אז מה בעצם הולך כאן?

גוגל השיקה את גירסא 3 לGoogle Desktop השבוע. מדובר בתוכנת חיפוש מתקדמת ביותר שמסוגלת לנהל יישומונים וייסומונים לשולחן העבודה ולהפוך את סביבת המשתמש לידידותית ונגישה. התוכנה מאפשרת שליחת מסרים מידיים, אימיילים, בדיקת מזג האוויר באיזור ואפילו חיפוש בקבצים מרחוק ושיתופם. האפשרות האחרונה הסעירה במעט את הזירה האינטרנטית. הן אתר ynet והן 'הארץ' כתבו השבוע על הסכנות והפחדים. בעצם, האפשרות המובאת כברירת מחדל הינה שקבצי המחשב משותפים תמיד ברשת.

הבעיה האמיתית, לדעתי, היא לא שיתוף הקבצים האוטומאטי, אותו ניתן לבטל בקלות. הגישה של משפט וכלכלה גורסת, ככלל, שעדיף שכללי המחדל יהיו כללים שאינם טבעיים על מנת שהמתקשרים בחוזה ישנו אותם ויחשפו את המידע, כלומר – כברירת מחדל אנו נשתף קבצים, וזה ידוע לכל ומופיע בתנאי השימוש המוגדלים כחוק, אולם, באם תבחר לא לשתף, אין בכך כל בעיה, בכפוף להצהרת הפרטיות של גוגל.

הבעיה מתחילה בהצהרת הפרטיות המדוברת. להדיוט, ואולי אף למשפטן הסביר, אין בדרך כלל את הרצון או הזמן לקרוא תנאי שימוש ארוכים במיוחד, לכן גוגל עשו עבודה נהדרת וכתבו תנאי שימוש קצרים ומובנים ביותר. אותם תנאי שימוש לא גרעו בפרטיות המשתמשים, אולם, חשוב לראות כיצד חברה שמציגה בגלוי את תנאי השימוש שלה, מאמינה שאם ינתן מוצר בחינם אזי לא תהיה למשתמשים בעיה עמו. לזכותה של גוגל יאמר כי תנאי השימוש מפרטים בצורה מדויקת מה הם מתכננים לעשות עם המידע שיאסף, איזה מידע יאסף, וכל עוד לא גיליתי אחרת, גם מדוע המידע יאסף.

גוגל מצהירה כי היא אוספת, בין היתר, את המידע הנוגע להרגלי השימוש במחשב האישי, את הרגלי הגלישה של המשתמש, עותקים מהדואר האלקטרוני ושיחות אישיות. גוגל מודיעה כי היא תשתמש במידע על מנת לייעל את החיפושים בעיקר. עוד נאמר בהצהרה כי המשתמש מודע לכך שהוא מתקין תוכנה שתעדכן עצמה מדי פעם, ואף תוסיף אפשרויות לשימוש. לכל תוכנה ישנו מספר זיהוי אישי, שישמר ויזהה את המחשב כנגד שרתי גוגל.

אז בעצם, חוץ מתרגום חלק קטן מהסכם השימוש, מה יש כאן? לא מדובר בהשתלטות עוינת או סוס טרויאני, אלא בכלי ידידותי שנועד לטפל בצרכי המשתמש. בצורה דומה, תוכנת Gator עבדה בתחילת שנות ה-2000. היא אספה מידע על המשתמשים והשתמשה בו בכדי להעשיר את חווית הגלישה באינטרנט, באין אם באמצעות הצעות שיווקיות נדיבות, פרסומות קופצות ושמירת ססמאות המשתמש. תאגיד Gator השתנה וקיבל חזות חדשה, של חברת Claria, המציעה שירותי שיווק ביהיוויוראלי. כמו גוגל דסקטופ, גם אינספור שירותים אחרים ביקשו להציע חווית גלישה חדשה, ואספו מידע פרטי על משתמשים.

האם המשתמשים מוכנים לכך? האם בכך שתוכנה מסופקת בחינם זכאים כותביה לעשות ככל העולה ברוחם עם מחשבי המשתמשים? לכאורה, שימוש זדוני בתוכנת Google Desktop יחד עם חור אבטחה אפשרי, אך לא ידוע כעת, יאפשר השתלטות מרחוק על חייו ומחשבו של משתמש תמים, בצורה לא שונה בהרבה מפרשת הסוס הטרויאני שזעזעה את ישראל. לא לכאורה, אלא למעשה, המידע שיוחזק על ידי גוגל יאפשר איסוף כל מידע פרטי ולנהל ארכיון על כל משתמש בכדור הארץ. ניתן יהיה להשתמש בחיתוכים נבונים למצוא העדפות וניתן יהיה ליצור פרופילים מסוימים של גולשים.

הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית בישראל, כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו (סעיף 7(א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו) אמרה כבר כב' השופטת דורנר כי:

"
פגיעה בזכות לפרטיות, כמו פגיעה בזכויות האחרות הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מותרת רק "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת-ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (סעיף 8 לחוק-היסוד; להלן: פיסקת ההגבלה). יש אף לכבד את הזכות ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת-ישראל" (סעיף 1 לחוק-היסוד)." בג"צ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים (לא פורסם)

מנגד זכות זו לפרטיות לא עומדת "זכות" הציבור לדעת או כל זכות חוקתית אחרת, וכן לא עומדת חובת גילוי נרחבת. מנגד הזכות לפרטיות עומד אינטרס חוזי, שמפר בהסכם את פרטיותו של הגולש. אין כל ספק שהסכמתו של המשתמש בלחיצתו על החוזה מהווה גמירות דעת כלשהי שמאפשרת את הפגיעה בזכות החוקתית לפי סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 וגם אין כל ספק שבאם גוגל ירצו לפעול בישראל עם שירות ישראלי יאלצו לרשום את מאגר המידע שלהם לפי חוק הגנת הפרטיות. רישום זה יגרור לא מעט חובות, כולל זכות המשתמש לעיין בפרטים ובקשה למחיקתם. בל נשכח שגם הסכמת המשתמש לתנאי השירות לפעמים אינה מספקת, ובמיוחד במקרים בהם המשתמש שמתקין את התוכנה הוא לא זה שהתוכנה מתחקה אחריו, כמו שיכול לקרות במצבים מסויימים.

המלצתי, ככלל, בנוגע לתוכנות האוספות מידע פרטי, היא לא להתקין תוכנות אלו למרות הידידותיות למשתמש ולמרות העובדה שמדובר ב"דבר הגדול הבא".

נושאים: חוק   תגיות:

2 תגובות ל-“אז מה בעצם הולך כאן?

  1. גוגל היא המטריקס!

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3211788,00.html

    לעיתים קרובות מדי יש לי תחושה שהנחמדות של גוגל היא מסווה גאוני לחברה שמאחוריה עומדים אנשים תאווי כח לשליטה.

    ובתור בונוס, האם זה רק מקרה שהשם של גוגל מזכיר את גוג ומגוג, ובכלל, יש מצב ש"גוג" זה גוגל ו "מגוג" זה מיקרוסופט… :) M$gog

    ובקרוב כולנו נצטרך לעבוד את האל goog
    elgoog

    קצת הזוי, אבל לך תדע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *