חזון וחזות בפוליטיקה הישראלית

יהונתן קלינגר התאכזב מהמערכת הפוליטית ויצא לחפש אחר סיבה אחרת להצבעה, אסתטיקה. בטור סאטירי זה ננסה להתחקות אחר היפים והיפות בפוליטיקה וננסה לגרום לכם לשנות את הצבעתכם בשביל שבכנסת יהיו יותר אנשים יפים ויותר עניין

בשירו של מרלין מנסון "האנשים היפים" מופרדים בני האדם לשתי קבוצות; כך גם בפרק של פאמילי גאי בו פיטר, אב המשפחה, עובר ניתוח פלסטי ומגלה עולם מקביל לעולם בו הוא חי, עולם של אנשים יפים שמקבלים עדיפות וקדימות בכל מעשיהם. העולם מתחלק בעצם לשתי קבוצות, האנשים ה"רגילים", אותם פרצופים מוכרים שאנו רואים ביומיום, והאנשים ה"יפים", אלו שגורמים לראשים להסתובב כשהם הולכים ברחוב. האנשים היפים מופיעים בטלויזיה, ברכילונים, במודעות. הם לא צריכים לעשות הרבה, רק להיות יפים והם שובים את תשומת הלב מהציבור. מדי פעם לקבוצת האנשים היפים נכנסים גם אנשים לא יפים בעליל, שעקב היותם "מאמי" או מספיק מתוקים, הם זכאים להקרא אנשים יפים.

בעצם, הפוליטיקאים הם תת קבוצה של האנשים הרגילים. תת-קבוצה בעיקר כי מדובר באנשים שמתכחשים לעובדה שהם לא שייכים לקבוצת האנשים היפים ומנסים לעשות הכל כדי שיתייחסו אליהם כאל אנשים יפים. הם מופיעים, כמו האנשים היפים בטלוויזיה, מקבלים חשיפה תקשורתית, מנהלים מערכות יחסים מתוקשרות, אבל עדיין חסרים את אלמנט היופי. באייטם זה אנסה לחקור ולהציג תת-תת-קבוצה, את הפוליטיקאים היפים, אותה קבוצה שהיתה יכולה להצליח בחיים האמיתיים גם ללא הפוליטיקה, אבל מסיבה משונה כלשהי בחרה לסייע למפלגות. הנחת היסוד שלי היא שאנשים יפים באמת לא מצליחים לפתח אישיות, ולכן הם לא מתעניינים בעולם, אלא בעיקר ביופי ובאלמנטים סביבו.

הכלל הגדול הוא שאסתטיקה עדיין נחוצה בבית הכסא, ולכן אני, כקול צף פוטנציאלי, אנסה לשטח את הערכים ולבחור מפלגה לפי חזת מועמדיה. אציג בעיקר את היפים והאמיצים ואנסה להציג סיבות משכנעות לבחור בהם. מטעמי זכויות יוצרים, לא צורפו התמונות לטקסט, אלא רק הפניה לאתר בו נמצאת התמוונה של כל אחד מהמועמדים.

מקום אחרון: השווה אך מזדקן, יונתן דנילוביץ'

עם רקורד מרשים של בג"צ מאחוריו (ואולי גם איזה גבר או שנים), דנילוביץ' הצליח, עוד לפני 12 שנה להוציא מהשופט קדמי את המילים הבאות: "לא בכדי, על כן, קשור המושג "זוג" בטבורו, לפועל המבטא "הזדוגות"; שה"זווג" וה"הזדוגות" חד הם, ורק במקום שאלה קיימים – ניתן לדבר ב"משפחה"." (בג"צ 721/94 אל על נ' דנילוביץ', פד מח(5) 749). דנילוביץ', חייכני ויפה, חותם את הרשימה בעיקר עקב גילו המבוגר (61); סביר להניח שלו היה מדובר באותו דייל חתיך ומסוקס של שנות ה70 וה80, היינו מציבים אותו במקום גבוה יותר, אולם, בעולם הבידור תמיד צריך לדעת לפנות מקום (לא כמו בכנסת).

מקום ארבע-עשרה: האלוף במיל': שי אביטל

אז נכון שיוסי שריד כתב עליו דברים לא יפים בגלל שהוא רצה להצטרף למרצ ב2003 ועכשיו הוא בקדימה, אז מה? שי אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר הוא גבר שבגברים. עם נסיון מוכח בהתנקשויות ובמבצעים צבאיים הוא ישמור על הבית בטוח וגם יהפוך כל מסע קניות בסופר למבצע צבאי מתוכנן היטב. היתרונות ברורים, החסרונות לא כל כך.

מקום שלוש-עשרה: האקטיביסטית: הגר צימרמן

המועמדת הראשונה מבין מועמדי עלה ירוק שמיוצגת ברשימה היא הגר. לא רק שהיא כותבת בלוג (ובכך מפגינה אינטיליגנציה, בניגוד למועמדים אחרים ואפילו חברי כנסת), אלא גם שהיא פועלת למען מה שהיא מאמינה. מארגנת הפגנות אמיצות וחוסמת כבישים. הגר היא רגישה, אומנותית ויכולה להגיע רחוק, רק חבל שכל הרשימה שלה לא ריאלית.

מקום שנים-עשר: הפוליטיקלי קורקט: עינת וילף

עינת היא יפה, חכמה וכותבת בלוג, בניגוד להרבה אחרים, חסרו לה רק 1300 קולות כדי להגיע למקום ה-15 והריאלי ברשימת העבודה (כמעט כמו שהיו חסרים לפרס ב1996 כדי לנצח בבחירות לועד הבית). לצערנו עינת כבר לא תכהן בכנסת, אבל נוכל לראות את פניה עדיין באתר האינטרנט שלה ואני בטוח שהיא תקבל לא מעט ג'ובים פוליטיים אחרי הבחירות דווקא מכיוון מפתיע.

מקום אחד-עשר: הון ושלטון: ליאת רבנר

ממלאת מקום ראש עיריית רמלה ולוביסטית מצטיינת שמקדמת פרוייקטים של החברות הגדולות במשק על חשבון כספי המיסים שלנו. אבל ממש יפה. נכון שלהתחיל ללמוד משפטים בגיל 30 זה לא מראה על הרבה חכמה, אבל מצד שני, גם לא להתחיל ללמוד משפטים בכל גיל אחר. ליאת, בניגוד לשאר המועמדים שמוצגים ברשימה הזו, כנראה תהיה בכנסת, ולכן חשוב ללקק לה כבר עכשיו.

מקום עשירי: השומרונית הטובה: סופי צדקה

מפלגת הירוקים עשתה חיל כשצירפה את אורנה בנאי לרשימתה לעיר תל-אביב, ונראה שהיא מנסה לשחזר את הרעיון של סלב==קולות גם הפעם. סופי צדקה, המאמי של הטלנובלות בארץ, תנסה גם הפעם לרכוש את אהבתנו, ואולי תגרום לנו להצביע לירוקים, למרות מה שהם עשו בקדנציה האחרונה.

מקום תשיעי: המורדת: גבי לסקי

עם עבר עשיר בתור עורכת דין לזכויות אדם, וילידת דרום אמריקה, גבי נותנת את השיק הלטיני לבחירות. מזכ"ל שלום עכשיו לשעבר, פעילה אמיצה במרצ, ואפילו יפה כמו כוכבת טלויזיה בטלנובלות, גבי יכולה לקנות את כולם במילה טובה וחיוך, והיא אחת הסיבות הכי טובות להצביע מרצ, רק חבל שהיא במקום ה-11 ולא ריאלי.

מקום שמיני: צ'ה גווארה שיק: בועז וכטל

בקטגוריית הצ'ה גווארה שיק היו לא מעט מועמדים: עמיר פרץ, ג'קי אדרי ואפילו אילן גילאון. אבל מי שהצליח להרשים אותנו במיוחד היה בועז וכטל, יו"ר ומייסד עלה ירוק. בועז הוא בן הטובים שהחליט לשנות את הממסד, הוא יפה, סקסי ויודע לשלב את הרצינות התהומית בכיף ענייני. בועז מגולל קורות חיים מרשימים שלא היו מביישים אף מועמד לכנסת, אולם כיוון שהוא מצליח לעשות הכל כדי לא להצטרף למפלגות ממסדיות, הוא יוותר גם הפעם, לצערי, בחוץ, יחד עם האידיאולוגיה.

מקום שביעי: מלח הארץ: ברי פרייזינגר

עלה ירוק היא ללא ספק המפלגה היפה ביותר, עם נציגות מכובדת ברשימה הזו (ולא כל כך מכובדת בכנסת) לאנשים יפים במיוחד, היינו צריכים לברור בקפידה מי לא להעליב. ברי מציג יופי חלוצי, ומצטלם בדף הבית שלו ליד טרקטור בישוב בו הוא גר. ברי יכול היה בקלות להיות כוכב טלויזיה ב"שמיניה" או באחת מתכניות הריאליטי, אבל הוא בחר בדרך הפוליטיקה כדי להגשים מטרה חלוצית. אולי, ב2019, כשעלה ירוק יכנסו לכנסת, נוכל להזכר בימים עברו בטרם יקריח ויגדל כרס כבני ה40.

מקום שישי: מהנדסת האלקטרוניקה: אנסטיה מיכאלי

עם תואר שני בהנדסת תקשורת חשמל בטוח שלא אתה תהיה זה שמפעיל את הטלויזיה בבית. אנסטסיה מציגה יופי וחכמה יחדיו שמצליחים לגרום לאלי ישי לאכול חזיר ולאברהם פורז לחזור בתשובה. הבעיה היחידה היא שאנסטסיה תפוסה, ותפוסה חזק. אני מקווה שברור לבעלה ולששת ילדיה שהיא לא תהיה בבית להכין את האוכל, אלא הוא זה שיעשה זאת.

מקום רביעי: חרד מחמד: אלי ישי

עם חליפות ארמאני ששולמו במיטב כספי המיסים שלנו, תספורת של שוקי זיקרי וחיוך של מיליון דולר (שגם הם מכספי המיסים שלנו), אלי ישי מציג חזות חדשה, יפה ונועזת לש"ס. לא בכדי עשה הכל כדי להסתיר את הכיפה במודעות הבחירות. אלי ישי הוא הגבר החדש, הוא מריח טוב, מדבר רהוט ומאמין בשלמות המשפחה. מישהי מעוניינת?

מקום שלישי: מלקת הימין: יאנה חודריקר

כל כך יפה, שאפילו מוכנים לסלוח לה שהצטרפה למפלגת חירות. יאנה חודריקר כל כך יפה שאפילו בדף הבית שלה באתר המפלגה מופיעה רק תמונתה. ת'אמת, יאנה מדגימה דבר אחד – כשהייתי צעיר בא איתי חבר, מתנחל דאז, לסמינר של נוער שלום עכשיו, אבל הוא אמר לי דבר חכם שליווה אותי עד היום: "תקשיב, אם בנוער חמאס היו בנות כל כך יפות, הייתי תומך גם בו.". אני מניח שגם היועץ האסטרטגי של חירות החליט לעשות כן.

מקום שני: שתי אצבעות מצידון: אלון אבוטבול

למרות ששובץ במקום לא ריאלי במפלגת העבודה, אלון אבוטבול כותב בלוק דמוקרטי (כמו בלוג אבל לא ממש) בואללה!. גבר מסוקס בתחילת שנות ה-40 לחייו, עם קריירה קולנועית מרשימה ואמירה חברתית נוקבת. אלון, שזכה ליתרון רב בהרכבת הרשימה כיוון שהוא המפורסם ביותר מבין המועמדים, יכול בעוד מספר שנים לקבל תפקידים שונים, בינהם שר התרבות ושר התגבוב.

מקום ראשון: לימור ברנהולץ

לימור, שחקנית כדוריד עם ריבועים בבטן שאפשר לשחק עליהם שח-מט, מרשימה ביותר בעיקר בזכות הכישורים האינטלקטואלים שלה שבאים יחד עם יופי מרשים. למען הגילוי הנאות יאמר שהעברתי לא מעט לילות במשחקי טאקי קבוצתיים עם לימור, ואף הפסדתי ביושר. בצורה מפתיעה לימור דומה לפינק, הזמרת הלוחמנית (או שזו רק דעתי האישית).

7 thoughts on “חזון וחזות בפוליטיקה הישראלית

  1. קבל ח"ח על הניסוח סטייל "ציפורה", חיכיתי ל'אוחז\ת' בקוצר רוח אך לא מצאתי.

    התאכזבתי נוכח היעדרותם של שניים מיפי ח"כינו – השר לשעבר ושחקן הכדוריד, אופיר פינס, ששמו מלמד על אונו, וקצין הצנחנים, ששומר על כושר ומהווה איש משפחה למופת – מוסי רז.

    עוד משהו ששכחת להזכיר על גבי, זה שהיא ובן זוגה לא נשואים – כך שיש עוד סיכוי…

    אפרופו יאנה חודריקר, אני מעדיף את אישתו של נועם פדרמן. יאנה היא די בעעע.

Comments are closed.