דבר מה קרה השבוע בשוק הפרסום באינטרנט שעשוי להשפיע על הפרטיות שלנו יותר מכל מחוקק אחר. העניין ממשיך את הגישה החוקתית המעניינת לפיה מי שקובע את החוקים כבר מזמן אינה המדינה, אם כי הפלטפורמות השונות בהן אנחנו חולקים את המידע שלנו. אבל כשם שלא צפויה מסיבת תה באתר פייסבוק, למרות שאני חפץ שתהיה כזו. העניין הראשון שנסגר מאחורי גבנו היה ההסכם בין Google וFacebook לגבי השימוש של Google בפלטפורמה של Facebook לפרסום. לפי המתווה, Google תוכל להשתתף במערכת ניהול הפרסומות של פייסבוק, כך שמפרסמים שמפרסמים באמצעות רשת הפרסום יזכו להנות מכל העולמות: מפרסמים של האחת, ואתרי אינטרנט שמארחים את פרסומותיה של השניה, יוכלו להרוויח.

השאלה היא, כמובן, מה יעלה בגורל המידע שלנו. מה זאת אומרת? וובכן, שתי ענקיות הרשת מבססות את המודל העסקי שלהן על מכירת המידע האישי שלכם למפרסמים לצורך פילוח יותר טוב של פרסומות. לכן הפרסומות כה רווחיות ומוצלחות, ולכן Facebook נעמדה על הרגליים האחוריות כשהיא גילתה שחלק מהאפליקציות שהתבססו עליה מכרו מידע למפרסמים; זה גם אסור בתנאי השימוש לאפליקציות של הרשת החברתית, אבל זה גם פוגע בעסקיה של הטרשת.

עד כמה פוגע? וובכן, דמיינו את המצב הבא: כאשר אתם רוצים לייצר קמפיין פרסומי, אתם יכולים לשלם לפייסבוק הרבה מאוד כסף על לקדם את העמוד שלכם (כי אחרת הוא לא מניע תנועה לעמוד, לדברי חלק מהמומחים); עכשיו, אם פייסבוק לא היתה מגבילה את זרימת המידע, היתה באה אפליקציית פייסבוק, אוספת את השם שלכם ואת העמודים שעשיתם עליהם לייק, ומוכרת את זה לחברות פרסום אחרות. כך, שכשהייתם גולשים באתר מסוים, הם היו יודעים בדיוק מי אתם ומה אתם אוהבים. אם המידע הזה לא בלעדית אצל פייסבוק, אז כנראה שאין לה מודל עסקי.

עכשיו, שותפות של שתי ענקיות: האחת שיודעת לאן אתם גולשים בכל רגע נתון, ומה אתם מחפשים ברשת, והשניה יודעת מי החברים שלכם, מה הם עושים ומה אתם אוהבים. השותפות הזו יכולה לאפשר לאחרים לדעת את מה שמנכ"ל גוגל אריק שמידט כבר יודע: עוד לפני שתפתח את הדפדפן נדע שאתה אוהב חיות בר, ונשתמש בהן כדי למכור לך מוצרים.

עכשיו על מי העניין לא ישפיע? הוא לא ישפיע על קהל גדול יותר ויותר של אנשים שחוסמים פרסומות. הקהל הזה עושה את מה שהוא עושה לא רק כי חסימת הפרסומות חוסכת רוחב פס, אלא גם כי הדבר מגן על הפרטיות שלו יותר ויותר. נכון, הוא תמיד יכול ללכת ולבצע Opt-Out, להודיע שהוא לא מעוניין בפרסום מפולח. אבל, הוא חייב לעשות זאת לכל רשת פרסום בנפרד. כלומר, אתה צריך למצוא בעצמך את כל המפרסמים ולומר להם שאתה לא מעוניין שיעקבו אחרייך, וגם אז אתה תלוי בחסדיהם ובכך שתשמור עוגיה על המחשב שלך. לכן, חסימת פרסומות הופכת להיות הדרך היחידה.

לכך יש לצרף את העובדה שמשום מה, בסמיכות רבה מדי, שתי הענקיות החליטו כי הן מחליטות להשתמש בשמכם ובדמותכם על פרסומות. כלומר, כרגע כשסבתא שלכם תחפש צנצנות ריבה באינטרנט, היא תקבל פרסומת "גם הנכדה שלך הזמינה צנצנות ריבה כאלו, ואחר כך קנתה ויברטור חינני ורוד". נחמד, לא?