סמטה אפלה עם פס רחב

דווקא היום החליטו אמצעי התקשורת להטפל לאינטרנט. זה התחיל במחקר שפורסם בקפטן אינטרנט שגורס כי חלק ניכר מהאתרים שמציעים הורדות לא חוקיות, פורנוגרפיה ואתרי משחקים הינם מסוכנים ביותר, ומומלץ להתרחק מהם (וכן, אני חככתי בדעתי, כמו פיגו, בטרם הצבתי קישור, אולם ראוי לתת גם לאתרים נכים גישה).

כך אומר "הקפטן":

התקנת תוכנות הריגול במחשב נעשית לרוב ללא ידיעת הגולש – תוך כדי התקנת משחק ולעתים קרובות גם תוך כדי גלישה באתרים מסוימים. ממחקר שערכה אוניברסיטת וושינגטון עולה, כי ישנם אתרים המועדים לפורענות יותר מאתרים אחרים. על פי המחקר, שבדק 45 אלף אתרים, באחד מכל חמישה אתרי משחקים ישנה סכנת הידבקות בתוכנות ריגול. אתרי סלבריטאים, המציעים תמונות ומידע על כוכבים הוליוודיים וזמרים מפורסמים, מהווים גם הם אזור סכנה – באחד מכל שבעה מהם ישנן תוכנות ריגול.

פרט לעובדה שברור שכותב הכתבה או עורך המחקר טרחו להשתמש, ככל הנראה, רק במערכות הפעלה קנייניות ודפדפן אקספלורר, שכן אחרת אני לא הייתי מוצא כל סיבה לסטטיסטיקה הזו, מדובר בעוד גל הפחדה נגד הרשת שמתעורר. אחרי גלובס פרסם היום עוד מאמר על התמכרויות לרשת (המסוכנת לעיפה) (לינק זמני, ויה יובל דרור). גם עסקים סופשבוע של מעריב פרסם טור על פישינג. וואלה! מחשבים! החליט גם לפרסם על הוירוס הידוע בכינויו מסנג'ר 8, והפעם אני לא מתלהג, אלא מדובר בוירוס שמתחזה להתקנה. והחדשות הטובות היחידות היו שסימנטק לא תקרא להוט-באר רוגלה יותר. באותו היום גם פרסם אתר הרג'יסטר כתבה על מזון שנרכש בeBay ואינו ראוי למאכל, או אינו עומד בסטנדרטים.

כולם מזהירים פתאום מהסכנה הרוחשת ובאה, כמו סופת הוריקן, אותה אינטרנט בה מותר לעשות הכל צריכה לעמוד תחת רגולציה. אולי בעצם האינטרנט משקפת את החברה? כל כמה ימים אנו נתקלים במדורי החדשות והצרכנות בעוד אנשים ש"עושים קופה" על אחרים ועל הציבור, כל יום אנו נתקלים בקומבינות על הצרכנים ועל האזרחים. חברות הכבלים, חברות התקשורת, בזק, ספקי האינטרנט , שוב בזק, כולן מנסות לקחת כמה שיותר כסף מהאזרח הקטן. אבל הרצון לרמות הוא לא נחלתן של החברות הגדולות בלבד, גם עסקים קטנים מנסים לשקר ולקחת יותר.

האינטרנט היא לא המקום היחיד שרוגל אחרייך, אלא גם ברחובות. עיריית תל-אביב, לדוגמא, ציידה את מיטב צמתיה במצלמות; קסטרו צילמה אנשים בתאי ההלבשה בעת שהחליפו בגדים, והיד עוד נטויה.

אז מה כל כך מפחיד באינטרנט? שחברה אמריקאית עלומה תדע להיכן את גולשת? שמישהו יזרוק לך פרסומות? מאלו אנו מתעלמים בחיים המציאותיים, אז מה כל כך קשה להגן על עצמנו במרחב הוירטואלי? נכון, הרשת פרוצה, אבל גם בעיר יש סמטאות אפלות, אותן סמטאות אליהן באים אנשים בכדי לבצע מעשים לא חוקיים, והפלא ופלא, גם שם הם מסכנים את חייהם – בדקירות, בהתחברות עם עבריינים ובסכנות כלכליות. גם הולכי רגל, כמו הגולשים המזדמנים, נדרסים מעת לעת על ידי מכוניות – אך איש לא יוצא כנגד הכביש וסכנותיו.

את ילדינו אנו מזהירים מגיל מוקדם לא לדבר עם זרים ולהסתכל ימינה ושמאלה לפני שהם חוצים את הכביש, באינטרנט מלמדים הילדים את עצמם, ככל הנראה, איך לעשות זאת, וגם השנה יתקיים היום הלאומי לאינטרנט בטוח בחסות מיקרוסופט, שעידו קינן מבקר בצורה כל כך הולמת – "כמו קוקה קולה לשיניים". אינטרנט בטוח הוא אינטרנט חופשי, חופשי לבחור דפדפן, מערכת הפעלה ודרך הגנה.

כמו שלא כל אחד מתחיל ללכת ברחוב לפני שלמד על סכנות העולם, כך אולי צריכים לעשות גם אלו שרוצים להתחיל לאט ובטוח – "דבר ראשון, להסתכל ימינה ושמאלה, להתקין פיירפוקס ולא לדבר עם זרים"