הרבה אמרו על הפוליטיקה החדשה של יאיר לפיד ונפתלי בנט; אבל סיכם זאת יפה ידידי הטוב ניר הירשמן: "יאיר לפיד, ונפתלי בנט, מוצאים את ההודעות לעיתונות שלהם קודם (או ליתר דיוק, במקביל) לפייסבוק. בכך, מי שמנוי על העמוד מקבל את האינפורמציה הטובה, המהירה והטרייה ביותר. יש כאן עקיפה של המנגנונים הישנים ויותר מזה, אפשרות לדבר עם התומכים מעל הראש של התקשורת"; על כך דיברו לא מעט גם בתקשורת המוסדית, כאשר הסבירו שמטרת הדיבור הוא לאו דווקא פוליטיקה חדשה, אלא חזרה למוסד הדוברות הקודם, ללא שאלות קשות; השניים כבר זו לביקורת ציבורית כי את המדינה לא מנהלים מהרשתות החברתיות; אבל דבר לא התעלה דווקא על אירועי החג.

שני סטטוסים, אחד של יאיר לפיד האמיתי, ואחד של יאיר לפיד המזויף. הראשון (במקוצר):

"אני רוצה שנדבר על גברת כהן," אמרתי לבכירי האוצר לפני כמה ימים.
הם השתתקו, מופתעים. היינו באמצע ישיבה רבת משתתפים שעסקה, כרגיל, בנסיון לסגור את הגירעון. על השולחן הארוך היו פזורות כוסות קרטון עם קפה שהתקרר כבר מזמן, ועל המסך הגדול הוקרן עוד טור אינסופי של מספרים.
"מי זאת גברת כהן?" שאל מישהו מקצה השולחן.
"ריקי כהן מחדרה," הסברתי, "היא בת 37, מורה בבית ספר תיכון. הבעל שלה עובד בחברת היי-טק במשרה לא בכירה, והם מרוויחים ביחד קצת יותר מעשרים אלף שקל בחודש. יש להם דירה והם נוסעים פעם בשנתיים לחו"ל, אבל אין להם שום סיכוי לקנות בעתיד דירה לאחד משלושת הילדים שלהם."

והשני, במלואו:

חברים, אחרי התלבטויות רבות החלטתי, בניגוד לדעת ראשי משרדי, כי לא מוצדק להכביד עוד יותר את הנטל על מעמד הביניים שגם כך סבל מספיק. לכן מיד אחרי החג במקום הקיצוצים והעלות המיסים הרגרסיביות, נעלה את מס החברות, נפעל לעצור את גזל הרווחים הכלואים, ולהגדיל את נתח הציבור במשאבי הטבע. זה צריך להיות יותר ממספיק כדי לכסות על המסיבות שהטייקונים והפוליטיקאים עשו פה בשנים האחרונות.
חג חירות שמח!

את הראשון, שהיה הסטטוס האמיתי (והריאלי פחות, ביננו), העלתה התקשורת במלואה בדה-מרקר, בגלובס ובכלכליסט. שלושת האתרים הכלכליים המובילים במדינה הביאו את דבריו של שר האוצר, לא מסוננים ולא מוגבלים. ומה הם לא הביאו? את תגובתו של משרד האוצר. האם אכן התקיימה פגישה כזו? מעולם לא נוכל לדעת; נצטרך לקחת את דבריו של לפיד כמובנים מאליו, למרות שאין כל תגובה מצד המשרד שהושמץ בסטטוס של לפיד.

אבל מכאן, עולה שאלה אחרת: כיצד הגיע מר לפיד לגברת כהן מחדרה? מהי האטמיולוגיה של המושג? ככל שאני מצאתי, המופע הראשון של גברת כהן מחדרה היתה בכתבה שפורסמה בגלובס בשנת 2000 בהקשר של המשקיעה הסבירה בניירות ערך; אותה משקיעה סבירה הופיעה גם במופע השני שמצאתי, באפריל של אותה שנה בכתבה נוספת מגלובס; המופע השלישי, רק שבועיים לאחר מכן, גם הוא בגלובס, בטור דעה של אלי ציפורי, עדיין מדבר על המשקיעה הלא סבירה בניירות ערך. שנתיים עברו ללא כל אזכור באינטרנט, ומנכ"ל אסם, דן פרופר, מתראיין לדה-מרקר ומדבר על גברת כהן, ומזכיר אותה בהקשר של כשלון השיווק של הקפה השחור: "גברת כהן מחדרה לא זיהתה את אסם עם קפה, ולכן לא רכשה קפה אסם".

המופע הבא בעיתונות (שלא מובא בטוקבקים, אפשר לעבור על החיפושים המלאים כאן), הוא דווקא מפיו של עו"ד רם כספי, בפרוטוקול של הועדה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסי השואה; כספי באותה ישיבה ייצג את בנק לאומי, ושם הוא תיאר את הגב' כהן כמשקיעה הסבירה שהשקיעה בשנות ה30, והשווה את ההשקעות שלה לכספים שהופקדו על ידי נספי השואה בבנק לאומי.

כלומר, המקורות הראשוניים (להוציא ההתבטאות של פרופר) היו, לפחות עד 2004, בהתייחס למשקיעים בניירות ערך; כך גם אני הכרתי את הגב' כהן, בשיעוריו של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, שדיבר על הגב' כהן כמשקיעה הסבירה בניירות ערך שצריך להגן עליה.

ואז הגיע השר לפיד. לפיד מדבר על הגברת כהן ומוציא אותה מההקשר. ככל שידוע לי, קשורים כך או אחרת לניירות ערך: בכתבות על רכישה של ניירות ערך, כאשר גליה מאור מדברת על הסדרי חוב והגנה על גברת כהן, וכאשר מדברים על המשקיעים הלא מקצועיים. מכאן קיבל השר לפיד את הגברת כהן, ואליה הוא מתכוון.

הגב' כהן מחדרה מעולם לא באה לייצג את אחיו העבדים של יאיר לפיד: הגברת כהן מחדרה מייצגת את מי שיש לו איך להשקיע, והטייקונים דופקים כיוון שיש פערי מידע, כיוון שהוא לא משקיע גדול מספיק. זהו המקור של הגברת כהן, וזו הבעיה. אכן, גם לחיות בעשירון העליון לא קל במדינת ישראל, וגם בעשירון העליון אין תמיד מקום לחסכון; אבל: השימוש בטרמינולוגיה של השקעות, שבאה דווקא מתחום ניירות הערך, ביחד עם ההקאה האוטומטית של דברי שר האוצר בכותרות העיתונים כאילו היו פראבדה, לא פחות, יחדיו מעידים על בעיה.

הבחירה בדיאלקטיקה הזו, של גברת כהן מחדרה, הגיעה מתוך תפישת עולם, ערכים ורצונות שאינם עומדים בקנה אחד עם מעמד הביניים. מעמד הביניים, במדינת ישראל (ואפילו אם מכיל את העשירונים חמש עד תשע וחצי) לא יכול לחלום אפילו על להיות משקיע בניירות ערך. במקרה הטוב, וזה רק אם לא עבר תספורת קיצונית, הוא יכול לחלום על לחסוך באמצעות קרנות הפנסיה שלו. הבעיה? בשביל שלפיד יטפל בבעיות של גברת כהן, הוא צריך לגרום לכולנו לסבול עוד קצת קודם; וכמו הבעיה הקלאסית של גברת כהן, כשלפיד ידאג לבעיה של גברת כהן, הטייקונים ירכבו עליה עד שלא ישאר לנו כסף.