ימים לא קלים עוברים בישראל, מנהיגי תרבות נעלמים ובמקומם מופיע דור חדש, דור שלא ידע את הקמת המדינה ותלאותיה. אותו דור מרגיש אמנסיפטיבי, כאילו מעולם לא היה זקוק לאב מייסד, אלא מתכחש לו, ואולם, אלו לא הבעיות היחידות של דור זה, דור זה לא עובד בצניעות. מה שיפה הוא האפשרות של האליטות הותיקות עוד לשחק במשחקו של הדור החדש.

עמרי, ולא אריאל, שרון הורשע והיום נגזר דינו על 9 חודשי מאסר. לא בכדי גזר הדין, המשתרע על 35 עמודים, בא יום אחרי הכרעת דינה של נעמי בלומנטל (182 עמודים, טרם הספקתי לקרוא, אבל ראיתי את הסרט). שרון הורשע בפשעים ועבירות שהביאו לדבר אחד – בכסף הבלתי חוקי ששילם וקיבל קנה את שלטון אביו במדינה. כל הליך הבחירות הדמוקרטיות אוין לנוכח כספם הרב של אילי הון שתרמו, ביודעין, לחברות קש שמימנו את קמפיין שרון. האם כסף זה היה מוצדק? ברור שכן. מדינת ישראל מנהלת כלכלה ריכוזית שהופרטה זוטא לחברי השלטון.

אריאל עמרי שרון גייס 6 מיליון שקלים חדשים לממן את קמפיין הפריימריז של אביו לראשות הליכוד. שוב, 6 מיליון שקלים חדשים – 1 ש"ח לכל קול כשר מהמצביעים וקרוב ל100 ש"ח למתפקד ליכוד, אני מניח שיותר לכיוון 200 ש"ח למצביע בפריימריס. מדובר על סכומים אסטרונומיים. לשם דוגמא, קמפיין הבחירות של עלה ירוק עומד על 500 ש"ח, אבל זו דוגמא לכיוון הנגדי. קמפיין טוב לבחירות לכנסת עומד על בערך 2-3 מיליון ש"ח למפלגה קטנה כמו מרצ ו10-15 מיליון ש"ח למפלגה אמיתית. לכן, מפלגת העבודה בלחץ כשהיא בחובות של 112 מיליון ש"ח. שוב, במילים, מאה ושנים עשר מיליון שקלים חדשים. בערך יותר מכל מה שכל אחד ירוויח בחייו. ועל מה החוב? על ניהול קמפיינים והפסד בבחירות. כל הכסף שבא מהבוחרים לממן את הנבחרים הולך שוב לממן את הריבית של הבנקים, שכידוע, נשלטות על ידי 18 משפחות.

עזור לי לעזור לעצמי, אומר הפוליטיקאי, כשבפועל הוא קונה את השלטון בממון. הכסף משחית, אבל מה אריאל עמרי שרון אומר? החוק לא הוגן, יש לתת לנו לגייס יותר כסף ולא פחות כסף. יותר כסף? למה? צריך להוריד את מאמצי הקמפיין ל0 ולאפשר לאנשים חדשים להכנס על ידי כך שהכל יבחן על ידי עשייה. צריך לרסן את התקשורת מלפרסם כל שטות של קבוצה קקיונית שמעוניינת לעשות כותרת, אבל גם מלפרסם כל שטות של פוליטיקאי וכל פליטת פה או חוק שעובר רק כדי לקבל כותרת.

אני חושב שצריך להוריד את אחוז החסימה למנדט, ולאפשר לכמה שיותר קבוצות קטנות לשלוט, בכלל, להגביל קולות אפשריים למפלגה או קביעה שקולות שוליים יחשבו פחות, כלומר כדי לקבל 10 מנדטים צריך 100,000 קולות אבל כדי לקבל 100 מנדטים צריך 2,500,000, רק כך אפשר להבטיח ייצוג למגוון הדעות (הרעיון טפשי בשוליות הנוכחית אבל אפשר לעשות איתו משהו). צריך להרחיק את הכסף מהפוליטיקה ולהרחיק את האינטרסים הכלכליים. נכון, הקטנת מעורבות הממשלה במשק תעשה חלק מזה, את החלק השני תעשה מערכת הרתעית ואוכפנית של שלטון החוק. מערכת בה אין חוקים פסולים ולא ראויים מצד אחד, ומאידך, החוקים הקיימים נאכפים. ללא קשר לדעה פוליטית, אכיפת החוק צריכה להיות מטרה משותפת.

אומרת כב' הנשיאה בקנשטיין:

כאשר מדובר בטוהר הבחירות הרי, בכוחו של הכסף להשפיע על התוצאות. מערכת בחירות שאין בה שוויון הזדמנויות למועמדים לוקה היא. מערכת בחירות שכזו כפי שאמרה מבקרת המדינה לשעבר כב' השופטת בן-פורת הינה מערכת שבה "קונים שלטון בכסף".

הבעיה היא לא רק ששלטון קונים בכסף, אלא שגם כסף קונה שלטון.