0.
האם המדע לא מדויק או שאנשים אינם מדויקים? זו השאלה שאפשר לשאול לאחר צפיה בסרטון הבא שהוא חלק מקמפיין פרסומי של המותג Dove של חברת Unilever (שעדיין ממשיכה לבצע ניסויים בבעלי חיים, כך שאני לא ארכוש מוצרים שלה). בסרטון מוצג התרחיש הבא: אנשים רגילים עמדו מאחורי מסך ליד אמן קלסתרונים פורנזי מנוסה ותיארו עצמם; לאחר מכן, ביקשו לתאר אדם שראו לזמן קצר בחדר ההמתנה. כך נוצר מצב שלכל אדם צוירו שני קלסתרונים: הראשון על סמך התיאור שלו עצמו והשני על סמך איך שאדם אחר רואה אותו. המטרה (השיווקית) היתה להראות שכולנו סובלים מדימוי עצמי נמוך.

1.
אבל, השוני המהותי בין קלסתרונים לא מעידה רק על דימוי עצמי נמוך, אלא גם על חוסר היכולת לסמוך על עדויות ראיה. כלומר, הצורך שלנו להאמין בעד שאומר "ראיתי את זה בעיניים שלי" נופל כאשר אנחנו מבינים כמה הזכרון שלנו לא מוצלח בלזכור עובדות או ראיות. אפשר, בסרטון הבא, לראות את זה בצורה הטובה ביותר שיש: קבוצה של תלמידים רואה חשוד בגניבה, ואז מבקשת לזהות אותו. הקבוצה, כקולקטיב, כושלת בנסיון הזה בצורה קיצונית:

2.
עכשיו, אם אנחנו לא טובים בלזכור צורות, התנהגויות, ומציגים את הדוגמאות שלנו בצורה אחרת, הצילום אמור לשרת מטרה אחרת. כאן, הצילום מקבע זכרון קולטקטיבי אם הוא מופץ נכון. לדימוי יש משמעות קריטית, ובימים האחרונים ראינו את זה. תסתכלו על הצילום הבא של רקפת רוסק-עמינח ונוחי דנקנר. התמונה הזו, שדה-מרקר עשה בה שינוי מושכל, היא כנראה שוות ערך לציור של פיקאסו בשוויה, עם עלות של 150,000,000 ש"ח:

ומדוע?

3.
לפני מספר ימים, דה-מרקר פרסם ידיעה מקוממת של מיכאל רוכוורגר לפיה מנכל"ית בנק לאומי שוקלת לאשר ויתור של 150 מיליון ש"ח לחברת גנדן, הנמצאת בשליטתו של דנקנר. הידיעה עצמה, בעלת ערך חדשותי, לוותה בתמונה בה יושבת המנכ"לית עם דנקנר בבית קפה ומשוחחים; אותה תמונה מציגה אווירה חמה, ידידותית ומציגה את השניים כחברים באותה קבוצה סגורה. הצילום עצמו מייצר אווירה, שלא בטוח שהיא נכונה, יכול שנקלטה באקראי, אבל משמעותית. מדוע? דה-מרקר עצמו השתמש בתמונה בכל הזדמנות, בעוד ששאר אמצעי התקשורת השתמשו בתמונות אחרות: כלכליסט לדוגמא, השתמש בתמונות של השניים בנפרד או הדביק את התמונות אחת לצד השניה. אבל דווקא כאן, התמונה האמיתית, המדויקת, היא ששינתה את התודעה.

4.
נכון שיש משהו מקומם במחיקת החוב, אבל דווקא השימוש בתמונה הזו, שמייצרת דעה של "השניים יושבים בבית קפה ואתם משלמים על זה", היא שגרמה למפץ תגובות הגולשים לדעתי; הרבה יותר מכל דבר אחר, בעוד שיש עשרות מקרים בהם מקורבים ישבו בדירקטוריונים, מינו קרובי משפחה ודאגו לסכומים, הפעם התמונה היא ששינתה את הכל. אמש, בלילה, "הושהה" הסדר החוב, וזאת לאחר שפורסמו לא מעט קריאות לחרם על בנק לאומי.

5.
בניגוד למשברים קודמים של הבנק, הפעם כנראה קרה משהו אחר. קשה לומר אם לתמונה של דנקנר ורוסק-עמינח יש משמעות כאן, אבל סביר מאוד להניח שיש לכך תרומה, בדימוי הציבורי, בידע, בדרך שבה מתנהלים. ושוב: לאומי הוא לא הבנק היחיד שמוחק לדנקנר חובות, ודנקנר הוא לא היחיד שמחקו לו חובות. אבל עדיין, התמונה הזו מהדהדת לכולנו בראש.