרד מזה.

    נראה שכל עוד מר א. פלוני עובר וועדת חריגים, אנשים מרשים לעצמם לתת לוועדת החריגים (שגם בה לא יושבים אנשים טיפשים) להנות מהספק. כשזה מגיע למיודענו יאיר לפיד, לכל אחד יש דעה – שלדעתו נחשבת יותר מזו של וועדת החריגים. אם שיקול דעתם היה ראוי מספיק במקרים אחרים, אני לא מבין למה עכשיו לא – בטח ובטח כשהמדובר בתואר שעיקרו הוא השילוב בין הפרקטיקה לתאוריה.

    ליאיר לפיד, בלי קשר לרמת החיבה שהקורא רוחש לו , יש הרבה מאוד ניסיון בפרקטיקה של "פרשנות ותרבות" – וייתכן שהערך המוסף שהוא מביא למסלול הוא משמעותי מספיק כדי לוותר על הצורך בתואר ראשון (ואם היה לו תואר ראשון בגאוגרפיה, זה היה בסדר?)

    לסיכום – כן, יש מקום לביקורת ולדרישה לשקיפות – אבל להסמיך אנשים לכהן בוועדת חריגים אומר שיש להם זכות מדי פעם לקבל החלטות שנויות במחלוקת – בגלל זה זה נקרא "וועדת *חריגים*".

  6. יוסי,

    זה בדיוק לב העניין – לפי המל"ג, הועדה של בר-אילן _לא_ הוסמכה מעולם לקבל חריגים לפי שיקול דעתה המלא, גם לא מדי פעם, אלא הייתה מחויבת לפעול תחת מגבלות שתקפות לכל שאר האוניברסיטאות. העובדה שאחרים התקבלו באופן הזה לא רלוונטית – לפי ההגיון הזה, אולמרט עומד לדין על לא עוול בכפו ורק כי הוא מפורסם, כי הרי היו מי שקיבלו שוחד לפניו ולא הועמדו לדין.

    אני מסכים איתך שהמקרה הזה קיבל תשומת לב מוגזמת ומוסגר בלא מעט נבזיות בגלל שמדובר ביאיר לפיד ובגלל שהלה נכנס לפוליטיקה לאחרונה. באותה מידה, מקרה הנשיקה של חיים רמון מוסגר בהרבה נבזיות, ובכל זאת היו דברים בגו'. אין בנבזיות הזו כדי לשנות את העובדה שבר אילן עברו על הכללים (ודוק: האשם כאן איננו לפיד, נאהב או או נבוז לו, אלא בר-אילן). יותר מכך, כמו שטענתי למעלה, הכללים אינם שם רק כי פקיד שרירותי קבע אותם, אלא נקבעו ע"י ועדה של מומחים ונידונו בגוף שמורכב מאנשי מקצוע (מי שטוען שהמל"ג פוליטי כי עומד בראשו שר החינוך לא מבין איך המל"ג מתנהל; באותה מידה ניתן לומר ששר המשפטים קובע הכול בועדה למינוי שופטים כי הוא עומד בראשה). כתבתי מספיק, ולכן אני לא נכנס כאן להצדקות שיש לדעתי בעצם הכללים, אבל הטור של יובל דרור אליו מפנה הפוסט למעלה מעלה כמה נקודות טובות.

    כאמור, קשה לי שלא לקבל את התחושה ההפוכה ממה שאתה טוען – שכל אלו שמגנים על לפיד הם שפועלים מיחסם האישי ללפיד ולבר-אילן, ולא בהכרח ההיפך.

  7. יהונתן מכל מה שאמרת זה פשוט לא לעניין
    קודם כל אני אישית בחרתי בלפיד שהיו לא רעיונות לעיניין שלא כמו ביבי שרץ על מצע לא ברור (בועות באויר כמו תמיד)
    שר אוצר ,סתירה לכל מי שבחר בו, כמוני (כשר פנים אולי יחל לבצע את השינוי כגזבר נו באמת?!)
    אש ככה הסיפור המטופש של סטודנטים שמעתיקים עבודות זו בדיחה חה חה
    הם מעתיקים אך ורק עבודות שיש להם השפעה על הציון
    והעתקה לא משפרת להם את הידע שנבדק במבחן
    כך שההעתקה היא רק למטרת הגשה
    יש מוסדות לימוד שנותנים תואר ודרישות העבודות לא ריאליות (למדתי במוסד כזה העתקה היא הכרח)
    באשר ללפיד אם אין לו תעודת בגרות אז באמת מה זה אמור להיות?
    החלק היחיד שבאמת טוב בסיפור היש לו את השאיפה ללמוד אל אף שאין לו את השאיפה להשקיע (אני לא תוקף את לימודי הרוח כלל לא )
    אלא שהוא לא קונה תואר כמו במשטרה (אפשר לפברק תואר e-mail אם שלל האונבירסיטאות הארה"ב שבאמת כל התואר זה עבודות יחודיות לכל סטודנט בחלט untraceable)

לא ניתן להגיב