אהבה

11.2 אהבה

ריק וחסר לי חשבתי לעצמי, ואין לי דבר שימלא את החלל הריק שנוצר בתוכי, אין לי דבר שישלים את אהבתי, הדלקתי עוד סיגריה, ואמרתי שהפעם, באמת זאת האחרונה. פתחתי את הארנק והוצאתי את התמונות, הסתכלתי לה בעיניים ויכולתי לראות את הסוף, הסוף שכבר שנה אני מייחל שהייתי יכול לראות. קרעתי אותן אבל השארתי תמונות של הילד, רק כדי לזכור אותו, חוץ ממנו בעצם דבר לא נותר, וגם הוא רק זיכרון כי הוא נהרג, קורבן של המלחמה שלנו, היא רצתה להשאיר אותו ואני רציתי לקחת, מסתבר שהיא ניצחה וזה היה מה שגרם לסופו, באותו יום הוא נדרס. אני קרעתי את התמונות ונמלאתי בתחושת שובע ועירנות, כאילו כל מה שרציתי באותו רגע התגשם, אבל למה אני חולם עליה בלילה? למה אני רוצה לחלום?

Similar Posts

  • כבר שנה

    11.3 כבר שנה C#m B F# במקומות שישבנו, לא היו אנשים וכמו שאהבנו, לא אוהבים החלומות שלי צונחים למטה והמשאלות לא מתגשמות Dsus G B A ואולי קיווינו, שיום אחד אני אהיה אדם אחר, בריא ומיוחד ואולי הלכתי, בדרך החיים ואולי ישבתי בצל הדמדומים C#m B F# ומיוחד הייתי, לא כמו האנשים והבריאות עלתה לי,…

  • סוף העולם

    17.5 סוף העולם אז אני בערך בצד השני של העולם, מקווה לתשובה מהכל, אבל לא קיבלתי כלום. אני עושה את הלא יעשה-אני חושב על סטוץ. אני באמת חושב בצורה רצינית. חווית העריות הקרובה שנראית כמו לילה אחד עלולה להסתיים במוות. כמו שאני לא ארצה לחוות לעולם. אני שונא את עצמי, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות…

  • להנרי היה יומן

    8.2 להנרי היה יומן להנרי היה יומן, והוא כתב בו הכל, מילדות, את כל מה שעשה, על האהבות, על החברים, על החברות, על הלימודים, על אחרי הלימודים, על איך הוא וקובי הקימו מחנה, על איך בערב סיוון נשקה לו שם, על איך בגיל ארבע עשרה עישן את הסיגריה הראשונה שלו, על החברים החדשים. אבל החברים…

  • הארנק [סיפורקצר]

    "עוד יום שני חם מהרגיל בתל-אביב", אמרה שני לעצמה ותהתה מה עוד יכול להשתבש, עכשיו כשהמזגן התקלקל במשרד הפרסום שעבדה בו, ולא נותרה ברירה אלא להריח את זיעת חבריה לקוביכלא הקטן ומהביל. שני עבדה במשרד הפרסום רק כמה חודשים וכבר שנאה את העבודה. היא היתה סובלת מהטרדה מינית מהסוג המיותר ביותר בעבודה: במקום לשלוח ידים…

  • יום חדש הגיע

    12.1 יום חדש הגיע או שלא. קמתיהבוקרעםמשהועלהלב קמתיהבוקרוהרגשתיכואב קמתיהבוקרוהיהליקצתבלוז קמתיהבוקרמהזהשבוז תשע ארבעים וחמש, ולא דקה לפני, ולא דקה אחרי. השעון המעורר צלצל. השעון אמר 'הגיעזמןלקום'. איחרתי ללימודים בכמה דקות, ומכשהגעתי זה היה כאילו כבר הייתי שם. לא חיכו לי, ולא ציפו לשום דבר. רק לראות אותי כבר מאחר. רון כתב לי מכתב, הוא אמר שאני…

  • |

    אלברט איינשטיין במצעד הגאווה

    אז הוא עמד לו שם, במצעד הגאווה. אלברט איינשטיין. האיש שהמציא את תורת היחסות, מרופט כולו, מלוכלך על פניו ולבוש בגדים מרופטים. הוא נשא תיק ג'יימס בונד ורעד. הייתי בטוח שיש לו פרקינסון או משהו כזה. שאלתי את אלברט אם הוא בסדר, דאגתי לאיש הזקן הזה, הוא פשוט לא היה נראה לי בסדר. ואז הוא…