8.2 להנרי היה יומן

להנרי היה יומן, והוא כתב בו הכל, מילדות, את כל מה שעשה, על האהבות, על החברים, על החברות, על הלימודים, על אחרי הלימודים, על איך הוא וקובי הקימו מחנה, על איך בערב סיוון נשקה לו שם, על איך בגיל ארבע עשרה עישן את הסיגריה הראשונה שלו, על החברים החדשים.

אבל החברים החדשים של הנרי לא היו ילדים טובים כמו הקודמים, הם שתו, עישנו, ולקחו סמים, קלים, קשים, הכל. והנרי, הוא השתתף, ניסה להיות מקובל, ויותר מזה, כשההורים של הנרי טסו לחו"ל, כל החברים באו אליו הביתה, והם ישנו שם, וכלם עישנו סמים, ושתו, והנרי, הוא כתב ביומן, הוא והיומן חברים הכי טובים.

בוקר, השמש זורחת, הציפורים מצייצות, הנרי קם, שוטף את פניו, מצחצח שינים והולך לבית הספר, שמח מאושר, בדרך הוא מדליק את הג'וינט הראשון של הבוקר, ופתאום מן השיחים קופץ לו השוטר השכונתי, ולוקח אותו לתחנת המשטרה, אבל הנרי גיבור, הוא יושב ולא מדבר.

"זה באזזז, זה לא סמים , קח את זה למעבדה" הנרי אמר לשוטר, והשוטר, במקום זה, הוציא צו חיפוש והגיע לבית של הנרי, סמים הוא לא מצא, אבל את היומן הוא כן.

לאחר קריאה מעמיקה ביומן החליט השוטר הנחמד לשחרר את הנרי ולקרוא לחברים שלו, אבל בדרך הביתה, להנרי קרתה תאונת פגע וברח מצערת, הוא נדרס בזמן שחצה מעבר חצה, והנרי לא יוכל להעיד במשפט.

– הסוף –
(של הנרי לפחות)….