נינו אבסדזה עשתה, אולי מבלי משים לב, יותר כדי למנוע את יחסי ההון-שלטון מאשר כל אדם אחר השבוע, כאשר ביקשה מהיועץ המשפטי של הכנסת חוות דעת בנוגע להשתתפותה בתכנית הריאליטי 'רוקדים עם כוכבים'. בקצרה, חוות דעתו של היועץ המשפטי קבעה (על פי YNet) כי "חבר כנסת אינו רשאי להתקשר עם גורמים עסקיים ומסחריים לצורך קידום ענייניו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהתקשרות עם גורמים עסקיים שענייניהם נידונים בכנסת ומפוקחים על ידה. "נראה כי במקרה זה שבפנינו מתגשמים חששות אלו כולם", כתב, "מדובר בהתקשרות עם גורמי תקשורת מסחריים שעניינם וענייני מתחריהם נידונים באופן תדיר בכנסת ובוועדותיה".".
עכשיו, הכל טוב ויפה כשמדובר בחברת כנסת אלמונית יחסית, וכאשר מדובר בהתקשרות מסחרית, אבל האם היעוץ המשפטי בכנסת יכול היה ללכת צעד אחד קדימה ולראות את הנושא בצורה רחבה יותר? כלומר: אבסדזה לא היתה אמורה להרוויח כסף מהתכנית, היא גם לא היתה אמורה לעשות דבר על מנת לקדם את הפופולריות של הערוץ שמשדר את התכנית, אלא להפך: התכנית היתה אמורה להוציא את אבסדזה מחברת כנסת מהעשיריה השלישית-רביעית במפלגה הגדולה ביותר אל כיוון העשיריה הראשונה, בדיוק כשם שהיא היתה אמורה לסייע לראש עיריית בת ים שלומי לחיאני לקראת קמפיין הבחירות של 2013. המטרה של התכנית היא לתת חשיפה לכוכבים דועכים או לקדם סטארים חדשים.
עכשיו: עו"ד אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, יוצר את הקונסטרוקציה הבאה: אם אדם מסוים זוכה לחשיפה יתרה בכלי תקשורת מסוים, נוצר קשר עם גורם מסחרי שיש לו אינטרס בחקיקה, דבר הגיוני ואפילו אפשרי. אלא שהשאלה היא כזו: אם מבחינת הייעוץ המשפטי הטיה תקשורתית המאפשרת חשיפה גבוהה יותר באמצעי תקשורת מסוים יוצרת ניגוד עניינים או שחיתות מוסדית, האם יש להשליך זאת על יחסי ראש הממשלה ועיתון ישראל היום?
אין כמעט מחלוקת שהקשר בין בנימין נתניהו לישראל-היום הוא קשר משמעותי שמתבטא בסיקור אוהד, חשיפה יתרה ולעיתים אף קשרים כלכליים הדדיים. האם מדובר ביותר זמן חשיפה ובשחיתות מוסדית כמו שאבסדזה נחשדת בה אם תשתף פעולה עם 'רוקדים עם כוכבים'? נדמה לי שהתשובה היא הפוכה.
אסבדזה, במקרה הטוב, תשתתף בתריסר תוכניות באורך של שעה ותזכה לזמן מסך, במקרה הטוב, של רבע שעה בכל פעם: כלומר ארבע שעות טלוויזיה בפריים-טיים. היא אולי תזכה גם קצת בסיקור משני. נתניהו, מנגד, מקבל שערים וכותרות בעיתון המהללים אותו כמתת האל לעמישראל, כאשר מדובר בעיתון הנקרא במדינה; הוא מקבל חשיפה זו לאורך שנים, ובצורה שאינה מלווה בגילוי נאות כלשהוא (להבדיל מאבסדזה, שמצהירה על כך שהיא מעורבת ישירות). האם זה פסול פחות?
דווקא כאן דרוש צעד אמיץ מהייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה: או שתבדקו את המעורבות של נתניהו מול ישראל היום, או שתשחררו קצת ותבינו שאבסדזה בסך הכל רוצה לרקוד עם כוכבים, ותנו לה לעשות את זה. מה אתם מעדיפים? שהיא תגיש הצעות חוק נגד גשם בחורף כמו שעושים חבריה לסיעה כדי לקבל קצת תקשורת?
מצחיקה קצת ההצמדות לישראל היום, למה לא נכתבים אותם דברים לגבי מרץ ועיתון הארץ, סילבן שלום וידיעות אחרונות?
החלטת היועץ מטופשת ופוגעת בחופש הפרט בצורה לא מידתית רק בגלל שמדובר בתוכנית עם רייטינג. למה לא תיושם ההחלטה הזו לגבי עיר לכולנו וכל העסקים שתרמו לה זמן עבודה וחומרים, האם שם לא נוצרו קשרים פסולים עם עסקים שענינם עשוי להיות נושא לדיון בעיריית תל אביב?
ובכלל, האם מעכשיו כל הופעה של חבר כנסת בתוכנית טלביזיה תזדקק לאישור משפטי, ואם כן מה הסיכוי שימנעו מחבר כנסת להופיע בתוכנית טריוויה?
מרק,
הדוגמא של נתניהו וישראל היום היא פשוט הקיצונית יותר, אבל גם אולמרט-ידיעות (לאו דווקא סילבן) ראוי לבדיקה בדיוק באותה שטות. ההערות שלך לגמרי במקום ואני חושב שהן מדגימות את האבסורד כאן יותר מכל.
אני יודע שנתן אשל (זה שהתפטר מהלישכה של נתניהו לא מזמן) עבד בישראל היום וזה בהחלט קיצוני
יש בפוסט הזה בלבול מוזר בין התקשרות הדדית כפי שהיה במקרה של ח"כ אבסדזה,
למהלך שהוא חד-צדדי כמו התמיכה הגורפת והעיוורת של ישראל היום ברוה"מ נתניהו.
הדוגמאות שהבאת לא מעידות על קשר בין נתניהו לבין העיתון אלא בין אנשים בסביבתו לבין העיתון.
ההמלצה של יועמ"ש הכנסת היתה לגבי זיקה ישירה בין ח"כ אבסדזה לבין כלי תקשורת. לא מדובר בעוזריה או במקושרים לה.
אני חושב שברור לכולנו שישראל היום לא מקבל משהו ישירות מנתניהו והתמיכה שלו ניתנת בגלל השקפת-העולם של הבעלים.
לכן נקודת-המוקד של הפוסט הזה מחמיצה את הנקודה בדיוק כפי שחוות-דעתו של יועמ"ש הכנסת החמיצה את הנקודה.
הבעיה היא בכלי התקשורת עצמם. האתיקה כבר לא מהווה כלי משמעותי דיו לרגולציה שלהם. כלבי-השמירה של הדמוקרטיה הפכו להיות אחד האיומים הכי גדולים עליה.
במצב הזה, ועם כל מה שאנחנו יודעים על הדרכים בהן משטרים דמוקרטיים בעבר התפרקו או התנוונו, הפתרון היחיד שנותר הוא להילחם באותם כלים. אבל בשביל זה צריך בהקשרים של אבסדזה לחייב את כל 120 חברי הכנסת ללכת לרקוד, ובהקשרים של ישראל היום, למצוא גביר בעל הון, ערכי ומחוייב מספיק, כמו הבעלים של ישראל היום, אבל לערכים הנכונים בעינינו.
גיל,
אני מצטער, אבל גם במקרה של נתניהו יש הדדיות: הוא מעסיק "בוגרי" ישראל היום, כמו שאמרתי.
היית ממליץ לה להילחם ? ובכל זאת להישתתף?
מדוע לא תפנה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא? מעניין מה ישיב.